ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה חמש הודעות אזהרה לגורמים שעלולים להיפגע מהחקירה, ובהם לראש הממשלה בנימין נתניהו.
לקריאת הדוח המלא של הוועדה - לחצו כאן
3 צפייה בגלריה
נתניהו. "שיבוש עמוק ושיטתי, פגיעה במנגנוני קבלת החלטות בסוגיות רגישות"
(צילום: אלעד גרשגורן)
מלבדו שלחה ועדת הצוללות מכתבי אזהרה גם לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010. זו רשימת העדים שהעידו בפני הוועדה, וזו רשימת המרואיינים.
בוועדה כתבו כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
הוועדה, שההחלטה על הקמתה התקבלה לפני שנתיים וחצי בתקופת ממשלת בנט-לפיד, מונתה לחקור את תהליכי העבודה המקצועיים ואת תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט, בין השנים 2016-2009, לרבות החלטות מדיניות והתנהלות אל מול גורמי חוץ. הממשלה קבעה כי הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים.
3 צפייה בגלריה
רם רוטברג ויוסי כהן. "סיכון ביטחון המדינה, פגיעה ביחסי החוץ"
(צילום: אלעד גרשגורן, עידו ארז)
בהודעה שפרסמה הוועדה היא כתבה שבחנה עשרות אלפי מסמכים, קיימה ראיונות רקע וגבתה עדויות מאישים שהיו מעורבים בתהליכים הנחקרים. הוועדה שמעה 41 עדים ו-122 מרואיינים ובחנה עשרות אלפי מסמכים. היא הודיעה שבכוונתה לפרסם בקרוב חלקים בלתי מסווגים מתוך העדויות.
"נתניהו הסתיר, לא תיעד ופגע בביטחון"
הוועדה קבעה כי "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
לפי הוועדה, נתניהו עלול להיפגע בין השאר אם היא תגיע למסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה בין 2009 ל-2016, קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
על פי ממצאי הוועדה, ראש הממשלה נתניהו הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות לא-מבוססות, ללא עבודת מטה ובסטייה מהצרכים שקבעה הממשלה. נתניהו גם נמנע מלדון בהשלכות הכלכליות שהוצגו בפניו, ניסה לקדם הגדלות נוספות של צי הצוללות ללא עבודת מטה - וקידם החלפת צוללות ישנות בחדשות תוך דחיקת מערכת הביטחון מעיסוק בכך. מלבד זאת, נתניהו קידם רכש שתי ספינות סער 6 מגרמניה ללא מעורבות מערכת הביטחון, ללא דיון בצורך וללא דיווח סדור. המהלך, כך נכתב, נבלם.
באשר למכירת הצוללות לצד ג' - מצרים - נכתב כי ראש הממשלה קיבל החלטות בשאלות מדיניות-ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלוונטיים; נמנע מתיעוד פגישות באופן ששלל את היכולת לקיים בקרה ומעקב אחר ביצוע החלטות בעלות חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה; יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים והביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל; והסתיר מגורמים רלוונטיים את השיח המדיני שניהל אף שהוזהר מפני השלכות השיח על הטיפול בסוגיה.
"מצג שווא לבג"ץ"
דוח הוועדה עוסק גם במשה (בוגי) יעלון, ששימש בין 2009 ל-2013 כשר לנושאים אסטרטגיים, ושימש בין 2013 ל-2016 כשר הביטחון. תחת שמו של יעלון לא נכתבה ביקורת חריפה כפי שצוינה אצל נתניהו ואצל שני בכירים נוספים, אך הוועדה ציינה כי הוא עלול להיפגע ממסקנותיה. בכל הנוגע לרכש ספינות המגן סער 6, מצאה הוועדה - לפי שעה - כי יעלון פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור רה"מ ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. מלבד זאת, הוא אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים - ובכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.
הכותרת
מאחורי הקלעים של ועדת חקירה ממלכתית
31:29
מלבד זאת, יעלון עלול להיפגע אם הוועדה תסיק כי פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שלא דיווח על סטטוס מימוש ההחלטה ולא הביא לידיעתה את העיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז. לצד זאת, הוא יצר מצג שווא מצג שווא בתצהיר שמסר לימים לבג"ץ לפיו גורמים אחרים – ולא הוא עצמו – הובילו לרכש ספינות שונות במאפייניהן ויקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה. בכל הנוגע לרכש הצוללות, נכתב בדוח כי יעלון עלול להיפגע מהמסקנות אם תסיק הוועדה שהצהיר בפני בג"ץ כי החזקת הצוללת השישית מהווה פגעה בביטחון המדינה - אך תמך בכך בממשלה, ובהמשך נמנע מהכרעה בשאלת גודל צי הצוללות.
