שורדת השואה, שושנה וייס, ביקשה אמש (יום שני) בעצרת הזיכרון הממלכתית ביד ושם "להתאחד ולהתלכד". הנשיא, יצחק הרצוג, קרא גם הוא להותיר את "הימים הקדושים שמתחילים הערב ומסתיימים ביום העצמאות" מעל לכל מחלוקת. למרות זאת, חבר הכנסת בעז ביסמוט ספג קריאות גנאי במהלך טקס של קהילת יוצאי יוון בתל אביב, ובמקום נרשמה גם אלימות קשה.
"אני עומדת כאן לפניכם בערב המיוחד הזה וקוראת לכולנו להתאחד ולהתלכד, לשמור על עמנו ועל מולדתנו - כי אין לנו ארץ אחרת", אמרה וייס, וריגשה רבים בקהל. לקריאה זו הצטרף גם בני גנץ, שאמר כי כבן לניצול שואה - "התמונות של ביסמוט מגורש מטקס יום השואה בבית הכנסת במדינת היהודים פוצעות את הלב". גם שר החינוך, יואב קיש, הדגיש כי "ביום שבו דם אחינו זועק מן האדמה - אנו חייבים להם את ההבנה שהצורר הנאצי ניסה להשמיד את העם היהודי כולו, ללא הפרדה".
כעת הציפייה היא שהטקסים שיתקיימו היום יעברו ללא עדויות למחלוקות הקשות בישראל, שהחריפו בעקבות המהפכה המשפטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לכך גם הוא, ואמר כי צו הדורות הוא "רוח, כוח ואחדות פנימית, שרק באמצעותם ננצח את הקמים עלינו לכלותנו ונמשיך להבטיח את ניצחון ישראל".
אירועי יום השואה יחלו בבוקר בשעה 10:00 בצפירת דומיה בת שתי דקות ברחבי הארץ לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובהמשך יתקיימו כמה טקסים עד לעצרת הנעילה בבית לוחמי הגטאות בשעה 20:00.
בשעה 10:02 יתקיים טקס הנחת הזרים באוהל יזכור במוזיאון יד ושם בירושלים בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים.
בשעה 11:00 ייפתח טקס "לכל איש יש שם" שבו יוקראו שמות קורבנות השואה ויונחו זרים על ידי הציבור הרחב. הטקס ייערך באוהל יזכור ביד ושם, ובמקביל גם במשכן הכנסת בחסות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. חברי הכנסת ובאי הבית יוזמנו להדליק את נר היזכור עם כניסתם למשכן בין השעות 08:00 ל-11:00, ואוחנה ידליק נר יזכור ב-09:15.
ב-11:00 ייפתח כאמור בטרקלין שאגאל הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם", שיתקיים בכנסת זו השנה ה-34 וייערך בסימן "התנגדות יהודית בתקופת השואה - בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה". הטקס ייפתח בהדלקת שישה נרות זיכרון על ידי שורדי שואה ובני משפחותיהם: שורדת השואה פליציה לייס, שורד השואה בנימין בשן, שורדת השואה סופי זקס מלווה בביתה ח"כ יסמין פרידמן, שורדת השואה פאולינה דוידסון מלווה בבנה ח"כ סימון דוידסון, דור שני לשורדי שואה חיה ניר מלווה בבתה ח"כ שרון ניר, ודור שני לשורדי שואה מיכאלה אקוניס מלווה בבנה השר אופיר אקוניס.
לאחר מכן יו"ר הכנסת אוחנה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרים, חברי כנסת ויו"ר הנהלת "יד ושם" דני דיין יקראו משמות נספי השואה.
ב-13:00 יתקיים טקס האזכרה הממלכתי באוהל יזכור, ובין 11:00 ל-16:00 יודלקו נרות זיכרון בכיכר גטו ורשה בשיתוף עמותת "שם ונר". ב-13:15 יתקיימו סיורים מודרכים לקהל הרחב במוזיאון לתולדות השואה בעברית ובאנגלית, כשהרישום אליהם הוא באתר האינטרנט של יד ושם. ב-17:30 תתקיים עצרת תנועות הנוער בפארק ההנצחה בקעת הקהילות שבקצה המערבי של יד ושם, בהשתתפות מאות חברי תנועות הנוער. ב-18:45 תתכנס עמותת "דורות ההמשך - נושאי מורשת השואה והגבורה" בבית הפלמ"ח בתל אביב.
