לנוכח עליית המדרגה הניכרת בפיגועי טרור ובהתנגשויות בין פלסטינים למתנחלים צריך להציג בגלוי את ארבע האופציות העומדות בפנינו להתמודדות עם הנושא. הראשונה - המשך השליטה בשלושה מיליון פלסטינים בגדה ובירושלים תוך הקזת דם יומיומית של פיגועי דקירה ודריסה, ירי ומטחי אבנים, מבצעי מעצר צה"ליים מורכבים – וחוזר חלילה, כפי שקיים כבר שני דורות. השנייה – צעדים דרסטיים שמציע הימין הקיצוני כגון גירוש מפגעים, הרס בתיהם ובתי משפחותיהם, עוצר, מניעת תנועה פלסטינית בכבישים מעורבים וכו'.
השלישית – סיפוח יהודה ושומרון, לשם מכוונת מדיניות ההתנחלות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. הרביעית – הפרדה וחלוקה. הם שם ואנחנו כאן. הם מנהלים את חייהם ואנחנו לא מתערבים כל עוד אין אירועים ביטחוניים. וזאת כבסיס לחלוקה מדינית בהמשך.
הנה ניתוח קצר של האפשרויות. הראשונה היא המשך המצב הקיים שבמסגרתו הולך ועולה המחיר של החזקת השטחים בשליטתנו. התעוזה והחימוש הפלסטיניים וגוברים. היעדר התקווה המדינית והוספת ההתנחלויות מגבירים את סף התסכול והנכונות לפיגועים. מה שחווינו באינתיפאדות ומה שאנחנו חווים עכשיו הוא ממילא מחיר גבוה, והוא עוד יעלה. תושבי התנחלויות חיים בסיוט מתמשך, ועבור הפלסטינים הגיע מצב הדיכוי והיעדר התקווה המדינית עד לנכונות ספונטנית להרוג ולהתאבד במספרים גדלים והולכים.
האפשרות השנייה - החרפת המדיניות כך שתשפיע על הטרור - מחייבת צעדים שיזכירו את האופן שבו שלטו הצרפתים באלג'יריה ובווייטנאם והספרדים בדרום אמריקה. מחנות ריכוז והשמדה לא יהיו, אבל כן שלטון קשוח באופן לא סביר מול אוכלוסייה אזרחית שרובה לא פשע, כבישים נפרדים ליהודים ולפלסטינים, שלילת עבודה בישראל – ועלייה במפלס העוני והתסכול. בעולם זה יגרור גינויים קשים, ובשטח זה ייצר יותר פיגועים.
לאפשרות השלישית, סיפוח, יש שתי תוצאות פוטנציאליות: מתן מעמד אזרחי שווה גם לערביי השטחים וירושלים (ואז תהפוך ישראל למדינה דו-לאומית - לא יהודית ולא ציונית); או יצירת שני מעמדות שונים והשארת הפלסטינים במעמד אזרחי חלקי בלבד, דהיינו מדינת אפרטהייד רשמית. הכוחות הליברליים בישראל לא יקבלו זאת, השלום עם מדינות ערב יתמוטט והעולם יטיל עלינו סנקציות וישבור אותנו כפי ששבר את דרום אפריקה.
הדרך הרביעית, הפרדה וחלוקה, היא היחידה שנותנת תקווה לפתרון מוסכם עתידי. המורכבות של פתרון כזה גדולה, אבל אפשרית: תוכנית טראמפ (עסקת המאה) למשל, השאירה 90% מההתנחלויות על 30% משטחי הגדה, עם גדרות, חומות, דרכים עוקפות, מנהרות וכו', היוצרות הפרדה גמורה בין האוכלוסיות.
בשני הצדדים יהיו מתנגדים חריפים לחלוקת הגדה. אך זה הזמן שפתרון רציונלי ריאלי יגבר על סנטימנטים דתיים ומשיחיים. למשל, מה ההיגיון בכך שחיילי צה"ל מסכנים את נפשם כדי שאוטובוסים מלאי מאמינים (שרובם אינם מתגייסים כמובן) יבקרו באתר בשכם – שהמסורת מתייחסת אליו כמקום קבורתו של יוסף זה אלף שנה - אך אין שום ראיות ארכיאולוגיות לכך, והמבנה עצמו נבנה במאה ה-19?
ד"ר מישקה בן-דודהפרדה וחלוקה צריכות להיעשות בתיאום עם הפלסטינים, כשלב בהיפרדות מדינית שיותנה בצעדים שימנעו את הפיכת הישות הפלסטינית לישות טרוריסטית. הרשות תצטרך לפעול לדיכוי הטרור, יוסכם על פירוזה תחת אמצעי פיקוח, וכן על התקדמותה לעצמאות בשלבים. מיזמים משותפים, עבודה בישראל ובמתחמי תעסוקה, חזרה לאופציה של פדרציה עם ירדן והשקעה עצומה בעזה יכולים לאפשר זאת.
אל נשאיר את הזירה לרוקמי "הדרך החמישית", החולמים על מלחמת גוג ומגוג שבה צד אחד יגרש את משנהו. איש אינו יודע איך תסתיים מלחמה כזו – שתערב גם את הערבים אזרחי ישראל, חיזבאללה, החמאס ואירא.
- ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר. לשעבר בכיר מוסד ומנהל התיכון למדעים ולאומנויות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
