מתקפת המורדים הג'יהאדיסטים הסונים, ובעיקר חוסר האונים שגילה צבא המשטר הסורי, גרמו לתגובת שרשרת של כל הקבוצות האתניות והדתיות בסוריה המנסות כרגע – ורובן מצליחות – להשתלט על אזורי המחיה שלהן. אם מסתכלים כעת על התמונה כולה, מדובר בהתפתחות טובה לישראל.
הודעת המורדים על ההשתלטות על קוניטרה
המורדים הסורים הודיעו היום (שבת) כי השתלטו על מחוז קוניטרה, הממוקם סמוך לגבול עם ישראל. מדובר בכפריים שהיו לנו קשרים עימם – בין היתר כי סייענו להם בטיפול בפצועים במהלך מלחמת האזרחים. עם זאת, קיימת סכנה המורדים שהג'יהאדיסטים הסונים מתנועת "הייאת תחריר א-שאם", יכבשו את האזור מידי הכפריים המחזיקים בו כעת. לכן, ישראל עושה את כל ההכנות, כולל תרגיל מטכ"לי שהושלם אתמול בצפון בקעת הירדן ובדרום רמת הגולן, למקרה שבו המצב ישתנה. אותם ג'יהאדיסטים כבר היו בשטח בעבר, וישראל, בעזרת הכפריים באזור, ריסנה אותם.
הג'יהאדיסטים כבשו את תדמור שבמרכז סוריה, שם בתקיפה חריגה שיוחסה לישראל בחודש שעבר חוסלו לפחות 82 פעילים ומפקדים במיליציות הפרו-איראניות ובחיזבאללה. במצב החדש המיליציות לא יוכלו להתבסס באזור, ואנשי חיזבאללה לא יוכלו לפקד עליהן - לכן גם במקרה הזה נראה כי השינוי לטובת לישראל.
מאחורי הקלעים ישנן התפתחויות מפתיעות. מי שתומך בשתי הקבוצות העיקריות של המורדים הוא צבא טורקיה והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. עם זאת, מתברר שממשל ביידן וארה"ב התגייסו למאמץ שקט, חצי חשאי, לא רק כדי לבלום את השאיפה של ארדואן להשתלט על המובלעת הכורדית בצפון סוריה, אלא – וזה מה שחשוב יותר – כדי להשתלט על המאחז של המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן על נהר הפרת.
באזור העיר אל-בוכמאל, במעבר הגבול החשוב בין עיראק לסוריה, נמצא המחנה העיקרי של המיליציות השיעיות העיראקיות והאפגניות הנאמנות לטהרן. זו גם נקודת המפתח במסדרון היבשתי שדרכו זורמת אספקה איראנית דרך עיראק לסוריה ומשם ללבנון.
המיליציה הכורדית הערבית SDF (כוחות ההגנה הסורים, שהם בעיקרם כורדים, אך יש בהם גם לוחמים משבטים ערבים סורים) כבשה את האזור הזה, וכן אזור אסטרטגי נוסף מצפון לו בדיר אזור. המיליציה פועלת בחסות 900 חיילי ארה"ב המפוזרים בבסיסים ממזרח לנהר הפרת.
ההשתלטות של המיליציה הזאת על אזור אל-בוכמאל ועל אזור דיר אזור קוטעת את ציר האספקה היבשתי מאיראן דרך עיראק וסוריה ללבנון. זו מכה קשה מאוד הן לחיזבאללה, הן למשטר הסורי וכמובן לציר השיעי בהובלת טהרן.
השאלה היא אם המיליציה הכורדית הזאת, הנתמכת על ידי ארה"ב, תצליח להחזיק באזור שכבשה. שאלה נוספת היא אם המיליציה הצליחה לכבוש את מחנה האימאם חומייני שהקימה איראן באזור אל-בוכמאל, שהוא הבסיס המרכזי של המיליציות השיעיות הנאמנות לה.
כניסת המורדים לחמה ושחרור האסירים מהכלא
סביר להניח שהמיליציות השיעיות העיראקיות והאחרות הנאמנות לטהרן, שהיו מוצבות במחנה האימאם חומייני, חשו לעזרת המשטר בחמה ובחומס. ייתכן שהם עכשיו מייצבים קו הגנה על דמשק, ועקב כך הכוחות שנשארו באל-בוכמאל היו קטנים וחלשים, והכורדים יכלו להשתלט עליהם.
