בבית משפט השלום בתל אביב ממשיכה להתברר תביעת הדיבה שהגישו בני משפחת נתניהו נגד אהוד אולמרט שכינה אותם "חולי נפש". השופט עמית יריב ביקש משני הצדדים להגיע לפשרה בתחילת הדיונים כדי למנוע, לדבריו, "קרקס, שיגרור את מוסד ראש הממשלה לבוץ", אך לא הצליח בכך. ערב יום העצמאות הוא פרסם החלטת ביניים בעקבות רשימת העדים שהגיש אולמרט כדי להוכיח את נכונות דבריו: "בהינתן והמבקש לא הגיש חוות דעת מומחה ואינו מבקש להעיד מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרית, אזי עדויות אלה אינן ולא עתידות להיות יותר מרצף של סיפורים ללא תכלית שאין בינן ובין הוכחות הטענה 'אמת דיברתי' - ולא כלום".
הדרישה של השופט מאולמרט להציג "הוכחה רפואית" למצבם הנפשי של שרה, יאיר ובנימין נתניהו, לוקה קצת ברצינות יתר. מעיון במחקרים העוסקים בנושא בריאותם הנפשית של מנהיגים פוליטיים מתברר שבעיות בתחום זה מובנות מעצם התפקיד השוחק והמורכב. הפסיכיאטר האמריקני ממוצא איראני, פרופ' נאסיר גאמי, כתב: "אם אתה חושב על האתגרים העומדים בפני הגברים והנשים המתמודדים לנשיאות, אתה עשוי לחשוב על נסיעות, שעות ארוכות, ביקורת ציבורית אינסופית ושחיקה מוחלטת של הפרטיות. הפרס שמחכה לאחר הניצחון הוא יותר לחץ: משקל עצום של אחריות. קשה שלא לתהות מי באמת ירצה את העבודה הזו".
גאמי, שפרסם ב-2012 את ספרו "טירוף ממדרגה ראשונה: חשיפת הקשרים בין מנהיגות ומחלת נפש", למד את חייהם ואת הרישומים הרפואיים של מנהיגים גדולים רבים בהיסטוריה. הוא מצא, לטענתו, שלא מעטים - מאברהם לינקולן ועד מרטין לותר קינג ג'וניור – היו מתמודדי נפש באופן כזה או אחר. אלא שמסקנתו הייתה מפתיעה: "מנהיגים הסובלים ממחלות נפש מסוימות, במיוחד מאניה או דיכאון, לרוב טובים יותר בתקופות משבר".
מחקר שערך הפסיכיאטר האמריקני פרופ' ג'ונתן דוידסון ב-2006, בראשות צוות מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, הגיע לממצאים דומים. הוא העריך כי 49% מהנשיאים שכיהנו עד אז התמודדו עם מחלת נפש בשלב כלשהו בחייהם, כאשר אחד מכל ארבעה מהם עמד בקריטריונים האבחוניים של דיכאון, בהם וודרו ווילסון וג'יימס מדיסון. אחרים, כמו טדי רוזוולט וג'ון אדמס, סבלו מהפרעה דו-קוטבית, בעוד תומס ג'פרסון ויוליסס גרנט נאבקו בחרדה חברתית. פרופ' דוידסון סיכם: "הלחצים של תפקיד הנשיא יכולים לעורר בעיות שהיו סמויות עד אז".
מחקר מ-2012 של פסיכולוגים מאוניברסיטת אמורי בג'ורג'יה, בראשות פרופ' סקוט לילינפלד, מצא שכמה נשיאים הפגינו תכונות פסיכופתיות, כמו ביל קלינטון, לינדון ג'ונסון ואנדרו ג'קסון. התכונות שנמנו על ידי צוות המחקר כמתאימות לקטגוריה הזו: "קסם שטחי, אגוצנטריות, חוסר יושר, חוסר תחושה, לקיחת סיכונים, שליטה לקויה בדחפים וחוסר פחד". אלו נמצאו גם אצל דונלד טראמפ במחקרים מאוחרים יותר.
פרופ' גאמי מנה בספרו כמה מן המנהיגים ההיסטוריים הנערצים ביותר כמי שהתמודדו עם בעיות נפשיות. אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, זכור כמי שביטל את העבדות ומנע את פילוג ארה"ב בעת מלחמת האזרחים. לפי מכתבים של חבריו, לינקולן היה "האדם הכי מדוכא שהם ראו אי פעם".
לאחר כמה טרגדיות אישיות הוא החל לסבול מהתקפי דיכאון חריפים עד ש"ננעל על ידי חבריו... כדי למנוע שיבוש או התאבדות". ג'ושוע וולף שנק, מחבר הספר "המלנכוליה של לינקולן", כתב כי דווקא מצבו הנפשי אתגר את הנשיא, שהוביל את ארה"ב במלחמת האזרחים העקובה מדם, והצליח להפוך את סבלו לכוח.
וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה שהוביל לניצחון במלחמת העולם השנייה, דיבר בפתיחות רבה על הדיכאון שליווה אותו עוד מצעירותו. "במשך שנתיים או שלוש, האור נמוג מהתמונה. עשיתי את העבודה שלי. ישבתי בבית הנבחרים. אבל דיכאון שחור התיישב עליי", סיפר מאוחר יותר לרופא שלו. אולם לטענת גאמי, דווקא מצבו הנפשי סייע לפרץ היצירתיות שלו וזו הייתה דרך להרחיק את "הכלב השחור של הדיכאון", כפי שכינה אותו צ'רצ'יל.
ד"ר ברוך לשםמנהיג זכויות האדם מרטין לותר קינג סבל מדיכאון וניסה להתאבד לפני גיל 13 כי חשב שגרם למות סבתו. זה נמשך גם בבגרותו וזמן קצר לפני שנרצח הצוות שלו אף ניסה להשיג לו טיפול פסיכיאטרי, שאותו דחה. לדברי גאמי זה היה אחד המאפיינים שנמצאו לעיתים קרובות אצל אנשים הסובלים מדיכאון - צורה קיצונית של אמפתיה - שהניעה אותו להשיג את כל מה שהוא חתר אליו. "לומר שלמישהו יש בעיות פסיכיאטריות, לדעתי... זו מחמאה", הוא סיכם.
ואם נחזור למשפט נתניהו נגד אולמרט, הרי יש להניח שהשופט יריב פועל לפי "מבחן בוזגלו", שקבע אהרן ברק כשהיה היועץ המשפטי לממשלה. לפי עיקרון זה, שהושמע בעת חקירות השחיתות של אישי ציבור, יש להתייחס אליהם בדומה לאזרחים רגילים. לא בטוח שבהתייחסות ל"בעיות נפשיות" של ראשי מדינה, צריך לנהוג באותו היגיון כמו לאדם מן השורה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
