כתב אישום הוגש נגד פגוע נפש בגין ניסיון לפגוע בשוטרים אילנה קוריאל
(צילום: חגי דקל)
ביום העצמאות האחרון הוזעקו שוטרי תחנת באר שבע לביתו של פגוע נפש בעיר בעקבות דיווחים כי הוא מתפרע. התוצאה: שוטר ירה בו ופצע אותו באורח בינוני. סניגורו: ניתן היה לנטרל את האירוע בשקט לו היה מבוגר אחראי. בית המשפט: לא התרשמתי שהתכוון לפגוע בשוטרים. צפו בתיעוד הבלעדי שבפתח הכתבה.
ב-5 למאי, ביום העצמאות שחל בחודש שעבר, שוטר ירה בטיבריו ווקסלר בן ה-35 ופצע אותו באורח בינוני. בכתב האישום שהוגש נגד ווקסלר, מיוחס לו איומים וניסיון תקיפת שוטר ותקיפת עובד ציבור, בנוסף להחזקת סכין שלא כדין. לפי כתב האישום, שהוגש על-ידי לשכת התביעות לבית משפט השלום בבאר שבע, בשעות הבוקר התקבלה תלונה על אדם שמשתולל וזורק חפצים בביתו. בשעה 11:40 הגיעו פקח ושוטר לביתו שבבאר שבע, משם יצא ווקסלר כשהוא אוחז בשני סכינים. הפקח והשוטר נסוגו לאחור, והשוטר כיוון לעברו אקדח והורה לו להוריד את הסכינים. ווקסלר זרק את הסכינים על השניים ונכנס לדירה.
השוטר הזעיק תגבורת, ולמקום הגיעו שוטרים נוספים. אחד מהם דפק על דלת הדירה וקרא לו לצאת. ווקסלר יצא מהדירה כשהוא אוחז, לפי עדויות השוטרים, בסכין ובמקל של מטאטא ומניף אותם לעבר אחד השוטרים. השוטר הורה לו לשכב על הרצפה וכיוון אליו את נשקו האישי, אבל ווקסלר התקדם לעבור וניסה לחבוט בו עם מקל המטאטא. בתגובה התיז עליו השוטר גז פלפל, אך ווקסלר המשיך להתקדם לעברו עד שהוא נאלץ לירות בו.
עד כאן עובדות כתב האישום. אלא שמחומר החקירה עולה כי ליד ווקסלר הפצוע לא אותרה סכין. חשוב לציין כי באותו הזמן הכוחות הביטחוניים היו בכוננות גבוהה. יום העצמאות נחשב יום מתוח עבור כוחות משטרה, בוודאי כשקדמו לו פיגועים קטלניים. אבל האם במקרה של ווקסלר השוטרים יכלו לפעול אחרת? לו היו נוהגים בקור רוח, האם יכולים היו לטפל במצב אחרת, ולהבחין כי עומד מולם אזרח מעורער בנפשו? בסרטון מצלמת הגוף ניתן לראות את הבהלה שאחזה בכוחות ואת המתיחות של השוטר היורה.
בדיון למעצרו עד תום ההליכים בבית משפט השלום בבאר שבע, קבע השופט יניב בן הרוש: "התרשמתי כי הנאשם יצא שוב לעבר השוטרים עם סכין ומטאטא אך לא פגע בהם, ואף לא התרשמתי כי יש ראיות בעוצמה גבוהה לכך שהוא התכוון לפגוע פיזית בשוטרים, להבדיל מלהפחיד או להבריח אותם מהמקום". השופט הוסיף כי "אין בידי הכלים כדי להכריע אם השוטרים פעלו באופן פרופורציונלי אם לאו, וזו סוגיה שתתברר".
טיבריו ווקסלר היה מוכר למשטרה. למעשה, בשנת 2020 הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום. פעם אחת לאחר ששבר דלת כשהוא שיכור, פעם שנייה בגין עבירה של איומים ותקיפת שוטר, ופעם שלישית בעבירה של חבלה במזיד ברכב, פריצה וגניבה מרכב. בכל התיקים האלה הוא הופנה לבדיקה וחוות דעת אצל הפסיכיאטר המחוזי. אבל הוא מעולם לא הגיע לבדיקה. בשלושת המקרים האלה הוא היה מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית. אלא שהוא לא הופיע לדיונים, ולאחר שנשלח לבדיקה פסיכיאטרית, עורכת הדין שייצגה אותו לא הצליחה להשיג אותו. גם במקרה שהייתה מצליחה ליצור איתו קשר, היא לא הייתה יכולה לחייב אותו להיבדק.
יחד עם זאת, ספק אם בבדיקה פסיכיאטרית, שנועדה לצורך משפטי בלבד, להכריע האם הוא כשיר לעמוד לדין או אחראי על מעשיו, או יכול היה לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש. "השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא איפה היו הרשויות לפני ההליך הפלילי", אומר עו"ד נתנאל לגמי מהסניגוריה הציבורית. "ההליך הפלילי הוא רק סימפטום. בדרך כלל התנהגות של פגועי נפש יכולה להוביל להתנהגות פלילית. פעמים רבות מדובר בתוצאה של היעדר טיפול, שחייב להינתן הרבה לפני".
עו"ד שמעון תורג'מןצילום: רועי עידןסניגורו כיום, עו"ד שמעון תורג'מן, טוען כי המשטרה לא ניהלה את האירוע לפי הנהלים. לדבריו, לא נעשה כל ניסיון לפתוח עמו במשא ומתן כשנכנס לתוך ביתו, ולא נעשו ניסיונות לבדוק מי עומד מולם עם קבלת האירוע. "תפקידה של משטרה הוא לחשוף עבירות ולא ליצור אותן", אמר. "לצערי במקרה הזה המשטרה פעלה בחוסר שיקול דעת ובחוסר מקצועיות משווע. במקום לנהוג ברגישות נוכח מצבו הנפשי המורכב, המשטרה התייחסה לאירוע כאילו מדובר באירוע טרור". תורג'מן הוסיף כי "ניתן היה לנטרל את האירוע בשקט לו היה מבוגר אחראי. במקום זאת נעשה שימוש באש חיה מול אזרח אומלל שמצא עצמו בטיפול נמרץ בבית החולים".
ממשטרת ישראל נמסר: "לאחר שנאספו ראיות שביססו את התשתית הראייתית נגד החשוד, בסיום חקירתו, הוגש על ידי התביעה המשטרתית כתב אישום חמור הכולל לא פחות משלושה סעיפים בגין איומים, תקיפת שוטר כשהתוקף מזויין בנשק והחזקת סכין שלא כדין. משטרת ישראל תמשיך לפעול במטרה לשמור על ביטחון ושלום הציבור".
ממשרד הבריאות נמסר: "לא ניתן להתייחס למקרה פרטני מפאת צנעת הפרט והשמירה על הסודיות הרפואית. ככלל, בקשת צו בדיקה אמבולטורית נעשית ביוזמת הנאשם או העצור, עורך הדין המייצג או בית המשפט. במקרה של אי-הגעה, נמסרת הודעה לפסיכיאטר המחוזי ולבית המשפט. הגעה לבדיקה היא באחריותו של הנבדק ובאחריות גורמי אכיפת החוק".
