חוסר שיתוף הפעולה של השרים ומשרדי הממשלה בהעברת מידע לכנסת, בהצגת עמדתם ובמתן מענה מספק על פעילותם ומדיניותם, פוגע ומעקר את אחד התפקידים החשובים ביותר של הרשות המחוקקת - לפקח על הרשות המבצעת. כך מזהירים בייעוץ המשפטי של הכנסת, לקראת דיון שיתקיים הבוקר (יום שני) על אי העברת מידע מצד משרדי ממשלה שונים לרשות המחוקקת.
הדיון מתקיים בוועדת הכנסת, בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד). בין היתר מדובר באי העברת מידע שמחויב בחוק למרכז המחקר והמידע של הכנסת, אי התייצבות של שרים או גורמים ממשרדים ממשלתיים בדיונים בוועדות והיעדר מענה מספק במליאה על שאילתות.
כל אלו מתרחשים במקביל לחידוש הדיונים בוועדת החוקה על המהפכה המשפטית וצמצום עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ, כך ש"מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק - בעניין סבירות החלטתם". כלומר, בג"ץ לא יעסוק בהחלטות שיקבלו ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת - אך לעומת זאת, הוא כן יכול להתערב בהחלטות של הדרג הפקידותי.
המשרדים הממשלתיים שמשתפים פעולה ומוסרים מידע הם משרד הרווחה, הבריאות והחינוך, לעומת משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי, שמקשים על עבודת הכנסת בהיבטים האלו.
בדיון תשתתף היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, שתציג את סדר גודל התופעה בממשלה ובכנסת הנוכחית ותציע לראשונה להטיל סנקציות על שר או משרד ממשלתי שלא יכבדו את דרישות הכנסת לקבל מידע כלשהו שנועדו למלא את אחד מתפקידה העיקריים ולסייע בפיקוח על הממשלה.
עו"ד אפיק צפויה להציע לח"כים בדיון ליצור נוהל סדיר להעברת מידע מול המשרדים וגם אפשרות נוספת שתעלה היא כי יו"ר ועדה שלא קיבל מידע נדרש ממשרד מסוים, יוכל לקבוע כי הוא לא מעלה נושאים של אותו משרד.
במכתב ששלחה לח"כים כתבה עו"ד אפיק כי "על מנת שהדיונים בכנסת ובוועדות יהיו פוריים ויגשימו את תכליתם באופן שיאפשר הן את הכנת החקיקה והן מעקב אחר יישומה, על הכנסת לקבל את הנתונים ואת המידע הרלוונטי ממשרדי הממשלה האמונים על ביצוע החקיקה ועל מימוש מדיניות הממשלה והשר 'בזמן אמת'". היא הדגישה כי "בהעדר מידע ונתונים, כל דיון שתקיים הכנסת ילקה בחסר ולא יאפשר לה לגבש מסקנות או לקבל החלטות מושכלות".
לסיכום כתבה: "אני סבורה שעצם קיומו של הדיון הוא בעל משמעות רבה בפני עצמו. משמעות זו נובעת ממערכת היחסים בין רשויות השלטון לפיה 'הממשלה אחראית בפני הכנסת', ולפיכך ישנה חשיבות ציבורית רבה בשמירה על אחריות זו על ידי בחינה באופן תדיר של מילוי תפקידה של הכנסת כגורם מפקח על עבודת הממשלה ועל יישום חקיקתה, ולחיזוק מעמדה של הכנסת".
בנוסף, הציגה עו"ד אפיק דוגמאות לחוסר שיתוף הפעולה של הממשלה בהעברת מידע לכנסת. היא ביקרה את אי התייצבות שר החינוך יואב קיש או נציגי משרד החינוך בדיון שעסק בחשש מפסילת תכני העשרה ליברליים ולהט"בים במערכת החינוך בחודש פברואר האחרון בעקבות המינוי של אבי מעוז. מתברר כי השר קיש מנע מנציגי משרדו להגיע לדיון בוועדת החינוך של הכנסת בטענה שאין שום פגיעה בתכנים אלה.
