"ברגע שהוא קיבל הודעה שיש חשש לחדירה הוא פשוט רץ עם האקדח החוצה, הרובה לא היה בבית", כך תיארה היום (שני) ורד ליבשטיין, אלמנתו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, שנרצח שלשום במתקפת המחבלים על יישובי עוטף עזה. "אביב הבן שלי אמר שהוא שומע אותו יורה ממש מהכניסה לבית, ואחרי זה סיפרו לי שראו אותו רץ עם קסדה ושכפץ.
2 צפייה בגלריה
"רץ החוצה ברגע ששמע על החשש מחדירת מחבלים, כנראה היה לו מעצור בנשק". אופיר ליבשטיין
(צילום: קונטקט)
הכותרת
מאחורי הקלעים של המשא ומתן להשבת השבויים והחטופים
26:25
"אחרי קצת יותר משעה התקשרו אליי מהמועצה ואמרו שהוא לא עונה להם", הוסיפה ליבשטיין. "אמרתי לאביב לבדוק איפה הוא במיקום של הפלאפון, והוא אמר לי שהוא ממש פה ליד הבית. אחרי כמה דקות ראינו שאין שינוי במיקום, אז אביב רץ החוצה לחפש אותו". לדבריה, "הבן שלי חזר ואמר שהוא נהרג. הרובה של כיתת הכוננות היה לידו וחצי מחסנית הייתה ריקה, כנראה היה לו מעצור בנשק".
ליבשטיין תיארה את השעות הקשות עד הפינוי מהקיבוץ, והוסיפה כי אי-אפשר לפנות אותו משם יחד איתם: "עברו יותר מ-30 שעות, והיינו צריכים לדלג מעליו בשביל להתפנות משם. אי-אפשר היה לפנות אותו משם באותו זמן". אלמנתו של ראש המועצה דיווחה על מותו לגורמים במועצה, שפרסמו לאחר מכן בהודעה רשמית כי "אופיר נהרג כשיצא להגן על היישוב בעת התקפת המחבלים. הנהלת המועצה, העובדים וקהילת שער הנגב כולה כואבת על לכתו".
ניצן בן ה-19, בנם השני של ורד ואופיר, היה בחדר של מגורי הצעירים בקיבוץ כשהמחבלים חדרו למקום. "הוא ישב ממש על הדלת - ירו כמויות אדירות של כדורים לעברם והוא נפצע בירך", סיפרה ליבשטיין. "הוא התקשר אלינו, והיינו איתו יותר משעתיים על הקו, עד שנגמרה לו הסוללה. הוא עשה לעצמו חוסם עורקים ואמרנו לו לחכות ולהחזיק מעמד. שלחנו לשם כוחות רבים, אבל כנראה שהיו מחבלים סמוך אליו ולא הצליחו לחלץ אותו.
"בסוף האירוע אמרו לנו שפינו אותו לבית חולים, אבל חיפשנו אותו בכל בתי החולים בארץ והוא לא שם", הוסיפה. "אחרי זה חיילים שהיו שם אמרו לנו שהחדר היה מלא במחבלים, ולא פינו משם אף אחד. אנחנו לא יודעים איפה הוא כרגע. הוא סיים מכינה והיה אמור להתגייס עוד חודשיים. כל מי שיצא מהבית הזה לא נשאר בחיים".
