חזית ההסברה והתמיכה בעולם: בכירים בממשלה מודים כי מצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית "מעולם לא היה כה גרוע". לדבריהם, המצב רק מחמיר ואם בתחילת המלחמה היו כלפי ישראל גילויי תמיכה ואמפתיה אחרי המתקפה של חמאס, מאורעות 7 באוקטובר כבר נשכחו. עוד אומרים הבכירים כי עוצמת ההאשמות כלפי ישראל רק מתגברת, וכדי להשוות את מעשי חמאס, יש גם טענות על אלימות מינית של חיילי צה"ל כלפי הפלסטינים.
שרים בכירים בממשלה מאשימים את נתניהו בהזנחה מוחלטת של ההסברה: "אין כאן בעל בית, זאת הפקרות מוחלטת. עלולה ממש לפרוץ מגיפה של סנקציות נגד ישראל ואם לא נתעורר זה יהיה מאוחר מדי. צריך היה לעשות משהו גדול מאוד בהסברה, לגייס את העם היהודי ולצאת לקמפיין בינלאומי. אין מנהיג שיוביל את זה. אנחנו מפסידים. ידידי ישראל אומרים לנו: אנחנו תומכים בכם, אבל אתם מפסידים בדעת הקהל".
גורם בכיר במערך ההסברה של ישראל הוסיף: "ניטרלו את משרד החוץ ולקחו לו את כל התקציבים. אין למשרד החוץ אגורה. עד היום לא הגיע כסף. אנחנו עובדים עם תקציב של 2 מיליון שקל שניתן למלחמה מתחילת השנה. כל קונסוליה בארה"ב מקבלת 5,000 דולר בשנה לפעילות הסברה וזה כולל גם את אירועי יום העצמאות. כך למשל, הקונסוליה בבוסטון שאחראית גם על MIT צריכה להיאבק הסברתית עם סכום כזה. זה בדיחה. כשיש כבר דובר מחונן כמו אילון לוי משעים אותו בגלל שתפרו לו תיק. אחד הבודדים שעשה את זה בצורה הכי מוכשרת, הכי יפה, והכי נכונה, שלחו אותו הביתה".
"התמונות הקשות מערערות את הלגיטימציה של הלחימה"
דוחות פנימיים של נציגויות ישראל בארה"ב מתארים תמונה קשה מאוד של הסיקור הישראלי במדיה האמריקנית. באחד הדוחות נכתב: "התקשורת המתינה לאיתות מצד הממשל על שינוי מדיניות, וכשהגיע - התירה את הרסן ופרסמה ביקורת ארסית שהייתה קיימת כל הזמן. הדיווחים הקשים מעזה, לצד מתחים פנימיים בארה"ב, מאיימים לדחוק כותבים מתונים מהזרם המרכזי לאמץ עמדות ביקורתיות כלפי ישראל ולדרוש הפסקת אש מיידית וקבועה. הלחץ על ממשל ביידן להקשיח את עמדתו כלפי ישראל ולהתנות את הסיוע הביטחוני בשינוי מדיניות מהווה תמרור אזהרה לגבי העתיד. במונחים של 'צבע', אנו נמצאים כעת ב'כתום כהה'. יש שינוי בעמדות גם בקרב גורמים שמרנים תומכי ישראל - בעוד שבעבר התקשורת השמרנית גיבתה באופן מלא את מהלכי ישראל, הפעם החלו להישמע גם שם קולות המערערים על מידתיות הפעולה הישראלית. יחד עם זאת, לא צפויה דרישה להפסקת אש באותם כלי תקשורת. ללא שינוי מהותי בסוגייה ההומניטרית בעזה ו/או- סימנים לאופק מדיני, הביקורת בתקשורת צפויה להחריף".
עוד נכתב כי "בחודש האחרון, הזרקור התקשורתי בארה"ב הופנה אל המשבר ההומניטרי המחמיר בעזה, כאשר דגש מיוחד ניתן לסבל תושבי רפיח על רקע האפשרות של הרחבת המבצע הקרקעי גם לשם. כלי התקשורת המובילים הציפו את המסכים ושערי העיתונים בתמונות של ילדים מורעבים, נפגעי טראומה והריסות בתים ובתי חולים. דיווחים וסיפורים אישיים מרפיח עוררו אמפתיה כלפי הסבל הפלסטיני וזעם כלפי הפעולות הצבאיות של ישראל.
"למרות שרוב כלי התקשורת נמנעו מהאשמת ישראל ביצירת המשבר במכוון או בשלילת זכותה להגנה עצמית, במדורי הדעות התעורר ויכוח סוער בנוגע למידתיות ולמוסריות של המשך המבצע הצבאי במתכונתו הנוכחית. קולות ביקורתיים שבעבר הודרו, זכו כעת לבמה נרחבת יותר. הדיווחים התמקדו בהיקף העצום של הנזק ההומניטרי ובפגיעה בחפים מפשע, שלטענת פרשנים רבים אינם מוצדקים ועולים בקנה אחד עם ערכי המבצע. גם פובליציסטים בעלי רקורד של תמיכה בישראל הודו כי התמונות הקשות מערערות את הלגיטימציה של הלחימה. על רקע זה, מתפתח נרטיב בקרב כותבים ליברליים, הרואה בממשל ביידן ובמדיניותו לספק נשק ואשראי מדיני לישראל כנושא באחריות למצב, או לכל הפחות כמי שביכולתו לסיימו".