באשר למכירת הצוללות למצרים, יעלון, נכתב, פעל באופן נמהר ולא זהיר אצל גורם זר באמצעות גורם ישראלי לבירור בדבר שינוי עמדתה של מדינת ישראל לגבי מכר צוללות לצד ג', באופן שגרם למבוכה מדינית. זאת, בזמן שידע או שהיה עליו לדעת על אודות שינוי העמדה.
"פגיעה ביחסי החוץ, סיכון לביטחון"
בכל הנוגע ליוסי כהן, נכתב כי הוא עלול להיפגע אם הוועדה תסיק שהתנהל בחוסר מקצועית, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות כששימש ראש המל"ל בין 2013 ל-2015. "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל", צוין בדוח הוועדה.
כהן שימש ראש המל"ל בין 2013 ל-2015, לפני שמונה לראש המוסד. בדוח נכתב כי אלו, בין השאר, מסקנות הוועדה שעלולות לפגוע בו: לא הבהיר לחברי הממשלה שהמל"ל ערך שינוי בנוסח החלטת הממשלה לרכש ספינות המגן סער 6 - ונתן יתרון למספנה הגרמנית; פנה לערוצי רכש שונים מאלה שאישרה הממשלה, אף שהיה אחראי על מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה; קידם רכש של ספינות שונות בייעודן ובמחירן, מה שהוביל לעיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז; הדיר את מערכת הביטחון מתהליכים שבתחום סמכותה ונמנע מתיעוד ומסירת עדכונים; ופעל באופן שהיה בו כדי להקנות יתרון למספנת טיסנקרופ על פני מתחרים אחרים.
3 צפייה בגלריה
יעלון עם נתניהו ב-2016, בטקס קבלת צוללת. על שר הביטחון לשעבר לא נמתחה ביקורת חריפה, בניגוד לרה"מ, כהן ורוטברג
(צילום: אלעד גרשגורן)
מלבד זאת, כהן, נכתב, ניסה לקדם את הגדלת צי הצוללות בסטייה קיצונית מהחלטות ממשלה; קידם החלפת צוללות ישנות בחדשות ללא בחינת הצורך ותוך דחיקת מערכת הביטחון; גרם לשיבוש תהליך מקצועי במערכת הביטחון והסתיר ממנה מידע, בעודו נמנע מתיעוד פגישות בעניין ומעביר עדכונים חלקיים בלבד. באשר לספינות נגד צוללות, נקבע כי כהן יזם וקידם רכש שתי ספינות סער 6 מגרמניה, אף שהנושא לא היה באחריות המל"ל (המהלך נבלם); והסתיר את הפעילות ממערכת הביטחון. כהן, כתבו בוועדה עוד, קידם הקמה ושדרוג של תשתיות אחזקה לכלי שיט על ידי מספנה גרמנית - אף שהנושא לא באחריות המל"ל. הדבר נעשה ללא דרישת מערכת הביטחון וללא בחינת הצורך (גם מהלך זה נבלם).
בכל הנוגע למכירת הצוללות למצרים, נכתב בדוח הוועדה כי כהן טיפל בסוגייה הרגישה ללא בחינה סדורה של השיקולים הרלוונטיים (ובכלל לזה הערכת סיכונים, חלופות ומענה לאיומים); והעלים את הטיפול בנושא מהגורמים הרלוונטיים - לרבות באמצעות הימנעות מתיעוד ותוך יצירת מצג שווא בפני מערכת הביטחון. "הוא היה מודע לסתירה בין פעילותו לבין מהלכים אחרים והתעלם מאזהרות", כתבה הוועדה.
"חריגה מנורמות המחייבות מפקד בצה"ל"
גם בנוגע למפקד חיל הים לשעבר, אלוף רם רוטברג, סיכמה הוועדה כי "התנהלותו של מר רוטברג בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל, והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
לפי הוועדה, רוטברג עלול להיפגע אם אפשר למל"ל לעצב ולהשפיע על חוות דעת מקצועיות של חיל הים; פעל עם הדרג המדיני והמל"ל לקידום רכש לחיל הים תוך עקיפת המנגנונים הסדורים בצה"ל ובמשרד הביטחון; ומסר לוועדת החקירה הממלכתית מידע שאינו מדויק , בין היתר, בנושא ספינות המגן סער 6, ספינות נגד צוללות ובנוגע לקשריו עם המל"ל.
