מלבד ההצהרה יוצאת הדופן של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על איראן, אחד ההישגים החשובים בפגישתו הראשונה עם ראש הממשלה נפתלי בנט היא ההתייחסות להכללתה של ישראל בתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב. הנשיא אמר כי הוא סיכם עם רה"מ שהצוותים הישראליים והאמריקניים ידונו על הבאתה של ישראל לעמידה בתנאי התוכנית, שבה נמצאות 40 מדינות, האחרונות שבהן פולין וקרואטיה.
ישראל לא עומדת בתנאי הבסיסי שהחוק האמריקני הציב לתוכנית - אחוז סירוב של מבקשי ויזה הנמוך מ-3%. נכון להיום שיעור המסורבים עומד על 6%-4.5%, שהגבוה בהם התקבל בשל התפשטות הקורונה וביטול התורים בנציגויות האמריקניות בארץ שנרשמו כסירובים.
שליחנו לבית הלבן ופרשן "ידיעות אחרונות" על פגישת בנט-ביידן
(צילום: איתמר אייכנר)
עד 2009, לשר האמריקני לביטחון המולדת הייתה את הסמכות לפטור מדינות מבקשות ויזה, והונגריה, צ'כיה, אסטוניה ולטביה זכו ליהנות מכך. אלא שאז חוקק התיקון שמשהה את הסמכות, ומתנה את החזרתה בפריסת אמצעים ביומטריים שינטרו 97% מהטסים לארה"ב. היעד לכך נקבע ל-2022, אך בפועל ישנו עיכוב של חמש שנים בביצוע המהלך - כלומר ההחלטה של השר לביטחון המולדת לא תתקבל בעתיד הנראה לעין.
מכך עלה כי הדרך לפתור את המכשול הישראלי הוא תיקון החוק כך שהשר יוכל לפטור את ישראל מהבקשות, הורדת שיעור הסירובים או לקדם דירקטיבה (הנחיה) נשיאותית של ביידן, כדי שהשר לביטחון המולדת ינחה לשנות את היחס שלו זוכים צעירים ישראלים. בישראל הגיעו למסקנה שחייבים להוריד את אחוז המסורבים למרות שמעט מאוד ראיונות נקבעים בשגרת הקורונה בשגרירויות (ישראלים רבים אף זומנו לאוגוסט 2022 - א"א), ומתכוונים לבקש "לפתוח את הפקק" עד לסוף השנה כדי להגדיל את הבקשות שמתקבלות, ובכך לרדת לפחות מ-3% מסורבים.
בכיר ישראלי אמר כי אם יהיה רצון טוב מצד האמריקנים, תוך ארבעה-חמישה חודשים אפשר באופן תיאורטי להוריד את שיעורי הסירוב מתחת לתנאי המדובר ולקבל פטור. אולם נתוני הסירוב הם לא המכשול היחיד. האמריקנים דרשו מישראל להפסיק את אפליית האמריקנים ממוצא פלסטיני שמצד אחד מונעים מהם לעיתים להגיע לארץ - ובמקרים אחרים הם נלקחים לתשאול ביטחוני. בשב"כ הבהירו כי אם זה יהיה המכשול לצירופה של ישראל לתוכנית הפטור - ימצאו לכך פתרון.
כמו כן, בנט שוחח עם ביידן ועם מזכיר המדינה בלינקן, והציע שרק מחוסנים בשלוש מנות נגד קורונה יוכלו להיכנס לשתי המדינות.
השגריר ארדן מתייחס למגעים בעניין הוויזה
מכשול נוסף הוא שיתוף המידע מהמרשם הפלילי. ישראל צפויה להעביר לממשל האמריקני, אם יבקש זאת, מידע על אזרחים שמבקשים ויזה לפני הנסיעה - ותדרוש הדדיות לקבלת מידע על אזרחים אמריקנים שנכנסים היום בלי ויזה לישראל.
בנט הטיל על שרת הפנים איילת שקד לרכז את המגעים עם האמריקנים בנושא, ובצד השני יהיה זה השר לביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס שתומך בצירופה של ישראל לתוכנית. השגריר בוושינגטון ובאו"ם, גלעד ארדן, הבהיר למיורקס כי רוב המסורבים בישראל הם צעירים אחרי צבא שרוצים לטייל, וכי הקונסולים האמריקנים לא מבינים את התרבות הישראלית של הטיולים הממושכים - ובוחנים רק צעירים עם עבודה מסודרת, כשהם מתעלמים מכך שבניגוד לאמריקנים שמתחילים את הלימודים הגבוהים בגיל 17, בישראל השירות הצבאי מסתיים רק אחרי גיל 20 - והחיילים המשוחררים נחשדים בניסיון להגר לארה"ב.
גורמים המעורים בפרטים אמרו כי מיורקס הופתע מהנתונים שהוצגו לו - ואף נזף בפקידים שלא סיפרו לו על כך. כמו כן, ל-ynet נודע כי רוב הסירובים נבעו מכך שהקונסול לא השתכנע מהסיבות לבקשת הוויזה ומכך שהמבקשים יישארו בארה"ב בניגוד לחוק. חלק קטן מהבקשות נדחו בשל עבר פלילי, עבירות סמים או סיבות ביטחוניות - וכי גברים נפסלים יותר מנשים. כמו כן, רובם המוחלט של הנפסלים הם רווקים ועובדים בעבודות מזדמנות שמבקשים לטייל במדינה. בישראל אמרו כי הנתונים רק מחזקים את המסקנה שישנה מגמה של סירוב יתר לישראלים.
ארדן, שהוביל את המהלך להכנסת ישראל לתוכנית הפטור ופיצח את הקצוות הפוליטיים והלחצים שצריך להפעיל על הפקידים שבמשך שנים "תקעו" את הסוגיה, נשאר לאחר הפגישה של בנט וביידן והציג לנשיא את החשיבות של הנושא לישראלים. הוא הסביר לנשיא כי המהלך יזכה לתמיכה דו-מפלגתית וימחיש את הברית בין המדינות.
"זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל שני הצדדים מתחילים לעבוד כדי שזה יקרה", הבהיר גורם מדיני בכיר. "בסוף כדי להבקיע צריך הנחיה נשיאותית, שהנשיא ביידן יגידו לאנשיו: לכו תעשו מה שצריך כדי שישראל תצטרף".
