שר החוץ ישראל כ"ץ כינס בשבוע שעבר דיון בנוגע למהלכים הפלסטיניים בעצרת הכללית של האו"ם, בעקבות חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בעניין השטחים. "אם הפלסטינים ישברו את הכלים בעצרת הכללית, אנחנו נשבור את הרשות ונפרק אותה", אמר כ"ץ.
המשלחת הפלסטינית באו"ם הגישה טיוטת החלטה שתובא להצבעה בעצרת הכללית בשבוע הבא, ובה קריאה ליישם את פסיקת בית הדין. ההחלטה קוראת, בין היתר, ל"סיום הנוכחות הישראלית 'בשטחים הפלסטיניים' תוך חצי שנה; נסיגה של צה"ל מהשטחים, הפסקת ההתנחלויות והחזרת הפלסטינים לאדמתם; קריאה למדינות שלא להכיר חוקית בנוכחות ישראל בשטחים הפלסטיניים, אכיפת סנקציות על בכירים ישראלים, הפסקה של העברת נשק לישראל אם יש חשד כי ייעשה בו שימוש בשטחים הפלסטיניים, והימנעות מהקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים".
בדיון, כך לפי כ"ץ, הוצג מידע רגיש על אודות כיווני הפעולה פלסטיניים שבעקבותיהם הורה שר החוץ "לקדם צעדי היערכות לקראת העצרת הכללית, בהם שורת פעולות מול ארה"ב ומול ידידות ישראל בשאר העולם כדי להתנגד להחלטה – ובמקביל לגבש במקביל חבילה מדורגת של צעדי ענישה מול הרשות הפלסטינית, בהתאם לחומרת ההחלטות שיתקבלו בעצרת".
כ"ץ ציין בדיון: "אם אבו מאזן ישבור את הכלים, ישראל תשבור את הרשות ותפרק אותה. אם הפלסטינים יקדמו מהלכים חמורים, ישראל תנקוט צעדים קשים נגד הרשות הפלסטינית, עד כדי הפסקת כל שיתוף פעולה עימה ופירוקה המוחלט. אם הרשות הפלסטינית תפעל נגד ישראל בניגוד מוחלט להתחייבויות שלקחה על עצמה בהסדרי הביניים שנחתמו, ישראל תפעל באותה הדרך".
(צילום: מיקי שמידט)
בפסיקה הדרמטית נקבע ברוב קולות מבין שופטי האג כי מיזם ההתנחלויות אינו חוקי, וכי על ישראל לפנותן "במהירות האפשרית" – כשכוונתם לא רק לשטחים ביהודה ושומרון, אלא גם לכל מי שהתיישב במזרח ירושלים מאז איחוד העיר במלחמת ששת הימים ב-1967. מדובר בפעם הראשונה מאז אותה מלחמה שבה קובע בית הדין הבינלאומי שהכיבוש הישראלי בשטחים אינו חוקי, אבל הפסיקה חמורה אף יותר מכך ומאשימה כי פעולות ישראל מהוות בפועל סיפוח ואולי אף אפרטהייד.
השופטים קבעו גם כי על ישראל לפצות את הפלסטינים על הפקעת אדמות ו"ניצול משאבי טבע", והורו לכל מדינות העולם להימנע מהעברת סיוע להמשך השליטה הישראלית בשטחים. הם גם קבעו כי ישראל נחשבת לכוח כובש בעזה עוד לפני המלחמה הנוכחית ברצועה ולמרות ההתנתקות ב-2005, כיוון שגם לאחר מכן המשיכה לשלוט על היבטים מסוימים בניהולה. הם דחו את הטענה שאל להם להתערב בסוגיה מחשש לפגיעה במשא ומתן עתידי, ואמרו שמדובר ב"ספקולציות".
