קפריסין רכשה מישראל מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת התעשייה האווירית, שמסוגלת ליירט איומים בטווח של עד 150 ק"מ. כך דיווחו היום (ה') כלי תקשורת באי, כשלפי חלקם משלוחים ראשונים של המערכת הגיעו לקפריסין בימים האחרונים. באחד הדיווחים נטען כי סוללה ראשונה כבר נפרסה והפכה למבצעית.
על פי הדיווחים המערכת שנרכשה היא ברק MX, מערכת הגנה שמותאמת לפעילות מהים או מהקרקע, וכוללת כמה סוגי מיירטים שמאפשרים פגיעה בשלל יעדים בטווחים של 2 ק"מ עד 150 ק"מ: מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי-מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ואפילו טילים בליסטיים מסוימים. חיל הים הישראלי משתמש גם הוא במערכת, תחת הכינוי "ברק מגן".
בדיווחים המקומיים על רכישת המערכת היא תוארה כאחת המתקדמות ביותר באזור, וחלק מכלי התקשורת שם השוו אותה למערכת "כיפת ברזל" שקיבלה מוניטין אדיר בעולם. "המערכת החדשנית הזו, שהפכה למבצעית רק ב-48 השעות האחרונות, משפרת משמעותית את יכולותיו של האי להגן על עצמו מפני מגוון רווח של איומים אוויריים", נכתב למשל בעיתון kathimerini, שם הודגש כי המערכת החדשה תספק "רמה חסרת תקדים של ביטחון" ותאפשר לקפריסין לאכוף, אם תרצה, "אזור אסור לטיסה" (No-Fly Zone) במרחב האווירי שלה.
3 צפייה בגלריה
מיירט של ברק MX. המערכת מגינה מפני מגוון איומים אוויריים - בטווח של עד 150 ק"מ
(צילום: התעשייה האווירית)
המגעים על רכישת המערכת, כך לפי הדיווחים, החלו כבר ב-2021 – וברקע לכך שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לקפריסין בשנים האחרונות. שיתוף הפעולה כלל אימונים משותפים רבים של חיל האוויר, גם עם יוון. התרגילים הללו נערכו לעתים קרובות בשמי קפריסין או יוון, בגללן שיש להן מערכות נ"מ מתוצרת רוסית. העובדה שמדובר במערכות רוסיות מיושנות היא אחת הסיבות המרכזיות שדירבנו כעת את הממשלה בניקוסיה לרכוש את המערכת הישראלית.
את קפריסין משמשת כיום לצורכי הגנה אווירית המערכת הרוסית Tor M1. רוסיה הייתה הספקית המרכזית של ציוד צבאי לקפריסין במשך עשרות שנים, אבל העסקאות הביטחוניות ביניהן הצטמצמו עוד לפני המלחמה באוקראינה. גורם בכיר בניקוסיה אמר היום לסוכנות הידיעות רויטרס כי בעקבות הסנקציות שהוטלו מאז 2022 על מוסקבה, בקפריסין (שהינה חלק מהאיחוד האירופי) סובלים ממחסור בחלקי חילוף למערכות הרוסיות.
גם חיל הים משתמש במערכת, המכונה אצלו "ברק מגן". תיעוד מניסוי מ-2022
(צילום: דובר צה"ל)
"זו הסיבה שקפריסין פונה למדינות אחרות באיחוד האירופי, כמו גם לישראל. כחלק מזה ישנם מאמצים מתמשכים לשדרוג מטריית ההגנה האווירית שלנו", ציין הבכיר הקפריסאי ששמר על עילום שם. לפי הדיווח ברויטרס, ברק MX הישראלית תיכנס תחילה כמערכת משלימה למערכות הרוסיות, ובהמשך תחליף אותן. לפי הדיווחים השונים גם יוון מקיימת כעת מגעים עם ישראל על רכישת מערכות הגנה, אם כי זו מעוניינת כנראה לרכוש מערכות אחרות כגון קלע דוד ו-SPYDER.
הרקע לרכישת מערכת ההגנה הוא המתיחות ארוכת השנים של קפריסין, וכמובן גם של יוון, מול טורקיה. קפריסין, נזכיר, מחולקת מאז 1974 – אז פלשה טורקיה לצפון האי בעקבות הפיכה צבאית שהייתה אז באי בתמיכת יוון. כבר 50 שנה שבצד הצפוני של האי מתקיימת היישות המדינית (והחמושה למדי) הידועה כרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, שאינה זוכה להכרה כמדינה עצמאית משום מדינה בעולם פרט לטורקיה. בצד הדרומי, לעומת זאת, מתקיימת קפריסין היוונית, המדינה הקפריסאית הרשמית החברה באו"ם ובאיחוד האירופי. כמה סבבים של שיחות שלום שנועדו להביא לאיחוד האי קרסו לאורך השנים.
נשיא קפריסין רמז לאיום הטורקי כאשר נשאל היום על ידי עיתונאים על רכישת המערכת הישראלית, ומבלי לאשר זאת רשמית אמר: "הדבר היחיד שאני יכול להגיד הוא שאנחנו נעשה, ועושים, כל מה שנדרש כדי לחזק את כוח ההרתעה של קפריסין. לא רק בגלל שאנחנו מדינה תחת כיבוש, אלא מדינה חברה באיחוד האירופי שנמצאת באזור בעל חשיבות גאו-אסטרטגית ייחודית".
ההימנעות שלו מאישור רשמי של הדיווחים מגיעה כנראה על רקע המתיחות עם טורקיה. זכורה במיוחד תקרית מ-1998, אז אנקרה הגיבה בחריפות כאשר קפריסין היוונית רכשה טילי S-300 מרוסיה. כדי להימנע מעימות צבאי היא נאלצה להעבירם לכרתים. בדיווחים כעת בתקשורת הקפריסאית הודגש כי לפי שעה טורקיה "שותקת" בכל הנוגע לרכישת המערכת הישראלית.
