הכלל הקובע במחקר הוא שהיסטוריה נכתבת בידי המנצחים, ואם נעשה אדפטציה לישראל, הרי שניתן היה לומר שההיסטוריה נכתבת בידי יהודים יוצאי אירופה. כמעט בכל דיון פוליטי, סוציולוגי או אפילו חברתי טוען מישהו ש"האשכנזים הקימו את המדינה". לו קיבלתי שקל עבור כל פעם שאמירה זו הושמעה באוזניי, בוודאי הייתי איש אמיד מאוד. אבל בואו נבחן את הדברים: האם היא באמת משקפת את המציאות? ובכן, להלן העובדות:
- את השכונה הראשונה שנבנתה ביוזמה מקומית מחוץ לחומות ירושלים, "מחנה ישראל", הקימו יוצאי מרוקו כבר ב-1866.
- חידוש היישוב היהודי ביפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-19 נעשה באופן אבסולוטי על ידי יוצאי מרוקו, אלג'יריה ומעט טורקים.
- את השכונות הראשונות בתל אביב בנו, פיזית ממש, בני משפחת שלוש שעלו מצפון אפריקה (עד היום לא ברור אם מוצאם ממרוקו או מאלג'יריה).
- את אדמות הגליל רכשו בני משפחת עבו שמוצאם מאלג'יריה.
- חידוש היישוב היהודי בחיפה, עוד במאה ה-18, נעשה באופן בלעדי על ידי עולים ממרוקו ואלג'יריה. הדבר מתועד בספרו הנהדר של משה דוד גאון, אחד ההיסטוריונים החשובים ביותר בארץ ישראל.
- בקרב ההיסטוריונים ישנו קונצנזוס מוחלט שאלמלא חיים אמזלג, סגן קונסול בריטניה בישראל, ראשון לציון לא הייתה מוקמת כלל.
- אחיינו של אותו חיים אמזלג, יוסף נבון, הקים את קו הרכבת יפו-ירושלים, המהווה בסיס לרכבת ישראל של ימינו.
- הקמת באר שבע בשנת 1900 נעשתה בתיאום מלא עם נסים אלקיים, שעלה ממרקש שבמרוקו. הוא היה היהודי הראשון שהקים ביתו בעיר.
- העליות מצפון אפריקה והמזרח התיכון במאה ה-19 הושפעו ברובן ממי שקדם להרצל - ד"ר יהודה ביבאס - ומתלמידו יהודה אלקלעי (שעל שמו נקראת העיר אור יהודה).
העובדות ההיסטוריות המתוארות לעיל מפרטות על קצה המזלג את תפקידם הדומיננטי של עולי ארצות ערב והאסלאם להקמת היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר הובילו להקמת מדינת ישראל. אולם העובדות ההיסטוריות הללו לא ידועות ללפחות 95% מהציבור בישראל. כיצד קורה הדבר?
כי כאמור, ההיסטוריה בישראל נכתבת על ידי יוצאי אירופה, וכך יוצא שמערכת החינוך בישראל מתמקדת בעיקר בסדר כרונולוגי של עליות שלא בהכרח משקף את המציאות. כך לדוגמה, גל הפליטים שהגיע ממזרח אירופה בשנת 1882 מתואר כ"עלייה הראשונה", כאשר בפועל, מי שקלטו אותם היו תושבי יפו המוגרבים, בראשות אברהם מויאל, כמתואר בספרו של ד"ר מרדכי נאור, "המנהיג המזרחי הראשון".
כלומר, אותם עולים מרוסיה – שממילא לא דיברו על ריבונות מדינית - כלל לא היו ראשונים. גם לא שניים או שלישיים. בפועל, מדובר בעלייה שהגיעה עשרות שנים לאחר שכבר חיו בארץ אלפי, אם לא עשרות אלפי יהודים מצפון אפריקה והמזרח התיכון, שהקימו שכונות, יישובים וקהילות בכל המרחב.
לגבי אותה "עלייה ראשונה" (במרכאות בכוונת מכוון), ישנו קונצנזוס שבין 70% ל-90% מאנשיה עזבו בסופו של דבר לחו"ל. ועדיין, אותה "עלייה ראשונה" מוכרת כמעט לכל תלמיד בישראל, בניגוד לעליות שקדמו לה, שאינן מוכרות כלל. חוסר הידע ההיסטורי נעוץ במערכת החינוך הישראלית, שמלמדת אך ורק על העליות מאירופה, תוך כדי שהיא מתעלמת לחלוטין מכל העליות שקדמו לה.
עומר קינןב-2016 הקים שר החינוך דאז נפתלי בנט את "ועדת ביטון" שתפקידה היה לתקן זאת. היא הורכבה מחוקרים בעלי שם, כתבה דו"ח מפורט בן יותר מ-300 עמודים על הליקויים והגישה הצעות קונקרטיות לשינוי במערכת. אולם המסקנות כמעט ולא יושמו, והתלמידים הישראלים עדיין לומדים כמעט באופן מוחלט על יהודי אירופה, תוך התעלמות מיהודי ארצות ערב והאסלאם. חצי מהם, לפחות, לא זוכים ללמוד על ההיסטוריה והמורשת התרבותית של אבותיהם וסביהם, ועל הדומיננטיות המכרעת שהייתה להם בהקמת היישוב היהודי בארץ ומדינת ישראל.
לאחרונה התמנה שר חינוך חדש, יואב קיש מהליכוד, מפלגה שרוב מצביעיה ממוצא מזרחי. לפתחו של קיש מונחת אחריות כבדת משקל: לתקן את הליקויים בלימודי ההיסטוריה של יהודי ארצות המזרח. רק אם יעשה זאת, תלמידי ישראל יוכלו להיות בקיאים יותר בעובדות.
- עומר קינן הוא חוקר סוציולוגיה והיסטוריה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
