גם יומיים לאחר הפסגה הווירטואלית בין מנהיגי ארה"ב ורוסיה, שנועדה להפיג במעט את המתיחות העצומה בגבול אוקראינה והחשש הרב שם מפלישה רוסית, במוסקבה המשיכו לשגר איומים חריפים לעבר קייב – והזהירו אותה לבל תנסה לכבוש מחדש שטחים שנמצאים כעת בשליטת הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. בראש אותם איומים עומדים דברים קשים שהשמיע אמש (ה') הנשיא ולדימיר פוטין. את האיום שלו הוא עשה במרומז בלבד, כאשר אמר כי הסכסוך במזרח אוקראינה דומה לרצח עם.
החשש מפלישה רוסית לאוקראינה – עוד כותרות:
• ביידן איים על פוטין דרך המסך, ארה"ב: "נעשה דברים שלא עשינו ב-2014"
• "נשק יום הדין" של ביידן, הקו האדום של פוטין
• אוקראינה: הרוסים תכננו אצלנו הפיכה
• רוסיה לארה"ב: פלישה לאוקראינה? אל תהיו היסטריים
"אני סבור ששנאת רוסים היא צעד ראשון לקראת רצח עם", אמר פוטין בכינוס של מה שמכונה "מועצת זכויות האדם" של הקרמלין. "אתם ואני יודעים מה קורה בדונבס", הוסיף פוטין, בהתייחסות לחבל במזרח אוקראינה שבו מתחולל מאז 2014 סכסוך צבאי עקוב מדם בין הממשלה האוקראינית הפרו-מערבית לבין הבדלנים הפרו-רוסים, שנשענים על הסיוע הרב שהם מקבלים ממוסקבה. "זה בהחלט נראה כמו רצח עם", טען הנשיא הרוסי.
אוקראינה, נזכיר, הייתה עד לפני פחות מעשור בעלת ברית קרובה של רוסיה, אך לאחר ההפיכה שבה הודח נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' ב-2014 ושבה עלתה במקומו ממשלה פרו-מערבית, קרסו יחסיהן של השתיים: מוסקבה פלשה לחצי האי קרים וסיפחה אותו לשטחה בטענה כי הוא שייך לה, והחלה לסייע צבאית לאותם בדלנים פרו-רוסים שהשתלטו על חבל דונבס. הסכסוך שם הביא כבר למותם של כ-14,000 בני אדם. קייב רוצה להשיב לעצמה את החבל הזה, ורוסיה טוענת מעת לעת שהממשלה האוקראינית נערכת למתקפה שם. מוסקבה מדגישה כי לא תשב בחיבוק ידיים מול מתקפה שכזו.
כשברקע הסכסוך הזה במזרח אוקראינה, המתיחות בין מוסקבה לקייב הגיעה בשבועות האחרונים לשיא חדש, בעקבות חששה של אוקראינה מפלישה רוסית לשטחה. מוסקבה ריכזה כמעט 100 אלף חיילים סמוך לגבול שלה עם אוקראינה, וקייב מאשימה כי היא נערכת לפלוש אליה לכל המאוחר בינואר. מוסקבה מכחישה זאת, ומצדה מאשימה את הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) כי היא מגבירה את פעילותה בסמוך לגבולות רוסיה. היא הזהירה שאם הברית תצרף לשורותיה את אוקראינה – רוסיה לא תשב בחיבוק ידיים גם במקרה שכזה.
ההשוואה של פוטין בין המתרחש במזרח אוקראינה לרצח עם מזכירה במעט אזהרות שמוסקבה כבר השמיעה בעבר ולפיהן תתערב צבאית בסכסוך שם אם אזרחים שלה באזור יהיו נתונים לסכנה. אזהרות שכאלו השמיעה מוסקבה בעבר לפני שפלשה למדינות אחרות, בהן גאורגיה, ולכן הן נתפסו כאיום של ממש.
