מחוץ לבית המלון שבו ילון נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בסעודיה ביום שישי ישנה אבטחה כבדה. ליד המלון, שנמצא על שפת חוף העיר ג'דה, יש לא מעט ניידות משטרה, בכל פינה. הן מפטרלות בכל האזור והנוכחות המשטרתית בכל העיר כבדה במיוחד. החניה כולה מלאה ברכבי שרד שחורים, והצצה מרחוק מגלה שחבורת גברים שלבושים כשפים מסיירים בכניסה למלון, ככל הנראה לקראת הגעת הנשיא האמריקני, אבל כאן בג'דה אין מה לצפות לקבלת פנים בניחוח ירושלים.
אפילו בכניסה למלון המפואר עוד לא נתלו דגלי ארה"ב. אולי זה יקרה עד שיגיע לכאן, אבל כרגע בכניסה למלון, בכבישים המרכזיים או בכל מקום אחר בעיר אין זכר לדגלי ארה"ב ולבואו של הנשיא ביידן, שצפוי להתקבל פה בצורה פושרת במיוחד. הסיבה די ברורה: הסעודים כועסים עליו, וזה ניכר על פניו של כל סעודי שאיתו יצא לי לשוחח.
אחרי שבמשך תקופה ארוכה התבטא ביידן באופן חריף נגד הממלכה, ובמיוחד נגד הנהגתה, לסעודים יש חשבון פתוח איתו וקבלת הפנים הצוננת משקפת זאת היטב. בניגוד לפסטיבל התקשורתי שמתרחש בארץ, בסעודיה רבים מהתושבים, כולל תושבי ג'דה, כלל לא יודעים שהנשיא האמריקני צפוי לבקר כאן. העדות היחידה לבואו של ביידן היא עשרות עובדי הניקיון והתחזוקה שעובדים בדרך הראשית המובילה למלון, בשיפוצים וניקיונות אחרונים לקראת הגעתו.
ביום השני לביקורי כאן, החלטתי לחשוף את היותי ישראלי. עד עכשיו נמנעתי מזה, אבל היה מסקרן במיוחד לראות את התגובה של המקומיים, שמעולם לא פגשו ישראלים. זה קורה בקניון Red Sea, אחד הגדולים במזרח התיכון. בבוקר ביקרתי באל-בלאד, רובע העיר העתיקה של ג'דה. הקניון נראה כל כך רחוק ושונה מהעיר העתיקה: דיאלוג או התנגשות בין מודרנה למסורת, בין הדת לתרבות הצריכה. כאילו מדובר בעולמות אחרים לגמרי, בוודאי בערים שונות לחלוטין. סעודיה רוצה להתקדם, וג'דה היא הדוגמה הכי מייצגת לכך. ריאד, כך מספרים פה המקומיים, נחשבת שמרנית יותר. נראה שג'דה, עיר החוף שהפכה גם לאחד ממוקדי הנופש המרכזיים של סעודיה, רוצה יותר להיפתח לעולם – וגם מצליחה.
אני משוטט בקניון וניגשת אליי אישה שנראית חילונית לחלוטין, עם שיער קצוץ, ללא חיג'אב או ניקאב, לבושה במכנסיים. מחוץ לקניון זהו מחזה נדיר, בתוכו ישנן לא מעט נשים שנראות כמוה. "אפשר להציע לך חבילת צפייה בסטרימינג?", היא שואלת אותי ובעל הדוכן שעובד עמה מיד פורס את התוכניות המוצעות והמחירים. "אני תייר פה, ואני לא חושב שאוכל להשתמש בזה במדינה שאני בא ממנה", אני מגיב בחיוך. השניים שואלים אותי מהיכן אני, ואני משיב שיצטרכו לנחש. הם שאלו האם אני מבריטניה, ספרד או ארה"ב. האפשרות שאני מגיע מישראל אפילו לא חלפה בראשם.