בשעה 14:30 שעון ישראל ייפתח בפולין מצעד החיים, מהאירועים המרכזיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה אשר יציין השנה 35 שנים להיווסדו - בהשתתפות אלפי צועדים מרחבי העולם. לראשונה זה שלוש שנים, אחרי מגפת הקורונה, המצעד יתקיים במתכונת מלאה עם משלחות מיותר מ-25 מדינות. הסופרת והמשוררת הלינה בירנבאום, ילידת ורשה שגדלה כילדה בגטו ועברה את המרד בבונקר עד שגורשה למיידנק ומשם לאושוויץ, תשתתף במצעד. "עברתי את השואה ממש, בכל החוזק שלה", אמרה.
במהלך הטקס המרכזי בבירקנאו שיחל ב-16:30 שעון ישראל, הזמר עברי לידר יבצע את השיר "בואי אמא" ביחד עם שורדת השואה שושנה טריסטר. זהו שיר על געגועיהם העמוקים של ילדים לאימם, המסתיים במילים "שבי איתי עד שאגדל". אימו של עברי לידר, דליה, נולדה בוורשה בשנת 1938. כילדה בת ארבע בגטו היא הוברחה החוצה על ידי אביה, שנרצח מאוחר יותר באושוויץ. דליה התאחדה עם אמה רק לאחר המלחמה.
נתניהו והנשיא הרצוג השתתפו אמש כאמור בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שעומדים בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה, ברחבת כיכר גטו ורשה במוזיאון יד ושם בירושלים. את אבוקת הזיכרון העלה יו"ר יד ושם דני דיין. במהלך העצרת הועלו שש משואות על ידי שישה שורדי שואה: טובה גוטשטיין, בן ציון רייש, יהודית סולברג, ראובן בונפיל, יפים גימלשטיין ומלכה רנדל, בעוד סרטונים עם סיפוריהם - המופיעים כאן בהרחבה - הוקרנו על המסך. השתתפו גם הזמרים שולי רנד וקרן פלס, וכן זמרי האופרה הישראלית יאיר פולישוק, שחף רגב ויואב איילון.
התפילה "אל מלא רחמים" נאמרה בטקס על ידי שולי רנד, שהחליף את שורד השואה אפרים מול שהתמוטט ואושפז. לאחר העצרת צייץ ראש הממשלה נתניהו בטוויטר: "אתמול נפגשתי, כפי שאני עושה מידי שנה, עם השורדות והשורדים, מדליקי אבוקות הזיכרון והגבורה. הרב אפרים מול גם הוא נכח במפגש. הוא ניגש אליי אחרי שכולם סיימו את דברם, והיה נרגש מאוד. אבל לצערנו, מיד לאחר המפגש הוא לקה באירוע מוחי קשה. כולנו מתפללים לשלומו".
לראשונה קיים השנה יד ושם בשיתוף עמותת "שם נר" מעמד הדלקת נרות זיכרון באוהל יזכור לבאי העצרת אמש, והיום הדלקת נרות לקהל הרחב בכיכר גטו ורשה ביד ושם. כל אדם המעוניין להגיע להדלקת הנרות יקבל נר זיכרון הנושא את שמו של קורבן שואה. השנה מזמין יד ושם את הציבור לראשונה גם לבקר במיצג חדש - ספר השמות. זהו מיצג רחב ממדים ובו שמות 4,800,000 קורבנות שואה שאסף יד ושם מיום היווסדו. השמות מודפסים על גבי דפים של מטר וחצי על מטר, ואורכו של הספר שמונה מטר.
בערב יום השואה: בנו של השאה האיראני בישראל
לצד הנשיא הרצוג וראש הממשלה נתניהו השתתף בעצרת הממלכתית רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האיראני רזא פהלווי שהודח במהפכה האיסלאמית ב-1979. בנו של השאה הגיע היום לביקור היסטורי בישראל כאורחה של שרת המודיעין גילה גמליאל. הוא התקבל בנתב"ג על ידי יוצאי איראן שקיבלו אותו בשירים ובדגלי המדינה. בשולי העצרת נפגש נתניהו עם פהלווי וגמליאל.
עם נחיתתו בארץ אמר פהלווי: "העם האיראני שואף לממשלה שתכבד את מורשתו, עם שמירה על זכויות אדם וכיבוד המגוון הדתי והתרבותי, בין היתר באמצעות שיקום יחסי השלום והידידות עם ישראל ושכנותיה האחרות של איראן. מיליוני בני ארצי עדיין זוכרים שחיו לצד חבריהם ושכניהם היהודים-איראנים לפני שהמהפכה האיסלאמית קרעה לגזרים את מרקם החברה שלנו. הם דוחים את המדיניות האנטי-ישראלית והאנטישמית הרצחנית של המשטר וכמהים לחילופי תרבות, מדע וכלכלה עם ישראל. איראן דמוקרטית תבקש לחדש את קשריה עם ישראל ועם שכנינו הערבים. לדעתי, היום הזה קרוב מתמיד".