באותו הקשר, סקר נרחב של מרכז המחקר האמריקני הנחשב "PEW" אשר בחן את השקפותיהם המורכבות של אמריקנים לגבי מלחמת ישראל-חמאס, מצא שרוב יהודי ארה"ב – 89% סבורים שהסיבות של ישראל לצאת למלחמה נגד חמאס לגיטימיות, ורק 16% מהיהודים בארה"ב חושבים שהסיבות שגרמו לחמאס להילחם בישראל הן לגיטימיות. מנגד, רק 18% מהמוסלמים בארה"ב רואים את הסיבות של ישראל כלגיטימיותו מחצית מהמוסלמים באמריקה חושבים עם זאת שהסיבות של חמאס ללחום בישראל לגיטימיות.
כמו כן, עשרות מאמרי דעה שפורסמו לאחרונה מייצגים מגוון רחב של עמדות ביחס ללגיטימיות של צה"ל, המשבר ההומניטרי, שאלת הפסקת האש ועתיד היחסים בין ארה"ב לישראל: כלי תקשורת נוטים שמרנית, כמו "וול סטריט ג'ורנל" ו"ניו יורק פוסט", תומכים באופן מלא בישראל, מצדדים בהמשך הלחימה נגד חמאס ונמנעים מקריאה לסיום מיידי וממושך של הלחימה. לעומת זאת, עיתונים המזוהים עם המרכז והשמאל הליברלי, ובראשם ה"ניו יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט", מבקרים את הסלמת הלחימה, תוך הדגשת ההשלכות ההרסניות של העימות על האזרחים הפלסטינים, ועל כן הם דורשים הפסקת אש הומניטרית ובאופן מיידי, מסבירים בדוחות הפנימיים.
הדיווחים חושפים גם שחיקה במעמדה של ישראל בוושינגטון על רקע ההסלמה. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בהתבטאות הנשיא ביידן על "קו אדום" לגבי פעילות צבאית ברפיח, ובנאום יו"ר הסנאט שומר. רוב הפרשנים אינם צופים תפנית של ממש ביחסים בטווח המיידי, אך הזהירו מנזק פוליטי פוטנציאלי לשני הצדדים. בנוסף, עלו יותר קריאות להתניית הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל כמנוף לחץ לשינוי מדיניות. מנגד, נשמעו אזהרות כי עצם הדיון בכך עלול לבצר את חמאס בעמדותיו ולחבל בסיכויים להפסקת אש. בעוד שכלי תקשורת שמרניים מציגים את מדיניות ישראל כהגנה עצמית לגיטימית, כלי תקשורת ליברליים נותנים במה לכותבים שמהדהדים את הנרטיב הפלסטיני, לעיתים תוך שימוש ברטוריקה המאשימה את ישראל ב"אפרטהייד" ואף ב"רצח עם". טורים הקוראים לממשל להתנער מתמיכה ולהתנות את הסיוע הביטחוני כבר אינם נדירים, ומגיעים גם מפרשנים הנחשבים למתונים.
כפי שפורסם מוקדם יותר, מסמך פנימי העוסק במלחמה בעזה פורסם בתקשורת בארה"ב, וחשף כי בממשל ביידן מודאגים מאופן ניהול הלחימה. במסמך הודגש חוסר הפופולאריות של הפעילות הצבאית ברצועה, ונטען: "ישראל עושה טעות אסטרטגית גדולה".
בסיכום הדוחות מתייחסים גם לדיווחים ב"וושינגטון פוסט" ו"דיילי ביסט" שמדגישים את האפקטיביות של פעילים פרו-פלסטינים בהשפעה על דעת הקהל, בעיקר בקרב בוחרים דמוקרטים-פרוגרסיביים. הכתבות מצביעות על אי-שביעות הרצון הגוברת מתמיכת ממשל ביידן בישראל, הבאה לידי ביטוי בהצבעות "Uncommitted" בפריימריז הדמוקרטיים ובהפרעות באירועים של בכירי המפלגה. טקטיקות הפעילים, כמו הדרישה להפסקת אש והשימוש במונח "ג'נוסייד", הצליחו לשמר את הקונפליקט בחזית הפוליטית הלאומית ולהגביר את הלחץ על הממשל למזער את תמיכתו. נכונותם הגוברת של פוליטיקאים דמוקרטים לבקר את ישראל מרמזת על שינוי בעמדתה המסורתית של המפלגה ומביאים ל-"התרת רסן" גם בתקשורת. שיאה של מגמה זו התבטאה בנאומו של מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר, שכינה את רה"מ נתניהו "מכשול לשלום", והאשים אותו בפגיעה במעמדה של ישראל, תוך קריאה לבחירות מוקדמות.
פורסם לראשונה: 22:19, 23.03.24