חברת הכנסת לשעבר תמר אשל, שכיהנה בכנסת התשיעית והעשירית מטעם המערך, שימשה כיו"ר ועדת הנשים באו"ם, נלחמה בנאצים והקימה את נעמת, הלכה היום (ראשון) לעולמה בגיל 102. היא הותירה אחריה בת, שישה נכדים ותשעה נינים.
לאשל סיפור חיים יוצא דופן. בעיצומן של מאורעות 1936–1939 ובהיותה נערה בת 16, הצטרפה אשל לארגון "ההגנה" כקשרית ועסקה בהכנת רימונים ובפירוק אקדחים. עם התגברות המאורעות פעלה בהגנה על שכונות בית ישראל, נווה יעקב וביישובים נוספים באזור ירושלים. אשל היא גם אחייניתו של אבשלום פיינברג, מייסד מחתרת ניל"י.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התנדבה בבית חרושת לייצור תאי מקלענים למטוסי קרב, ואף קודמה להיות אחראית קו הייצור ולאישה הראשונה בתפקיד מורכב זה. בראשית 1943 הפסיקה את לימודיה והתנדבה לצבא הבריטי שנלחם בנאצים, בתפקיד נהגת בסקוטלנד. באוגוסט 1944 הועברה למצרים. תחילה שובצה במרכז המודיעין של הצבא הבריטי בקהיר, אך סולקה משם כשנודעו קשריה עם ארץ ישראל. לאחר המלחמה נסעה למרסיי שבצרפת על מנת להיות אחראית על עלייה ד', אגף שהעביר ארצה ניצולי שואה בניירות מזויפים, ובנוסף סייעה להקמת רשת ריגול בתוך ועדת האו"ם לענייני ארץ ישראל ב-1947. לאחר החלטת החלוקה חזרה ארצה והייתה לקצינת שירות הידיעות של ההגנה בירושלים.
"היה לי חשוב מאוד להשתתף במלחמה", סיפרה אשל ל-ynet ב-2015. "עברתי גם את כל ההפצצות בלונדון ורציתי להיות פעילה יותר, אבל בשעתו לא הרשו לנו. הייתה לי תחושה שאנחנו עושים שליחות עבור העם היהודי ולא רק עבור ארץ ישראל". אשל סיפרה בנוסף שהרגישה טובה עם כך שלא עמדה מהצד במלחמה, ונטלה בה חלק: "כשאת עוזרת לצבא להילחם או משחררת לוחם מתפקידים אחרים שאת לוקחת על עצמך, את חלק מהמערכת כולה. היה מאמץ מלחמתי כולל והיינו חלק ממנו".
אשל גם זכתה לא אחת בכינוי "הלוחמת למען הנשים". עם קום המדינה הצטרפה למשרד החוץ ועבדה בגוף שיהפוך לימים למוסד הישראלי. בשנת 1955 נשלחה למשלחת ישראל באו"ם, שם התמקדה בפעילות למען זכויות אדם, ובשנת 1961 הפכה ליו"ר הוועדה למעמד האישה באו"ם. במסגרת תפקידה נלחמה למען שיפור זכויות האישה ברחבי תבל.
6 צפייה בגלריה
כנערה הצטרפה לארגון "ההגנה" ופעלה להגנה על שכונות יהודים לפני קום המדינה. אשל בצעירותה
(צילום: באדיבות המשפחה )
בשנות השבעים, עם חזרתה ארצה, הפכה לקול בולט אף יותר בארגוני הנשים ובשנת 1974 נבחרה ליו"ר "מועצת הפועלות". כיו"ר הארגון פעלה לאחד את שלושת ארגוני הנשים: "מועצת הפועלות", "ארגון אימהות עובדות" והתנועה העולמית "Pioneer Women" תחת גוף חזק אחד: "נעמת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות". בעת שעמדה בראש הארגון פעלה אשל לתיקון חוק ההפלות וקידמה את הקמת הוועדה לקידום מעמד האישה.
בשנת 1977 נבחרה לכנסת מטעם המערך וכיהנה עד סוף שנת 1984 בכנסת התשיעית והעשירית. במסגרת תפקיד זה כיהנה גם כיו"ר ועדת המשנה לנשים מוכות והוועדה לתחום האנרגיה. היא יזמה את הקמת ועדת המשנה לתיקון החוק הפלילי בענייני אונס וכיהנה בה כחברה, ויזמה שינוי ביחס המשטרה לאלימות במשפחה.
עם פרישתה מהחיים הפוליטיים התנדבה במגוון ארגונים של חברה אזרחית, החל מהוועדה הציבורית של בית החולים הדסה ועד המועצה הלאומית ליהודי אתיופיה. כמו כן הקימה את מקלט הנשים "בית ציפורה".
6 צפייה בגלריה
"תרומתך למדינה ולזכויות הנשים לא יסולא בפז". עם יו"ר הכנסת מיקי לוי בחגיגות יום הולדתה ה-101
(צילום: שמוליק גרוסמן דוברות הכנסת)
לפני שנה, לכבוד יום הולדתה ה-101, יו"ר הכנסת מיקי לוי הגיע לבית האבות נופי ירושלים שבו התגוררה עם נציגות הנהלת הכנסת, כשבידו עוגה ומתנה מיוחדת. הוא בירך את אשל בשם הכנסת והנשים באשר הן: "את הוונדרוומן שלנו בכנסת. תרומתך למדינה ולמאבק למען זכויות הנשים בארץ ובעולם לא יסולא בפז". אשל הנרגשת אמרה במעמד זה כי אף פעם לא רצתה להיות גיבורה. "חשוב לי לומר לכולם - תהיו מי שאתם ולא מי שרוצים שאתם תהיו", אמרה.