בכל הנוגע לרכש ספינות סער 6, נכתב כי רוטברג הציג מצגי שווא בנוגע לצורך המבצעי בארבע ספינות להגנה על מתקני הגז, והטעה את הממשלה ביחס לאיפיון שלהן; הוביל לרכש ספינות שונות ויקרות והביא לעיכוב הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז; הסתיר ממשרד הביטחון עלויות נוספות של הספינות; פעל למתן יתרון מסחרי לטיסנקרופ תוך התערבות בנושאים שלא בסמכותו - תוך קיום קשרים עם המל"ל והמספנה וללא עדכון מערכת הביטחון ובעקיפת שרשרת הפיקוד; הפיץ מסמכים מגמתיים לקידום רכש.
בכל הנוגע לרכש הספינות נגד צוללות - מהלך שכאמור נבלם, נכתב כי רוטברג יזם או אפשר למל"ל לקדם רכש ספינות סער 6 נוספות ללא דיון בצורך וללא מעורבות הגורמים המוסמכים בצה"ל ובמשרד הביטחון; והסתיר מהרמטכ"ל וממשרד הביטחון את מעורבותו, כשנשאל על כך.
הוועדה מציינת כי רוטברג פעל במישרין מול המל"ל לקידום כניסתה של מספנה גרמנית לפעילות הקמה ושדרוג תשתיות אחזקה לכלי שיט של חיל הים (מהלך שנבלם); וגיבש עמדה מנוגדת לזו של רה"מ, משרד הביטחון וצה"ל בנוגע למכירת הצוללות למצרים באותה עת - מבלי שבחן את השיקולים הרלוונטיים. "עמדתו הועברה לגרמנים טרם הופצה בישראל, וכך פגע בעמדה שהציה ישראל לגרמניה והיטיב עם מספנה גרמנית", נכתב.
באשר לעובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני נכתב: "התנהלותו של מר שמחוני בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה נעשתה בניגוד לסדרי מינהל תקין ולסדרי עבודה מקובלים בשירות המדינה. התנהלותו פגעה בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות מרכזיות לביטחון המדינה, ליחסי החוץ ולאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
הוועדה ציינה כי שמחוני עלול להיפגע אם יוסק שפעל באופן אינטנסיבי עם חיל הים לקידום עסקאות רכש תוך טשטוש הגבולות בין גוף מטה של ראש הממשלה לבין זרוע בצה"ל, תוך עקיפת תהליכי בניין הכוח הסדורים; שיתף את מנהלו לשעבר במידע ובמסמכים מסווגים בנוגע לעסקאות רכש והעביר מסרים ממנהלו לשעבר לראש הממשלה לא ידיעת מנהלו, תוך שהיה מודע לקשרים בין מנהלו לשעבר לבין המספנה שמולה קודמו העסקאות; ניסח מסמכים שבהם לא הציג כראוי את עמדת מערכת הביטחון; ומידר את הייעוץ המשפטי של המל"ל ואת מערכת הביטחון מניסוח הסכמים משפטיים בין ישראל לגרמניה.
התגובות
מטעמו של ראש הממשלה בנימין נמסר בתגובה: "ראש הממשלה קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) מסר: "המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמה אישית וממלכתיות, היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן, גם כשזה פחות נוח. כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השיט והצוללות, שהיא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, אני כמובן מכבד את הוועדה ואמלא אחר דרישותיה והנחיותיה באמון מלא וביושרה, כדרכי.
"מי שטענו כי הוועדה שמונתה על ידי 'ממשלת השינוי' מוטה ומגמתית מיסודה, יכולים לשוב ולתת בה אמון היות שמצאה לנכון להזהיר גם את מי שפעל בכל כוחו להקמתה. מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאושש לחלוטין את שטענתי לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת. ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי חיוני ורם דרג, ויש לוודא כי מסקנותיהן והנחיותיהן מכובדות וגם מיושמות. דווקא משום שכך, ראוי להזכיר שטרם יושמו המלצות ועדת החקירה בעניין אסון מירון. בתקווה שלא כך יהיו פני הדברים לכשתקום ועדת החקירה הממלכתית החשובה וההכרחית לחקר אירועי מחדל 7 באוקטובר, שאותה יש להקים בהקדם האפשרי".
