מפת ציוני הבגרות, שפורסמה ב-ynet, היא תמונת ראי של המרקם הסוציו-אקונומי והשלכותיו הכלכליות והחברתיות על מדינת ישראל.
ישראל "מככבת" זה שנים רבות בראש רשימת המדינות בהן הפערים באוכלוסייה הינם הגבוהים ביותר. לא בכדי כל שר בתורו מכריז על צמצום פערים וממהר להשקיע בתוספת משאבים ושעות הוראה לטובת עלייה באחוז הזכאים לבגרות.
רונית תירושצילום: ירון ברנראך האמת טופחת לנו שוב ושוב בפרצוף. פה עלייה של 0.5% ושם עלייה של 1%. לשר חשוב להצביע על מגמת עלייה, גם אם אינה מצדיקה את כמות המשאבים שהושקעו.
השוו את ציוני הבגרויות בין היישוב שלכם ליישובים אחרים:
הפתרון האמיתי וההכרחי נעוץ בהשקעה נכונה כזו שניתנת כבר בגיל הרך, זו שאמורה להפוך את הפירמידה ולשבץ את כוח ההוראה הטוב ביותר כבר בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים ובפריפריה.
כך נוכל למנוע הרחבת פערים ואף לעצרם. זאת משום שילד מהעשירון הסוציואקונומי הנמוך מגיע לביה"ס כשבאמתחתו 600 מילים לעומת ילד מהעשירון העליון עם 3,600 מילים.
אולם תחלופת השרים בממוצע כל שנתיים, גורמת להם לעשות כל מאמץ להוכיח "הצלחה" עוד בימי כהונתם. לכן נמשיך ונראה ערים מבוססות במרכז הארץ כמו קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה, הרצליה ותל אביב מככבות בראש טבלת הזכאים לבגרות ומאחור ישתרכו כבדרך קבע יישובי הפריפריה, המגזר והמיעוטים.
כמו להוסיף חטא על פשע, אנו עדים לפיחות מבזה של מעמד המורים ושכרם העלוב. זעקתם מוצדקת וצריכה להוות זעקתה של חברה חפצת חיים. השכר העלוב כמו גם הקושי ביישום הנחתות של שינויים תדירים ורפורמות בדרכי ההוראה והלמידה מבריחים דווקא את כוח האדם האיכותי שרואה בהוראה שליחות, למרות שביכולתו להשתלב בעולם ההייטק ובעולמות עם שכר גבוה פי כמה וכמה.
במערכת שבה נותרים בעיקר הוותיקים והצעירים ממנה בורחים, אין לנו אלא להתפשר על איכות, לג'נגל ולהעמיס יותר ויותר על המעטים שנותרו ובמקרים שלצערי כבר אינם חריגים, אף לבטל מקצועות בהם חסרים מורים. בפריפריה המחסור אף חמור שבעתיים.
לאחרונה אף נתבשרנו על "רפורמת המחר". עקרונותיה טובים, ראויים ונחוצים. למידה רב-תחומית, עבודת צוות ועבודה עצמית ועוד כהנה וכהנה מטלות.
אכן זה העולם שבו אנו חיים ולכך צריך להכשיר את תלמידינו, אך מדוע ההתמקדות במקצועות הרוח בלבד? הרי בכך אנו מוזילים את מעמדם לעומת מקצועות נחשבים כמו מתמטיקה ואנגלית. אנחנו יוצרים מעמד של "מקצועות סוג ב'", שבהם יוערכו התלמידים בציונים פנימיים, לעומת בגרות חיצונית המיושמת על מתמטיקה, אנגלית, שפה ומדעים. מקצועות שגם האוניברסיטאות חפצות בייקרם.
"מהר מאוד התלמידים יבינו שכדאי להשקיע בהכנה לבגרות החיצונית ויזלזלו בלימוד המקצועות שבהם נדרשת עבודה עם ציון פנימי"
מהר מאוד יבינו התלמידים שכדאי להשקיע את כל מרצם ולעיתים אף את כספם בהכנה לבגרות חיצונית ויזלזלו בלימוד המקצועות שבהם נדרשת עבודה המלווה בציון פנימי. ממילא מוטלת בספק עבודה צוותית רב-תחומית בתוך כותלי בתי הספר, הן עקב חוסר בהכשרה מתאימה והן בשל תרבות עבודה יחדנית-דיסציפלינרית הרווחת בחדרי המורים.
הפגיעה במעמד מקצועות אלו תביא להיעלמות המורים למקצועות הרוח, כפי שכבר קורה בגיאוגרפיה, פילוסופיה ואפילו תנ"ך ואזרחות. בעקבותיהם ניחשף לבורות הולכת ומתרחבת בקרב בוגרי מערכת החינוך. באין חשיפה למגוון הדיסציפלינות ובהתפשרות על איכות ההוראה, החברה בישראל תשלם מחיר כבד של צרות אופקים ואף פגיעה בערכים.
אך מה שמטריד לא פחות, בא לידי ביטוי בממצאי ציוני הבגרות לשנת 2020, שבהם הממוצעים עלו באופן חריג ועימם אחוז הזכאים לבגרות, דבר שעלול להטיל ספק במהימנותם.
"הממוצעים עלו באופן חריג, והדבר עלול להטיל ספק במיהמנותם"
במטה משרד החינוך וגם בקרב ראשי האוניברסיטאות הביעו חשש שמא ההקלות וההתאמות שניתנו לתלמידים עקב התפרצות מגפת הקורונה, כמו גם המעבר לציונים פנימיים, יגרום לבתי הספר להציג ציונים גבוהים מבעבר. אז נכון, ממוצע הציונים עלה בכ-4%, אך הפערים בין מרכז ופריפריה נותרו בעינם.
וזה הדבר שצריך להדיר שינה מעינינו ובעיקר מקברניטי המדינה.
למרות השינוי במתווה בחינות הבגרות בשנת 2020, למרות ההקלות ומתן ציונים פנימיים, עדיין המרכז מככב עם ציונים גבוהים מהפריפריה.
הגיעה העת להפנים שהפערים בחברה הישראלית הינם חולי המחייב טיפול שורש. תופעה זו מטרידה יותר מאשר החשש מעלייה מלאכותית בציוני התלמידים עקב מעבר לציונים פנימיים המהווים חלופה לבגרות חיצונית.
יתכבדו ראשי האוניברסיטאות, המסובסדות על ידי המדינה, שתפקידם להרחיב את הידע המיומנויות וההשכלה בחברה הישראלית ויתרמו מניסיונם למיגור תופעה חברתית חולה שכזו.
רונית תירוש הייתה מנכ"לית משרד החינוך
