ההודעה שלפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל למנות את הכמעט-שרה מאי גולן לקונסוליות הכללית של ישראל בניו יורק היא לא פחות מתקיעת אצבע בעיניהם של הממשל האמריקני והציבור בארה"ב, כמו גם זלזול בקהילה היהודית בצפון אמריקה, וכל זאת דווקא בזמנים שבהם הסבלנות והסובלנות של כל אלה כלפי ישראל ממילא מתוחה עד הקצה.
ראשית, האמריקנים אינם תמימים. גם הם מבינים שהסיבה המרכזית למינוי האפשרי הזה היא פינוי משרות שרים לחברי ליכוד כועסים על מנת שלא ימרדו בראש הממשלה. סיבה זו עלולה להיתפס כזלזול משווע בהם: למה לשלוח אליהם ח"כית שנתניהו לא רוצה כשרה אצלו בבית?
במובן הפרקטי, הקונסוליה בניו יורק היא הנציגות הישראלית הגדולה בעולם והיא חולשת על חמש מדינות - ניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, אוהיו ודלאוור - שבהן יושבים המרכזים הכלכליים והתקשורתיים החשובים בעולם. ולא פחות משמעותי מכך: הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. לתפקיד כזה ראוי למנות איש או אישה בעלי הבנה, ניסיון וידע בתחומים הרלוונטיים, כמו גם בניהול מערכות גדולות, כיאה לנציגות הדיפלומטית הגדולה והחשובה ביותר שלנו בעולם, שגם מעסיקה מספר עובדים אדיר.
פוליטית, שלוש מתוך המדינות בתחום האחריות של הקונסוליה הכללית בניו יורק הן מדינות כחולות מובהקות, המזוהות עם המפלגה הדמוקרטית. אין זה אומר שלנצח יש למנות גורמים המזוהים עם מפלגות השמאל לכהן בהן, אבל רצוי לבחור באנשים שלא ביססו את הקריירה הפוליטית שלהם על גירוש מסתננים - סדין אדום ואחד הנושאים החשובים ביותר עבור מצביעים בשמאל האמריקני. עולם הערכים של ח"כ גולן כל כך שונה מזה של האנשים שאיתם צפויה לעבוד, עד שנדמה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לגשר על הפער.
גם בתוך הליכוד ובקרב אנשי הציבור המזוהים עם המפלגה ישנם מועמדים מתאימים יותר לתפקיד. למשל, יולי אדלשטיין, גורם מתון שמוביל קו מפויס יותר מחבריו למפלגה, שפעם היה שר אבל על רקע יחסיו עם נתניהו שונמך לתפקיד ראש ועדה בכנסת. אחד כמוהו יכול להתקבל בברכה על ידי הממשל והציבור האמריקני, ועברו כאסיר ציון בוודאי יקנה לו נקודות זכות בקרב הקהילה היהודית. סיבת איוש המשרה תמולא גם היא, שהרי גם אותו מעוניין נתניהו להרחיק מהמערכת הפוליטית, אף שכאמור מסיבות אחרות בתכלית בהשוואה למקרה גולן.
באופן טכני, ממשל ביידן יכול לפסול את המינוי של מאי גולן אך איני בטוחה שהסיכויים שהוא יעשה כן גבוהים. בכל מקרה, בין אם יפסול ובין אם לאו, יתקיים בנושא דיון בסוגיה בחלונות הגבוהים של הממשל האמריקני, ושוב ישראל תוצג כגורם בעייתי, דבר שאיננו רוצים בעת הזו ובכלל.
אופיר דיין צילום: דן בלילטימינוי ח"כ גולן לתפקיד גם לא יעשה עמה חסד. חברי הקונגרס והסנאטורים במדינות שעליהן תופקד לא ירצו לעבוד איתה, הקהילה היהודית ברובה לא תיקח אותה ברצינות וכלי התקשורת האמריקנים יעוטו כמוצאי שלל רב על הארכיון ועל אמירותיה והתבטאויותיה - הבעייתיות בסגנון ובתוכן.
זו תקופה שבה ישראל צריכה לעבוד בזהירות ובעדינות עם הממשל, עם הציבור האמריקני ועם הקהילה היהודית בארה"ב. מינוי של דמות כמו גולן יצטייר כעשיית דווקא. אם אין מועמד פוליטי מוסכם, יכול נתניהו להעביר את הסוגייה למשרד החוץ כדי שזה ימנה דיפלומט מקצועי. יחסינו עם ארה"ב והקהילה היהודית הגדולה בעולם חשובים מכדי לשעבדם לפוליטיקה הפנימית בליכוד.
- אופיר דיין היא אשת תקשורת. לשעבר נשיאת תא הסטודנטים תומכי ישראל באוניברסיטת קולומביה בניו יורק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