"אני מישראל", אני משיב. הם מביטים בי בתדהמה, ומיד אומרים: "אהלן וסהלן, ברוך הבא לסעודיה". אני מנסה להמשיך את השיחה אך נתקל בריחוק. לא קל לשכנע סעודים לדבר על ישראל, על להצטלם אין מה לדבר. בעל הדוכן מברך אותי גם כן, אבל מתרחק מיד לאחר מכן. כשאני מבקש לצלם את הדוכן, הם מסכימים אך מיד מתרחקים ממנו. אם ישנו שינוי ביחס לישראל, נראה שכרגע הוא ברמת הממסד בלבד. הסעודים עדיין נבוכים, אולי מפחדים או חוששים לדבר על ישראל. מי שמצפה ליחס חם ומקבל בסגנון איחוד האמירויות – אנחנו עוד לא שם. זה עשוי לקרות, אבל עדיין מוטב להיות זהיר ולא להסגיר את מדינת המוצא כל כך מהר.
הקניון נמצא בשדרות המלך עבדול עזיז, מקום מושבם של הקניונים הגדולים וחנויות היוקרה. פראדה, גוצ'י ודיור – כל המותגים והעסקים היוקרתיים ביותר נמצאים כאן. בכניסה לקניון ניצבת חנות ענק של ויקטוריה'ס סיקרט ולמרבה ההפתעה בחלון הראווה מוצגים בגדי הלבשה תחתונה ללא כל מפריע. בחנות עצמה ניתן לראות בעיקר נשים, אך גם את הגברים שמלווים אותן. הסחורה זהה למדי ליתר חנויות הרשת ברחבי העולם המערבי.
אם את דגלי ארה"ב לא ניתן לראות כלל ברחבי העיר, אמריקה נוכחת כאן יותר מתמיד, וביתר שאת בקומת האוכל שם ניתן למצוא הכול: מקדונלד'ס, ברגר קינג, סינבון וכל רשתות המזון האמריקניות המרכזיות. גם העובדה שהשמות של כל החנויות ומותגי הענק מתורגמים לערבית לא יכולה להסתיר את העובדה שסעודיה רוצה יותר מתמיד להיות חלק מהעולם המערבי. המצב הזה מייצר מתיחות רבה בין הדור המבוגר לצעיר. בעוד שהמבוגרים מרגישים שהמדינה שאמורה לשמור על ערכי האיסלאם מכל משמר מעט "בורחת להם", הצעירים רוצים עוד מכל זה. בינתיים נראה שהרכבת יצאה מהדרך.
לואיי, תושב ג'דה, מספר על השינוי ביחס לישראל, אך מבהיר: ללא פתרון הבעיה הפלסטינית, לא יהיה שלום מלא. "כן, הדעה של הסעודים על ישראל השתנתה", הוא אומר. "דברים השתנו בשנים האחרונות והיום יש סעודים שמקבלים את השלום עם ישראל והם יותר פתוחים לעם היהודי, אבל, וזה אבל גדול, חלק גדול מהסעודים מסרבים לשלום עם ישראל כי הם מתנגדים ליהדות ולעם היהודי, וזה בגלל החינוך. דברים משתנים, אבל אתה חייב לדעת שיש סעודים שעדיין לא מקבלים את היהודים כיהודים, ובוודאי שלא כישראלים".
לדבריו, יחסים בין ישראל לסעודיה במתכונת דומה לזו שקיימת עם איחוד האמירויות אינה סבירה. "אני לא חושב שזה יקרה, אלא אם פרס גדול יוצע לסעודים, והם ידרשו את הפתרון לבעיה הפלסטינית בתוך זה. נורמליזציה יכולה להיות בהחלט אם ישראל תבטיח שבכוונתה לפתור את הסוגייה הפלסטינית. בלי לפתור את העניין הזה, לא נראה לי סביר שיהיו יחסים בסגנון איחוד האמירויות".
הוא מוסיף כי "סעודיה היא מקום בטוח לישראלים, ומביסה באופן משמעותי כוחות קיצוניים וטרוריסטיים. אני לא ממליץ להם להזדהות עדיין כישראלים, אבל כיהודים זה בסדר. אם יגידו שהם ישראלים הם יעוררו חשד שאין בו צורך".