לישראל חשוב להשפיע על האמריקנים, שימשיכו לתמוך בכורדים כדי שארדואן לא ייתן למורדים הג'יהאדיסטים להגיע לאזור הגולן: מצד אחד, שהאמריקנים לא יוציאו את כוחותיהם ושימשיכו לתמוך בכורדים, ומצד שני, שארה"ב תשפיע על ארדואן כך שהמורדים הג'יהאדיסטים יישארו במקומם.
אם המצב הזה יימשך, זו מבחינת ביטחון ישראל התפתחות אסטרטגית חיובית ראשונה במעלה. התפתחות אסטרטגית חיובית נוספת מנקודת ראותה של ישראל היא השתלטות המורדים באזור דרעא על דרום-מערב סוריה.
הסיוע בעבר, והשאיפה: שהמקומיים ישלטו
אזור דרעא גובל בישראל ובירדן. נמצא שם המעבר הראשי בין ירדן לסוריה בעיר א-רמתא. מה שחשוב יותר מהכול הוא שהמורדים שהשתלטו הם בני המקום: כפריים סונים וכפריים דרוזים ממחוז א-סווידא הסמוך. לפי פרסומים זרים וכפי שדווח פעמים רבות, לישראל היו עימם קשרים טובים בתקופת השיא של מלחמת האזרחים הסורית.
ישראל סייעה להם הומניטרית וצבאית במשך זמן רב, הקימה עבורם בית חולים והעבירה רבים מהם לטיפול רפואי בשטח המדינה בשנים 2018-2015. אפשר להניח שבני המקום האלה עדיין לא ימהרו לפעול נגד ישראל, ואולי אפילו ההפך.
יתרה מזאת, באזור הזה, בעיקר בתל חרא ובאזור ההררי סביב בירת ג'בל דרוז, א-סווידא, יש מתקני מכ"ם ומתקני מודיעין לא רק של צבא סוריה אלא גם של האיראנים ושל חיזבאללה. אם אכן בני המקום והדרוזים שכעת השתלטו על האזור ימשיכו להחזיק בו, סביר להניח שלאיראנים ולחיזבאללה לא תהיה בו דריסת רגל.
בני האזור הם מוסלמים סונים, ואילו חיזבאללה והאיראנים הם שיעים. דרעא היא מחוז מוסלמי סוני קשה, ומחוז א-סווידא שנמצא ממזרח למחוז דרעא הוא מעוז הדרוזים, שעד כה סירבו למרוד במשטר בצורה גלויה. כעת הם כנראה ירדו מהגדר ומרדו באסד, ואפילו גירשו את צבאו מעיר הבירה של המחוז הדרוזי א-סווידא. לדרוזים במחוז יש קשרים טובים מאוד עם אחיהם הדרוזים בישראל.
מה שהכי חשוב הוא שמי שהשתלט על האזור הזה אינם המורדים מתנועת "הייאת תחריר א-שאם", אלא המקומיים. כאמור, יש להם כנראה סנטימנטים חיוביים לישראל, שהושיטה להם עזרה ולפי פרסומים זרים אף חימשה אותם בנשק קל להגן על עצמם מפני המשטר הסורי בשעתו.
נוצר מצב שבו המשטר הסורי וצבא סוריה השתלטו על האזור הזה כחלק מהסדרה רוסית-סורית שנועדה להביא לסיום מלחמת האזרחים. ההסכם קבע שאנשי צבא רוסים, בעיקר מהמשטרה הצבאית הרוסית, יפקחו על החזרת החיים למסלולם ועל מניעת פיגועים נגד ישראל ונגד תושבי האזור מצד צבא סוריה.
ההסדרה הזאת עבדה, וכך גם ההסדרה של הפעילות האווירית באזור שהרוסים פיקחו עליה ומנעו ברוב המקרים התנגשות בין חיל האוויר של ישראל לבין מטוסים רוסיים ומטוסים של חיל האוויר הסורי שטסו בקרבת הגבול. הוקם גם חמ"ל מבצעים שפעל ועדיין פועל למניעת התנגשויות אוויריות במרחב הגבול הישראלי-סורי ברמת הגולן.
אולם, המוצבים הרוסיים על הקרקע, לפי דיווחים בתקשורת העולמית, פורקו בימים האחרונים והרוסים ואנשי המשטרה הצבאית הרוסית פינו אותם ועברו לבסיס הרוסי הגדול חמיימים, שמדרום-מזרח לעיר לטקיה.