היועצת המשפטית הבהירה לשר קיש כי יש להימנע להבא מאי התייצבות מאחר וזו מונעת מהכנסת לפקח על משרדי הממשלה כפי שהיא צריכה לעשות. דוגמא נוספת היא תלונה של ח"כ מטי צרפתי ערכבי, שיו"ר הכנסת לא דן בשאילתות שהוגשו למשרדים ממשלתיים, בדגש על שלוש שאילתות שסורבו בטענה שהן בטיפול המשרדים הממשלתיים אך לא התקבל עליהן מענה. עו"ד אפיק הדגישה בדיון הבוקר כי אי העברת מידע גורמת לפגיעה של ממש במעמד הכנסת בפיקוח על המשרדים הממשלתיים.
רק בתקופה האחרונה, שר הרווחה יעקב מרגי נדרש לתת מענה במליאה בדיון על איסור טיפולי המרה במקום שר הבריאות משה ארבל בשל היעדרו. הדיון בוועדה לביטחון לאומי שבו השר האחראי איתמר בן גביר היה צריך להציג את פעילות משרדו נדחה זמן ממושך עד היום והצעת חוק המבקשת לשנות את תנאי ההתמודדות ברשויות המקומיות מקודמת מבלי שהוצגה עמדת משרד או שר הפנים בפני הוועדה.
בעיה זו הייתה קיימת בכל הממשלות האחרונות ובכנסת הקודמת אף הגיעה לשיא שלילי, עד שהיועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה עמית איסמן התערבו והורו למשרדים הממשלתיים לפעול על פי חוק ולהעביר מידע. גם הח"כ לשעבר ניר אורבך, שהיה יו"ר ועדת הכנסת, ערך דיון בנושא ואז חל שיפור, אך כעת מתריעים בייעוץ המשפטי של הכנסת ששוב קיימת מגמה שלילית של אי העברת מידע והיעדר פתיחות בין הממשלה לכנסת.
במקביל, צפויות היום הצבעות בוועדת הפנים, בראשות ח"כ יעקב אשר, לאישור לקריאה ראשונה של הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) לתיקון סעיף הבחירות בחוק הרשויות המקומיות. התיקון מציע לאפשר ליו"ר או חבר ועדה קרואה בעיר, שמונתה במקרה של ניהול כושל של עירייה, להתמודד בבחירות על ראשות הרשות בלי לעבור תקופת צינון.
הצעת החוק של ח"כ הלוי קיבלה "תווית" של חוק פרסונלי, גם על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת וגם מצד חברי כנסת, מאחר שנועדה לאפשר את התמודדותו של בועז יוסף, שמונה על ידי שר הפנים לשעבר אריה דרעי ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה, בבחירות שייערכו באוקטובר הקרוב. המצב הקיים, שבו ראש ועדה קרואה רוצה להתמודד בבחירות המקומיות הקרובות לראשות עיר מתקיים רק בטבריה ועל כן מדובר בהצעת חוק שנתפסת כמיועדת לאדם מסוים.
ההצבעות, יתקיימו אחרי דיון אחד בלבד בוועדה על ההצעה, בנוסח המנוגד להמלצת הייעוץ המשפטי לכנסת לשנות את תחולת החוק, כך שלא יחול בבחירות הקרובות וללא הצגת עמדת משרד הפנים. זאת לצד התנגדות לחוק מצד ח"כים מהאופוזיציה ומהקואליציה. נראה כי מופעלים לחצים רבים מצד בכירים בקואליציה ומחוצה לה בנוגע להעברת הצעת החוק במהרה, ככל הנראה מהחשש שראש העיר הקודם של טבריה, רון קובי, הידוע "התנהלות אנטי-חרדית", ייבחר שוב.