אם הדברים של פוטין היוו סוג של איום מרומז, הרמטכ"ל הרוסי סיפק אמש איום ישיר. הגנרל ולרי גרסימוב, ראש המטות המשולבים של הצבא הרוסי, אמר בשיחה עם נספחים צבאיים זרים כי רוסיה תפעל נגד כל ניסיון אוקראיני להשיב מחדש לקייב את השליטה בחבל דונבס. "כל פרובוקציה מצד הרשויות האוקראיניות כדי לפתור את הבעיות בדונבס בכוח תדוכא", הצהיר.
גרסימוב פטר כ"שקר" את ההאשמות שמוסקבה נערכת לפלישה לאוקראינה בשל ריכוז הכוחות שלה בגבול – וטען כי רוסיה חופשייה לשלוח את כוחותיה לאן שתרצה בתוך גבולותיה שלה. הוא האשים את אוקראינה באחריות להחרפת המתיחות במזרחה, כשלדבריו היא פורסת שם כלי נשק חדשים, בהם טילים שסיפקה לה ארה"ב נגד טנקים, וכן מל"טים מתוצרת טורקית. הרמטכ"ל הרוסי הביע גם דאגה מהגידול לדבריו בנוכחות של כוחות נאט"ו סמוך לגבולותיה של רוסיה, והדגיש במיוחד שארה"ב מגבירה את הגיחות של המפציצים האסטרטגיים שלה בקרבת רוסיה. לדבריו אותם מטוסים תרגלו שיגור של טילי שיוט לעבר יעדים בארצו.
אזהרה נוספת מפני הסלמה חמורה במתיחות בין מוסקבה לקייב השמיע אתמול סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי רייבקוב – שהשווה את המצב הנוכחי למשבר הטילים בקובה בשנת 1962, אז הגיעו ארה"ב וברית המועצות אל סף מלחמה גרעינית. "אתה יודע, זה בהחלט יכול להגיע לדבר כזה", אמר רייבקוב לכתב ששאל אותו אם המתיחות הנוכחית יכולה להשתוות לאותו משבר היסטורי. "אם הדברים ימשיכו כפי שהם, בהחלט אפשרי על בסיס ההיגיון של התפתחות האירועים שלפתע נקום ונגלה את עצמנו בסיטואציה דומה. זה ישקף כישלון של הדיפלומטיה, אבל יש עוד זמן להגיע להסכמים על בסיס שכל ישר".
משבר הטילים בקובה, נזכיר, התחולל כאשר ארה"ב למדה אז שברית המועצות הציבה טילים גרעיניים באי השוכן לא הרחק מפלורידה. ארה"ב הטילה בתגובה מצור ימי על קובה, אך ברית המועצות איימה להפר אותו. מנהיגי שתי המעצמות דאז, ג'ון פ. קנדי וניקיטה חרושצ'וב, הצליחו למנוע מלחמה גרעינית בהסכם שבמסגרתו וושינגטון הסירה את המצור על קובה והתחייבה פומבית שלעולם לא תפלוש לאי, ומוסקבה הסיגה את הטילים הגרעיניים שהציבה שם. ההסכם כלל חלק סודי שנחשף רק אחרי שנים רבות, ובמסגרתו ארה"ב הסיגה טילים גרעיניים שהציבה בטורקיה.
כאמור, בניסיון להפיג במעט את המתיחות הגבוהה ולמנוע פלישה רוסית לאוקראינה, הנשיא האמריקני ג'ו ביידן ופוטין קיימו ביום שלישי שיחת וידאו ממושכת, שנמשכה כשעתיים שלמות. ביידן איים במהלכה על פוטין כי אם יורה על פלישה לאוקראינה ארצו תספוג סנקציות כלכליות קשות ביותר, החריפות ביותר שהוטלו עד עתה על רוסיה. אנשיו הבהירו כי ארה"ב מוכנה להטיל היום סנקציות שבעבר נמנעה מהן, גם כאשר רוסיה פלשה לחצי האי קרים ב-2014. ביידן סירב גם לדרישה שהציב פוטין לקבלת ערבויות ברורות לכך שקייב לעולם לא תצורף לברית נאט"ו.
