בית המשפט המחוזי בירושלים, הבוקר
(צילום: אלי מנדלבאום)
משפט נתניהו התחדש: אחרי כחודש של הפסקה, עורכת הדין דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת שבה להעיד הבוקר (שני) בפעם השנייה במסגרת שמיעת העדים של תיק 4000.
נויפלד נשאלה לגבי שורת מסמכים והתכתבויות בעניין אישור עסקת בזק-יס, שאושרה בתקופת נתניהו כשר התקשורת, ובעת שעד המדינה שלמה פילבר היה מנכ"ל המשרד. לפי כתב האישום, שווי העסקה לשאול אלוביץ' נאמד במאות מליונים. בפקרליטות טוענים כי אישור העסקה היה חלק מיחסי התן-וקח בין נתניהו לאיש העסקים במסגרת יחסי שוחד.
נויפלד נשאלה היום על הסרה של סעיף בטיוטת אישור העסקה שהייתה מיועדת לחתימתו של נתניהו. הלשכה המשפטית במשרד התקשורת ראתה חשיבות בהכנסת הסעיף למסמך, אך הוא הוסר בסופו של דבר ונטען שהסרתו הועילה לבזק.
4 צפייה בגלריה
הסבירה על הסרת הסעיף שיאפשר לבדוק את בזק. דנה נויפלד בבית המשפט
(צילום: יואב דודקביץ')
לפי האישום, בהתאם לדרישות אנשי בזק ועל מנת למנוע עיכוב באישור העסקה, פילבר הביא לכך שהסעיף שמאפשר למשרד התקשורת לנקוט אמצעי אכיפה נגד בזק יירד מנוסח אישור העסקה. הכוונה לאמצעי אכיפה בתגובה למהלך של מימוש אופציה לרכישת אחוזים בודדים של מניות יס. מהלך זה בוצע על ידי בזק ללא בקשת אישור, ובמקביל לאישורה של עסקת בזק-יס במוסדות החברה במרץ 2015.
נטען שהאופציה מומשה על-ידי בזק במטרה לרכוש שליטה בחברת יס ובכך לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הממונה לפני פקיעת תוקפם. לעמדת המחלקה המשפטית במשרד התקשורת, ובראשה נויפלד, היה מקום לכלול את הסעיף בעסקה, והפרקליטות טוענת שהשמטת הסעיף הייתה מהותית ביותר לאלוביץ' ולגורמים נוספים בבזק, והם הבהירו לפילבר, דרך אדם נוסף, כי הם מתנגדים נחרצות להכללתו.
עורכת הדין ניצן וולקן מהפרקליטות הציגה בדיון תכתובת בין נויפלד, פילבר ומימון שמילה, סמנכ"ל הפיקוח במשרד התקשורת, כמה ימים לפני אישור העסקה.
במייל ששלח שמילה ב-16 ביוני 2015 כתב הסמנכ"ל: "המועד האחרון הנדרש לחתימת השר (ככל שיחליט לאשר) לגבי המיזוג (עסקת בזק-יס) אם יחליט לאשר הוא יום רביעי. לכן מבקש להתארגן עם המסמך הסופי לחתימת רה"מ". (השר שמוזכר בתכתובת הוא נתניהו, ג"מ)
נויפלד פנתה לברוריה מנדלסון מהמחלקה המשפטית של המשרד וכתבה: "כן בוודאי חייב להיסגר מהר. מומו מסר שראש הממשלה רוצה לחתום ביום שלישי".
מנדלסון מהמחלקה המשפטית העלתה הסתייגות: "צריך להיות ברור שהליך הבדיקה לא מוצה". הכוונה היא שבמועד הזה טרם מוצתה הבדיקה בעניין הפרה אפשרית של בזק בשנה שלפני כן, כשמימשה אופציות שהיו בידה ועלתה ל-58% שליטה ביס.