7 צפייה בגלריה
בסיס הצי הרוסי בטרטוס. הכוחות נסוגו והתאספו במובלעות
(צילום: AFP PHOTO / PLANET LABS PBC)
המשמעות של כל זה היא שהרוסים כבר לא מפקחים על הקרקע, והמחוז נמצא בשליטת המורדים שהם בני המקום וברובם הגדול אינם ג'יהאדיסטים. חייבים לציין שבאזור דרעא הסמוך לגבול עם ישראל הייתה בעבר ועדיין ישנה התבססות של כיסים קטנים של מורדים סונים ג'יהאדיסטים מארגון ג'בהת אל-נוסרה, שכיום משתייך לארגון המורדים הכללי. הם עדיין שם, אך הם קטנים וחלשים. אף שפעלו בעבר נגד ישראל, הכפריים המקומיים דאגו לרסן אותם כדי שישראל תמשיך להושיט להם את הסיוע ההומניטרי. זה כנראה המצב גם היום.
עם זאת, מדובר באזור דרעא וצריך להביא בחשבון שאם המורדים הסונים יגיעו לקרבה מסוכנת לאזור דמשק, תהיה נהירה גדולה של פליטים לעבר הגבול הישראלי, בדיוק כמו שהייתה בעשור הקודם. אז התמקמו עשרות אלפי פליטים ממש על גדר הגבול עם ישראל בגולן, וישראל נערכה למנוע פריצה שלהם לשטחה - בעקבות הניסיון שלהם להימלט מהסכנה שהיוו המורדים, ואם כדי לפגוע בישראל בהשראת המורדים.
לעת עתה, עדיין לא מבחינים בפליטים או בקבוצות חמושות ג'יהאדיסטיות על קו הגבול בגולן, אך האיום קיים. ההתפתחויות בסוריה הן כה מהירות שצריך להתכונן לכל התפתחות אפשרית, גם אם כרגע המצב נראה דיי חיובי מבחינתנו באזורים הסמוכים לגבול ישראל בגולן.
נעים בין תומכים, לפני קרבות אכזריים
גם החשש של ישראל מנשק אסטרטגי סורי שייפול לידי המורדים התמתן במידה רבה. לפי פרסומים זרים, ישראל הפציצה את הקומפלקס התעשייתי-צבאי העיקרי של סוריה באזור העיירה א-ספירה, שמדרום-מזרח לחלב. שם מאוכסנים הטילים ואמצעי הייצור - גם איראניים וגם סוריים - ומשם סופק נשק לחיזבאללה. לפי הפרסומים, ישראל תקפה באזור הזה מספר פעמים ויש לשער שגם העבירה אזהרות בערוצים חשאיים למורדים שלא ינסו להשתלט עליו. ואכן, הם לא שם.
המתקנים האחרים של התעשייה הצבאית הסורית, בהשראת איראן שמספקת נשק לחיזבאללה, נמצאים במערב סוריה באזור החוף שנשלט ברובו על ידי העדה העלאווית. המורדים הג'יהאדיסטים לא פנו לאזור הזה מערבה, אלא שמו להם למטרה להשתלט על ציר התנועה הראשי מדרום לצפון המדינה - כביש M5 - שמחבר בין חלב, חמה, חומס ודמשק.
המורדים הג'יהאדיסטים של "הייאת תחריר א-שאם" נעים לאורך הכביש הזה, מפני שהוא ליבת האזור המוסלמי-סוני בסוריה ורוב תושביו אוהדים את המורדים - לעומת זאת, אזור החוף הצפון-מערבי מיושב בעיקר בעלאווים ובשיעים סורים שמתנגדים להם. שם גם נמצאים הבסיסים הרוסיים, והמורדים לעת עתה לא מעזים וגם כנראה לא רוצים לכבוש את האזור הזה.
בינתיים, הם מנסים לכבוש כעת את חומס, שהיא העיר השלישית בגודלה בסוריה ורוב תושביה הם מוסלמים סונים. חאפז אסד האב ובשאר אסד הבן טבחו בתושבי חומס וחמה המוסלמים החל בשנות ה-80 וכלה בעשור שעבר במסגרת מלחמת האזרחים. שם הם גם הטילו את מרבית הנשק הכימי שלהם, ולכן השנאה לאסד באזור הזה היא אדירה. למורדים לא הייתה שום בעיה להתקדם בו מול התנגדות כמעט שלא קיימת. סביר להניח שהם ייכבשו גם את חומס ביום-יומיים הקרובים.