אולם לצד האיום בסנקציות כלכליות קשות, ביידן מקווה גם לקדם פתרון דיפלומטי. בסוכנות הידיעות AP דווח כי בשיחה שלו עם פוטין הציע ביידן שארה"ב תצטרף לא רק לניסיונות התיווך האירופיים בין הצדדים בסכסוך במזרח אוקראינה, אלא גם למאמצים למציאת פתרון שיספק את הרוסים ואת חששם בנוגע להתרחבותה של נאט"ו לכיוון מזרח. ביידן אמר שלשום שהוא מקווה בתוך יומיים, כלומר כבר היום, להכריז על מפגשים בדרגים בכירים בין ארה"ב, רוסיה וכמה מבעלות בריתה של וושינגטון בנאט"ו, במטרה "להוריד את הטמפרטורה", כלשונו.
ב-AP דווח כי אחת האפשרויות שנשקלות כעת בממשל ביידן היא ללחוץ על אוקראינה להסכים לרמה מסוימת של אוטונומיה עבור הבדלים הפרו-רוסים. כבר בהסכם שתווך בעזרת האירופים ב-2015 עלתה האפשרות להעניק לשטחים שבהם הם שולטים במזרח אוקראינה "מעמד מיוחד", אך האפשרות הזו מעולם לא יצאה לפועל. בנוגע לדרישות שהציבה רוסיה נגד צירופה של קייב לנאט"ו, ארה"ב אמנם סירבה להתחייב לכך רשמית, אך לפי הדיווח ב-AP גורמים בכירים במחלקת במדינה הבהירו לאוקראינה שהיא לא צפויה להצטרף לברית הצפון-אטלנטית בעשור הקרוב.
במוסקבה ממתינים כעת לצעד הבא מצד ממשל ביידן, וייתכן שלפיכך יש לרוסים אינטרס בהשארת המתיחות ברף גבוה – ומכאן האיומים שהם ממשיכים לשגר לעבר קייב. עבור ביידן האתגר אינו פשוט: הוא נדרש לשכנע את קייב להסכים לקבלת העובדות בשטח במזרח אוקראינה, מבלי שייתפס כמי שנכנע לפוטין. תדמית שכזו עלולה רק לעודד את המנהיג הרוסי להמשיך בקו התוקפני שלו, וגם מבית עלול ביידן לספוג מתקפות פוליטיות מצד יריביו הרפובליקנים, שמאשימים אותו במדיניות חוץ כושלת, וכשמצבו בדעת הקהל האמריקנית בכי רע.
על הסכסוך מול הבדלנים הפרו-רוסים בדונבס שוחח אמש ביידן עם עמיתו האוקראיני וולודימיר זלנסקי, בשיחת טלפון שלפי קייב נמשכה בין שעה לשעה וחצי. "נשיא ארה"ב יידע אותי על פרטי השיחה שלו עם פוטין", מסר זלנסקי. "שוחחנו גם על מתווים אפשריים לפתרון הסכסוך בדונבס ועסקנו גם ברפורמות פנימיות באוקראינה", הוסיף.
במקביל, ביידן שוחח גם עם מנהיגיהן של תשע מדינות במזרח אירופה שחברות בנאט"ו. בשיחה הזו ביקש ממנו נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה להציב כוחות אמריקניים קבועים במדינות הבלטיות. בממשל ביידן, נזכיר, הזהירו כי אם רוסיה תפלוש לאוקראינה ארה"ב תהיה מוכנה לשלוח כוחות נוספים למזרח אירופה, אם כי הבהירו שאין שום כוונה להתערב באופן ישיר בעימות מול רוסיה.