אז הוצג מסמך אישור הטיוטה לעסקה, ובאחד הסעיפים בטיוטה שהועבר מהלשכה המשפטית של נויפלד לפילבר ושמילה, נכתב כך: "אין באישור זה בכדי למצות את הבדיקה ו/או לגרוע מכל סמכות הנתונה למשרד ו/או למועצה ביחס למימוש כתבי האופציה על ידי בזק ו/או סיום הנאמנות ו/או בנוגע לעמידתה של יס בהוראות חוק התקשורת והתקנות שמכוחו, הוראות רישיונותיה ואישורים קודמים שניתנו לה על ידי שר התקשורת או כל אדם אחר".
נויפלד הסבירה לשופטים על הדוכן: "ברוריה מציעה לכתוב שזה לא גורע מהליך הבדיקה שמתנהל (כדי לראות אם הייתה הפרה מצד בזק, ג"מ). רצינו לכלול את הסעיף הזה בתוך האישור של בזק-יס. אנו רוצים לשקף שעל אף שאישרנו את העברת השליטה, זה לא מבטל את זה שאם הייתה הפרה נוכל לאכוף אחר כך. הכנו מסמך וטיוטת אישור אם רוצים לקבל את הבקשה. הוא מיועד לשר התקשורת וראש הממשלה (נתניהו)".
היועמ"שית לשעבר נשאלה אם המזכר מיועד לגורמים חיצוניים, כמו גורמים מפוקחים של המשרד, והשיבה: "הטיוטות של המזכר 'אישור להעברת שליטה בחברת בזק-יס' היא מסמך פנימי של המשרד שעובר לשר. לפעמים הם יוצאים כמזכר, אבל בדרך כלל צריך שתהיה סיבה לכך. במקרה הזה אני לא העברתי. לא חשבנו שצריך להעביר את זה לגורם אחר, לא נהוג להוציא את זה החוצה".
התובעת הוסיפה ושאלה: באיזו מידה, ומה ידעת על העברת טיוטת המסמכים לבזק ולנציגיה? נויפלד ענתה שהיא לא זוכרת, ולא ידעה שהמסמכים הועברו לבזק.
אלא שכאמור, את הסעיף שנועד לוודא שתהיה אפשרות להשלים בדיקה להפרה - הורו להסיר. המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, כתב לנויפלד ב-23 ביוני: "החלטת המנכ"ל (פילבר) להסיר את סעיף 7. נא לבצע. לא החלטתי שלא לבדוק. אם יוחלט לבדוק - נבדוק".
לפי כתב האישום, באותו היום נמסרה לנתניהו המלצת מועצת הכבלים והלוויין לאישור העסקה, וכן מסמכים אחרים שנדרשו לצורך אישור היתר העברת השליטה. עוד באותו יום חתם נתניהו על אישור העברת השליטה.
בהתכתבות שנערכה באותו יום בין פילבר ליו"ר מעצת הכבלים והלוויין באותה העת, יפעת בן-חי שגב, כתבה האחרונה: "הר הבית בידינו! אושר". פילבר השיב לה "יופי עבודה טובה", ובן-חי שגב כתבה: "בלי תנאים כמובן".
נויפלד אמרה על כך כי "בתקופתו, פילבר רצה לשנות את היחסים מול בזק כדי 'להוריד את הלהבות' ולעבור לשיח והידברות. הוא אמר זאת לעובדים במשרד. פילבר אמר שראש הממשלה ביקש להמשיך ברפרומת השוק הסיטונאי (שנועדה לעודד תחרות בשוק התקשורת). המדיניות בפועל המשיכה אבל פחות במרץ. היו הרבה פגישות עם בזק, החלטות שלקח עוד זמן לקבל, נושאים שנפתחו לדיון עוד פעם".
פילבר לנויפלד: "את חושדת שמישהו 'האכיל אותי'?"
