בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום את דקל ששונקר בשורה של עבירות מין קשות הכוללות אונס ומעשים מגונים כלפי 6 מתלוננות. ששונקר, נשא HIV, הורשע גם בעבירה של הפצת מחלה שביצע כלפי נערה כבת 13 בעת ביצוע העבירה.
זו לא הפעם הראשונה שששונקר מורשע בעבירה כזו: בפברואר 2016 הורשע בכך שלא סיפר לשלוש נשים שקיים איתן יחסי מין שהוא חולה, ואחת מהן נדבקה. אז נגזרו עליו 57 חודשי מאסר, וייצגה אותו עורכת הדין טלי גוטליב - כיום חברת כנסת מטעם הליכוד.
ב' נפגעה מדקל ששונקר החשוד בהדבקת HIV | ריאיון איתה
(צילום: נויל האריס)
בדצמבר 2021 הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד ששונקר, היום בן 34, בגין אונס, מעשה העלול להפיץ מחלה וכן עבירות נוספות של מעשים מגונים וקבלת דבר במרמה. כתב האישום כלל שבעה אישומים ביחס לשבע מתלוננות שונות, המייחס לו לגבי שש מהן עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה ואונס.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין מורן גז והדס עמר, בין השנים 2021-2013, הכיר ששונקר את המתלוננות, אחת מהן הייתה נערה בת 13 בשנת 2013, וחלקן בעלות צרכים מיוחדים. הוא הכיר את הקורבנות שלו בדרכים שונות, בין היתר דרך הרשתות החברתיות, מכרים משותפים ובדרכים נוספות.
בחלק מהמקרים, נהג ששונקר לאתר נשים שנזקקו לעזרה, להציג מצג שווא לפיו בכוונתו לעזור להן כלכלית, רגשית ולטפל בהן. הוא התחזה בין היתר למתמחה במשפטים העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, למטפל רגשי ולמדריך קרב מגע. לאחר שהכיר את הנשים ורכש את אמונן, נהג בשיטתיות ובאופן סדרתי, לקבוע להיפגש עמן, ואז וביצע בהן עבירות מין חמורות. בחלק מהמקרים השתמש בכוח, ובחלק מהמקרים תוך שהן מתחננות שיחדל ממעשיו, והודפות אותו מעליהן, אך ללא הועיל.
מכתב האישום עולה, כי הנאשם שהינו נשא של נגיף ה-HIV, לא עדכן את הקורבנות כי הוא נשא של הנגיף, ואף לא השתמש באמצעי מניעה תוך כדי ביצוע המעשים.
רושם שלילי עז
בית המשפט קבע כי הוא רוחש אמון לגרסאות של המתלוננות ומעניק להן את מלוא המשקל. מנגד, דחה בית המשפט את גרסתו של ששנקר מכל וכל לאחר שזו הותירה עליו רושם שלילי עז, וקבע כי הנאשם פעל באופן שיטתי לאתר נשים מוחלשות תוך שהוא הציג עצמו כמשפטן, מדריך קרב מגע, מטפל רגשי או מי שבידו לסייע להן כלכלית.
השופטים, בראשות סגן הנשיאה נתן זלוצ'ובר, דניאל בן טולילה והשופטת טל לחיאני שהם קבעו כי "חרף רצונו של הנאשם ללמד על עצמו כאדם פשוט, הסובל מחולאים רבים, העובד למחייתו ומבקש לסייע לזולת ככל שידו משגת, בפועל מדובר בנאשם מתוחכם, חד לשון, מניפולטיבי שלא בחל בשום דרך לצורך מימוש מאווייו המיניים".
"הנאשם פעל, שלא לומר 'עבד', במשך תקופה באיתור מתלוננות מוחלשות דרך פרסומים ברשתות החברתיות (בעיקר באמצעות הפייסבוק) ומשאלו נמצאו, הפעיל עליהן מניפולציות תוך שימוש במצגי שווא, ניצול ציני של מצוקתן והכל תוך התעלמות מרצונן".
השופטים ציינו כי לשמחתם לא נמצאו ראיות לכך שמי מקורבנותיו נדבקה במחלה. הנאשם הורשע גם בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה ביחס למתלוננת ה-13, ואילו לשלוש מתלוננות נוספות הורשע בעבירה של ניסיון להפצת מחלה.
ששונקר לא הורשע בשלושה מקרים נוספים של הפצת מחלה רק מאחר שהסתבר בדיעבד כי בתקופה הרלוונטית לא היה מידבק. בית המשפט התרשם לאחר ששמע את עדות המומחית מטעם התביעה כי: "הנאשם נשא של מחלה מסכנת חיים, שבהיעדר טיפול עשויה להיות קטלנית לנאשם ולאחרים. בהתאם לנוהל הברור של משרד הבריאות בעניין, על מנת שהנאשם יוכל לפטור את עצמו מליידע את שותפתו למין בדבר מחלתו, לא כל שכן, לקיים יחסי מין לא מוגנים, עליו לעמוד בשורה של תנאים מצטברים, בטרם יקבל את האישור מהרופא לעשות כן – וגם אישור זה הוא אחד התנאים שבנוהל".
"הנאשם, בעת שבעל את המתלוננות, למעשה, לא עמד באף לא אחד מהתנאים והיה מודע לכך. העובדה כי בדיעבד התגלה במהלך ניהול המשפט כי הנאשם לא היה מידבק בתקופה שצוינה לעיל – היא במובנים רבים בבחינת חוכמה שבדיעבד, שהוא לא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה בזמן אמת".