מי שנראו בורחים מחומס בשיירות גדולות הם כנראה התושבים השיעים והעלאווים של העיר, שחוששים מפני הג'יהאדיסטים. כרגע נראה שהמשטר מנסה לייצב קו הגנה על העיר בסיוע של חיזבאללה ובעזרת המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן - שהגיעו לעזור אסד ולמשטרו בהוראת טהרן.
אם המורדים יצליחו לכבוש את חומס ואת סביבותיה, הם צפויים לנתק את המובלעת העלאווית-השיעית סביב לטקיה וטרטוס מהמובלעת שעדיין בשליטת אסד בדמשק. סביר להניח שהקרבות על צירי התנועה מדמשק לכיוון לטקיה וטרטוס, בעיקר סביב העיר קוסייר ומערב חומס, יהיו אכזריים ביותר.
האינטרס הישראלי: אסד חלש, לא מובס
לרשות המשטר הסורי עומדת יחידת העילית שלו - דיוויזיה 4 - שעליה מפקד אחיו של בשאר אסד, מאהר אל-אסד. נראה שהמשטר ינסה לשמור על שליטתו לפחות במובלעת דמשק שיש לה קשר ישיר לבקעת הלבנון, ובמובלעת לטקיה וטרטוס. כמו כן, ינסה לשמור על צירי התנועה המחברים בין שתי המובלעות האלה, זאת כדי לצאת מהם למתקפת נגד בעתיד.
כרגע נראה שסוריה קרובה מאוד להשלמת המצב שבו אסד הוא שליט דמשק ושליט לטקיה וטרטוס, בעודו נלחם על חומס ועל קוסייר כדי לשמור על קשר בין שתי המובלעות שבשליטתו. חיזבאללה בלבנון שלח לוחמים, כנראה מכוח רדואן, לסייע לו בהגנה על המובלעות.
לישראל יש אינטרס שאסד המוחלש ישלוט במובלעות האלו. כך יוגבל כוחם של הג'יהאדיסטים, שייאלצו להילחם באסד ולא ינסו להשתלט על האזורים שבהם נמצאים המורדים המקומיים סמוך לגבול עם ישראל.
התמונה לא תהיה שלמה בלי ההתרחשויות לאורך גבול סוריה-טורקיה. ארדואן שלח מיליציה חילונית - הצבא הלאומי הסורי הסר למרותו - כדי לחסל את האזור האוטונומי הכורדי רוג'בה, שרובו נמצא ממזרח לפרת ונהנה מהגנה של חיילים ומטוסים אמריקניים.
7 צפייה בגלריה
ארדואן וההרס באידליב. האמריקנים פועלים מאחורי וקלעים, ומאיימים צבאית
(צילום: OMAR HAJ KADOUR / AFP, Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ארדואן תקף את האזור הזה לא רק עם מיליציות על הקרקע אלא גם בנחילי כטב"מי נפץ. אולם, נראה שממשל ביידן, שהבחין בכוונותיו של ארדואן, אמר לו Don't. כתוצאה, המתקפה מאידליב מזרחה לעבר האזור הכורדי, שבו כאמור יש בסיסים אמריקניים, נבלמה.
בכלל, נראה שהאמריקנים למדו לאחרונה שפעולה חשאית מאחורי הקלעים, המלווה באיום צבאי ממש, משיגה עבורם את התוצאות הרצויות. כך למעשה, האמריקנים ובני בריתם הכורדים שולטים למעשה ב-40 אחוז משטחה של סוריה בצפון-מזרח המדינה.
משטר אסד שולט עדיין באזור חומס ובשתי מובלעות חשובות אך לא גדולות. בדרום, סמוך לגבול עם ישראל, בני המקום הכפריים הסונים והדרוזים השתלטו על מחוזות דרעא וא-סווידא.
לעת עתה, התמונה מנקודת ראותה של ישראל אינה רעה. אולם, מאחר שהדברים משתנים במהירות ומאחר שאיראן וטורקיה עדיין לא אמרו את המילה האחרונה, יכול להיות כל מהפך מהיר.
לבסוף, אחרי מתקפת הפתע והטבח ב-7 באוקטובר אשתקד, ישראל חייבת להיות בכוננות על הקרקע בגולן, בעיקר מודיעינית ואווירית, לכל התפתחות בלתי צפויה בסוריה. הדברים בהתהוות, וטרם נאמרה המילה האחרונה.