בחלקו השני של הדיון, העידה נויפלד בנוגע לסוגיה נוספת - ביטול "ההפרדה המבנית מבזק". לפי כתב האישום, בדו"ח רשמי בנושא ובמסמך המדיניות שאימץ אותו, הומלץ לבטל מגבלות שהוטלו בעבר על קבוצת בזק ושחייבו אותה בהפרדה מבנית בין השירותים השונים שהיא סיפקה. מטרת ההפרדה הייתה לצמצם את כוחה המונופוליסטי בתחום התקשורת. בזק דרשה ממשרד התקשורת לבטל את ההפרדה, כך שיתאפשר לה למזג את כלל השירותים שמציעה קבוצת בזק תחת ישות אחת. נטען באישום כי מהלך כזה אמור היה לגלם 'יתרון כלכלי עצום לבזק', והוא הותנה במשך זמן רב על ידי משרד התקשורת ביישום אפקטיבי של רפורמת אחרת - השוק הסיטונאי.
באישום נטען כי על מנת להיטיב עם אלוביץ', ועל רקע הנחיית נתניהו, קידם פילבר את ביטול ההפרדה המבנית בבזק. הטענה היא שהתהליך קודם לכאורה על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם.
4 צפייה בגלריה
"לא ידעתי שיש קשר בין פילבר לבזק. הרגשתי שהוא חוזר על דברים מפיהם". נויפלד
(צילום: יואב דודקביץ')
"בזק רצתה את ביטול ההפרדה המבנית. ההפרדה עולה כסף צריך שני מנגנונים הנהלה ועובדים נפרדים", העידה נויפלד שהוסיפה: "פילבר רצה לחדש את הדיון ולקדם את ההפרדה".
נויפלד סיפרה כי "בסוף ספטמבר 2016, פילבר קרא לי לחדר שלו, הציג לי תיקון לרישיון של בזק, שמחליף את ההפרדה המבנית. זו הפעם הראשונה שראיתי את זה. בשלב הזה הוא שאל אותי מה יקרה אם השר יחתום על זה (הכוונה לשר צחי הנגבי, כי נתניהו היה מנוע לעסוק בחלק מענייני בזק אז - ג"מ). התחלתי לדבר על אם אפשר לעשות זאת בלי לבצע שימוע. אמרתי שלא חושבת שאפשר, שצריך לחשוב. שאל מה יקרה אם השר פשוט יחתום, אמרתי אם תהיה עתירה לא אוכל לעמוד מאחורי שינוי רגולטורי. המשמעות של שימוע הוא הליך מנהלי שלוקח זמן".
נויפלד אמרה כי "המסמך הוכן בלי גיבוי משפטי, לא עסק בנושא שוק סיטונאי, והטריד אותי שבאופן הזה זה נעשה, נעשה מאחורי הגב שלי, בלי ידיעתי, בלי שזה קיבל יעוץ משפטי רלוונטי... הטריד אותי חוסר הרצינות של ההתנהלות הזו".
ב-29 בספטמבר, התכתבו פילבר ונויפלד על הנושא. "חשבתי רבות על השיחה אתמול וקראתי את מה ששלחת. אני חושבת שיש צורך בשימוע ...נוכח ההמלצה והתניית ביטול ההפרדה בהצלחת השוק הסיטונאי ונוכח הדרמטיות של המהלך", כתבה לו. הוא השיב: "אגב הערה אישית, ההערה שלך בשיחתנו הערב 'אני מבינה שזה מה שבזק חושבים' ממש פגעה והמחישה לי שוב עד כמה אפילו את, עם האינטגריטי שלך, חושדת ורומזת שמישהו 'האכיל אותי'".
נויפלד הסבירה את ההתכבות על דוכן העדים: "בשיחה הבעתי את התסכול. אני לא ידעתי שיש קשר בינו לבין בזק אבל אמר דברים שהייתה לי תחושה שהוא חוזר על דברים מפי בזק". ההפרדה המבנית, שבה דן חלקו השני של הדיון היום, לא בוטלה בסופו של דבר.