היום צפוי בנו של השאה להיפגש עם השרה גמליאל, עם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ועם גורמים נוספים. כמו כן, הוא יבקר במתקן התפלה במטרה ללמוד על טכנולוגיות המים המתקדמות של ישראל כמענה אפשרי לתשתית המים הקורסת באיראן, וגם בכותל המערבי ובמרכז הקהילה הבהאית. הוא אף יתארח במפגש עם בכירים בקהילת יוצאי איראן בישראל ויקיים פעילויות נוספות.
במסגרת המיזם המצליח "זיכרון בסלון", כשני מיליון מארחים ומתארחים לוקחים חלק באירועים אמש והיום בישראל וברחבי העולם. בסלונים אלפי שורדי שואה ובני הדור שני מספרים את סיפורם, מנגנים ומקיימים שיח פתוח. לראשונה התקיים אמש זיכרון בסלון משותף לישראל ולגרמניה בהשתתפות מאות תושבים בבת ים ובברלין בו זמנית, באמצעות וידאו ותרגום סימולטני.
ראש העיר בת ים צביקה ברוט שיתף כי כדור שלישי לשואה הוא התלבט לרגע אם לאשר את שיתוף הפעולה הזה: "לכאורה, הוא מתבקש. חברי, ראש העיר מרטין הייקל, פועל שם רבות למניעת אנטישמיות ולהנצחת זכר השואה. אז הייתי צריך כמה דקות כדי להתייעץ בדמיוני עם סבתא וסבא ולקבל את אישורם, האם להכניס את הגרמנים - אלו של היום - לתוך היום המקודש הזה. אני בטוח שהם היו עונים לי בחיוב. לזכור, לא לשכוח, לא לסלוח להם - אבל כן לטפח חברות קרובה עם כל מי שהיום יודע להבחין בין טוב לרע".
ראש עיריית נויקלן שבברלין, מרטין הייקל, אמר בפתח המפגש: "אני רואה במשימת הזיכרון - החיוב לזכור ולא לשכוח - משימה עליונה לכולנו בכל מקום בו אנו חיים. אם נשכח מה קרה, ההיסטוריה תוכל לחזור על עצמה, ועלינו למנוע זאת. ההתכנסות שלנו נועדה לחזק את הידידות בינינו אבל גם להתבונן אל ההיסטוריה, לספר ולהתמקד בפרקים האפלים של ההיסטוריה הגרמנית". לאחר נאומי ראשי הערים שמעו המשתתפים את עדותה של שורדת השואה טולה בן שבת.
סיפור מרגש נוסף הוא זה של סגן רינה ברט, שמשרתת בפיקוד העורף ומשמשת כדגלנית בטקס הדלקת המשואות המסורתי שמתקיים ביום העצמאות. סבה של רינה, יעקב מאיר דמנשטיין שמתגורר בשווייץ, הגיע ארצה במיוחד על מנת לצפות בנכדתו. יעקב נולד בבלגיה וברח מהשלטון הנאצי למחנה פליטים בדרום אפריקה. אתמול, לקראת ערב יום השואה, הגיעה בהפתעה משפחתה של רינה, עם סבה, לחזרות בהר הרצל, ובסיומן הצטרף יעקב לשירת "התקווה" עם הדגלנים.
"איני יכול להסביר במילים את משמעות הביקור בחזרות לטקס המשואות שבו נכדתי עתידה לצעוד", אמר סבה של רינה במעמד המרגש. "לפני 78 שנים בלבד, העם היהודי נרדף ומעמדו היה הנמוך ביותר בהיסטוריה. כיום, מדינת ישראל מהווה מגדלור וגאווה יהודית גדולה ומוכיחה כי ההיסטוריה לא תחזור על עצמה בזכות כוחו של צה"ל".
רינה ציינה: "כנכדה לשורד שואה אני גאה ושמחה ללבוש מדים - ובכך להגשים את חלומותיהם של אבות אבותינו. אני שואפת לתרום למדינה כמה שרק אוכל, והקצונה היא צעד אחד להנצחת כל אלו שכבר לא איתנו. עלינו להוקיר תודה מדי יום על הזכות לחיות בארץ ישראל".
פורסם לראשונה: 22:38, 17.04.23