מאות חברים ובני משפחה ליוו היום (א') בדרכו האחרונה את סרן דניאל פרץ ז"ל, שנהרג בקרבות ב-7 באוקטובר ומותו נקבע אתמול. פרץ עלה עם משפחתו מדרום אפריקה ובמתקפת הפתע של חמאס פיקד על טנק בנחל עוז – שם גם נפל. גופתו מוחזקת בידי חמאס. "באנו לכבד אותך, ואת אנשי הצוות שלך שדהרו אחריך עם המון תעצומות", ספד בבכי האב, הרב דורון פרץ.
"דניאל, כמה בכיתי הבוקר, כמו שלא בכיתי כל חיי. בכיתי על כל חמשת החודשים שלא הצלחתי לבכות. עשינו כל מה שאפשר, אני מלא הכרת הטוב וגאווה כלפיך", הוסיף האב. "לא ההורים בוחרים את הילד, אלא הילד בוחר את הוריו, תודה שבחרת בנו. לימדת אותנו מהו כוח רצון".
האב דורון הוסיף: "לא חוויתי סבל כמו זה, הסבל של אשתי, אם שכואבת ומתגעגעת. דניאל, נשפך דמך וקברנו את הדם – הדם הוא הדבר הכי מרכזי באדם. אתה יצרת ברית דמים של הגנה. אני פונה לממשלת ישראל, יש ברית דמים בינה לאזרחיה – סומכים עליכם להחזיר את כל החללים, האזרחים, הקשישים והילדים. יש ברית דמים למנהיגים שלנו וכל העם האהוב שלנו. הדם הטרי של בננו זה הדם שמזכיר לנו את דם הברית. אל לנו לחזור למה שקרה לפני שמחת תורה. אנחנו לא חברה חלשה, אנחנו חברה של אהבה, של חרבות ברזל".
האחות שירה סיפרה גם היא על התקופה הארוכה של חוסר הוודאות: "חמישה חודשים חיכינו לשמוע מה עלה בגורלך. פחדנו שאתה סובל, שקר לך, ושאתה חווה טראומה בלתי נתפסת. ברגע שהצבא נכנס עלינו וסיפר לנו את החדשות הרעות, ירדה לי אבן מהלב, כי ידעתי שבימים האלה היית לצידנו ושמרת עלינו".
"רק לפני יומיים עמדתי מול העצרת בכיכר החטופים וסיפרתי עליך לאלפי אנשים", הוסיפה האחות. "על איזה בן אדם ערכי, מלא חיים, אוהב הארץ וציוני – הקרבת את גופך ונפשך לאזרחיה. עם כמה שאני מרגישה את הכאב בכל חלק בגוף, אני כל כך גאה שזכיתי להיות אחותך".
אחותו הקריאה קטע שכתב ביומן אחרי המסע לפולין בתיכון. "דניאל כתב ביומנו שאחרי המסע הוא הבין למה כל כך חשוב להגן על המולדת, הוא הוסיף 'אם לא אני, אז מי?'. המילים האלה ילוו אותי כל החיים, כמו שהם ליוו אותך במשך 22 שנים. תודה על הזכות להיות אחות של גיבור ישראל".
חברו לנשק, סגן רז אלפסי, ספד: "אחי בלב ובנפש, מה לא עברנו ביחד? מהפעם הראשונה שראיתי אותך לפני שלוש שנים ידעתי שאני ואתה זה חיבור לתמיד. היית בשבילי איש סוד. כמה תכנונים היו לנו, לאלוהים היו תוכניות אחרות בשבילך. דניאל, אחי האהוב, לאורך כל ימי הקרב היו לי שאיפות למצוא אותך בעזה ולצאת איתך מהגבול. אתה נלחמת כמו אריה, הגנת על חיילים ואזרחים בגוף ובנפש. מקווה שטוב לך שם למעלה".
"בחור שלא מוותר אף פעם"
מספר שעות לאחר מכן, נקבר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל סמ"ר מתן וינוגרדוב ז"ל, לוחם חטיבת הנח"ל, שנפל במהלך הפשיטה על בית החולים שיפא ברצועת עזה. רועי לביא, עד לפני מספר שבועות מפקדו הישיר סיפר בשיחה עם ynet: "הוא היה בחור שלא מוותר לעולם, נותן מעצמו למען החברים. בן אדם שאתה רוצה שיהיה איתך בכיתה, במחלקה ובלחימה".
"זה עוד לא נתפס, עדיין קשה לעכל. לא חשבתי שככה זה ייגמר. חשבתי שעוד ייצא לנו לשבת ולדבר. חיכיתי ליום שכולנו נשב ביחד, יחד עם מתן", הוסיף לביא. "הוא בחור שקט, ילד טוב, שמאוד אוהב מחשבים. אוהב להיות עם המשפחה בבית, עם האחיינים".
"הוא היה בחור שלא מוותר ואף פעם לא אמר לעצמו 'אני לא יכול'. הוא סחב על הגב משקלים עצומים, ועשה את זה בשקט. הוא היה צמד הברזל שלי, ותמיד אמרתי לכל אחד שלא יכולתי לבקש צמד טוב יותר ממנו".
מתן היה אמור להשתחרר משירות סדיר בעוד ארבעה חודשים. "הוא רצה לתרום למדינה כמה שיותר. הוא תכנן לעשות שירות קבע, רצה מאוד להישאר בתור נגד נשק. גם אנחנו רצינו להחתים אותו קבע ולהוציא אותו לקורס נשקים, לצערנו זה לא קרה".