בתחילת שנות ה-50 הם הגיעו לחלקת אדמה נטושה בצפון הנגב, כמה מאות מטרים מגבול רצועת עזה. צעירות וצעירים חדורי מוטיבציה להגשים את חלום ההתיישבות והחלוציות: הקמת קיבוץ נחל עוז. שנתיים לפני הגעתם לנקודה השוממה הוקמה במקום היאחזות הנח"ל הראשונה בתולדות ישראל, אבל היה ברור שכדי להמשיך ולקבוע עובדות בשטח מול רצועת עזה המדינה חייבת להקים יישוב ישראלי. בסוף השבוע האחרון נפגשו בקיבוץ חלק מחברי הגרעין המייסד של נחל עוז, לציון 68 שנים להקמתו.
ל-82 המתיישבים הראשונים, שרידי גרעין מעיין ברוך שהקימו את נחל עוז, היו כמה משימות ראשונות במעלה: לבנות את הקיבוץ, לצמוח ולגדול, לפתח כלכלה ובעיקר חקלאות, וכמובן להגן על גבולות המדינה מול האיומים הביטחוניים. עוד בראשית ימיו הקיבוץ והאזור כולו התמודדו עם איומים מרצועת עזה. תחילה היו אלה פעולות טרור של ה"פדאיונים" - חוליות טרור קטנות שהסתננו לשטח ישראל. האירוע המוכר ביותר בנחל עוז היה רצח איש הביטחון של הקיבוץ רועי רוטברג ב-1956 בשדות הקיבוץ. הרמטכ"ל דאז, משה דיין, נשא בלוויה הספד שנחשב עד היום להיסטורי.
במרוצת השנים האיום מעזה הפך גדול יותר, וכיום נחל עוז, כמו שאר יישובי עוטף עזה, מתמודד עם איום ירי הרקטות והמרגמות. וגם אז, כמו היום, התושבים לא אמרו נואש והמשיכו לנהל חיי שגרה, לבנות ולהתפתח.
לאחרונה נפתח בקיבוץ מרכז מבקרים חדש, "עוז בנגב", בניהולה של יפעת בן-שושן, שמגולל את ההיסטוריה של הקיבוץ, וזו הייתה הזדמנות טובה של חלק מהגרעין המייסד לחזור לקיבוץ. 48 מהם כבר נפטרו. מתוך 34 החברים שנותרו ארבעה גרים בנחל עוז ואליהם הצטרפו 13 מייסדים, בהם אברהם כ"ץ-עוז, שהיה חבר כנסת ושר בממשלה, למפגש מרגש שכלל העלאת זיכרונות, טיול בקיבוץ ומפגש עם משפחות חדשות.
יענקל'ה ושרה כהן, שגרים בקיבוץ, הם מהגרעין המייסד. יענקל'ה הקים את מרכז המבקרים ויזם את המפגש. "ההתרגשות הייתה רבה", הוא מספר. "המפגש האחרון שלנו בקיבוץ היה לפני 18 שנה. לחברים שבאו מרחוק ניתנה הזדמנות לראות מה צמח ליד הגבול הרגיש, על בסיס היסודות שהם הניחו".
חברי הגרעין פגשו בביקורם את ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין, שסיפר להם על התפתחות האזור. גם סגן שר הביטחון וחבר קיבוץ מפלסים השכן, אלון שוסטר, הגיע כדי לפגוש את הגרעין המייסד. הם ישבו במשך שעות והעלו זיכרונות מראשית ימי ההתיישבות, וגם הביעו תסכול מהעובדה שלמרות השנים שחלפו היישוב עדיין מתמודד עם אירועים ביטחוניים מרצועת עזה.
חלק מחברי הגרעין שומרים על קשר ביניהם עד היום, ונפגשים באירועים מזדמנים, אבל זו הפעם הראשונה שהם הגיעו יחד כקבוצה לנחל עוז. "יצאנו איתם לבית העלמין להניח פרחים על הקברים. כל אחד בחר באיזה קבר לעצור ולהניח את הפרח. היו חברים שמייד פנו לקברו של רועי רוטברג", סיפרה בן-שושן. "האנשים האלה, בני 85 ומעלה, הם המוציאים לפועל של החזון הציוני. הם ישבו יחד והעלו זיכרונות, ואפילו התווכחו ביניהם מי זוכר פרטים מדויקים יותר. עמדתי והבטתי בהם וממש יכולתי להבחין איך הגיל נעלם פתאום והם חוזרים ליום אחד להיות הצעירים שבאו לכאן ליישב את הנגב".
יענקל'ה הציג להם תמונות מהשנים הראשונות, וכל תמונה סיפרה סיפור של הקמת הקיבוץ: החפירה של השירותים הראשונים; השמירות בעמדת השמירה הקדמית של הקיבוץ, זו שמול עזה; חדר האוכל הראשון והשני; איסוף תפוחי האדמה בידיים; אסיפות הקיבוץ; וכמובן הביקור המפורסם של בן־גוריון. עם כל תמונה שעוברת במצגת נזרקו שמות לחלל החדר. את כולם הם זיהו מייד כאילו היה זה אתמול.
המייסדים צפו גם בסרטון המוצג במרכז המבקרים המתאר את התפתחות הקיבוץ מאז שהם הקימו אותו בעשר אצבעות ועד היום. "הם גילו קיבוץ פורח ומשגשג שמצוי בתהליך צמיחה", חתם כהן.