היועץ המשפטי למשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, עומד במרכז הסערה והמחלוקת בין מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דניאל לוי, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כהנא, יליד חדרה ואב לשמונה, החל את דרכו במשטרה לפני קרוב ל-30 שנה, כשחלק ניכר משירותו היה בתפקידים משפטיים. בין היתר, לפני שמונה לתפקידו האחרון באוקטובר 2021, היה סגן היועצת המשפטית הקודמת של המשטרה, תת-ניצב (בדימוס) איילת אלישר.
תנ"צ כהנא קיבל הודעה מלשכת המפכ"ל על הדחתו, שבה נמסר לו כי הוחלט למנותו לראש חטיבת התביעות במשטרה, למרות שלא היה מועמד לתפקיד ולא שימש עד כה בתפקיד במערך. בתגובה הודיעה היועמ"שית למפכ"ל כי ההחלטה שהתקבלה בהליך בזק "מוקפאת". הבוקר שלח המפכ"ל מכתב לבהרב-מיארה, והשיב לה: "לא מוכרת לי חובה להיוועץ איתך, זו הפקעה של סמכותי".
אך גורם במשטרה דוחה את הטענות ל"הדחה", ובשיחה עם ynet הוא סיפר על ישיבת סגל הפיקוד הכללי שבה הוא הועבר תפקיד. לדברי הגורם, "בדיון שנערך לפני מספר שבועות הוחלט כי תנ"צ כהנא לא ימשיך בתפקידו הנוכחי ויוקצה לתפקיד רוחב - כמו בכל דיון מהסוג הזה הוא עודכן".
גורם בכיר אחר שהיה נוכח בדיון ספ"כ המשטרה ציין בשיחה עם ynet כי "לא נרשמו התנגדויות למהלך, כששמו עלה קצינים דיברו בשבחו. המפכ"ל שאל בסיום הדיון אם יש התנגדויות - ולא היו כאלה". אותו גורם אמר שכהנא נחשב למועמד המתאים ביותר למלא את הוואקום שנוצר בעקבות פרישת ראש חטיבת התביעות, תנ"צ דדו זמיר, כמי שמגיע מעולם המשפט ומכהן בתפקידים בתחום שנים רבות.
הגן על חופש הביטוי, הודה בכישלון הרוגלות
עם פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח נגד משטרת ישראל, לאחר שזו החרימה שלטים עם מסרים נגד המלחמה. תנ"צ כהנא, בתגובה, פרסם הנחייה לכלל אגפי המשטרה תחת הכותרת "הנפת דגלים ושלטים במחאות", שבה הדגיש את חשיבות חירויות ההפגנה. הוא הדגיש אז כי יש לאפשר הנפת שלטים פוליטיים, גם כשמדובר במסרים ביקורתיים ואף חריפים. בעקבות ההנחיה, בית המשפט העליון הורה על מחיקת העתירה.
בעקבות פרשת פגסוס, שהסעירה את המדינה, תנ"צ כהנא הגיע לוועדת החוקה של הכנסת במאי 2023. בדיון על ממצאי צוות מררי, שהוקם לאחר תחקיר "כלכליסט", הוא הודה: "כשלנו במערכות הפנימיות של הייעוץ המשפטי למשטרה. לא היינו מעורבים בציר שבין רכישת הכלים לציר הנהלים והמתודולוגיה". הוא ציין כי המשטרה לא החזירה לפעילות את הרוגלות, כמו פגסוס של NSO, מאז שהשימוש בהן הוקפא בעקבות הפרסומים על השימוש הבעייתי שנעשה בהן בחטיבת המודיעין הטכנולוגי.
"בשום שלב לא התנגדה המשטרה לבדיקת האירועים", אמר תנ"צ כהנא. "המפכ"ל רצה ועדת בדיקה, אך הוקם צוות מררי. הבדיקה הייתה טובה, לאו דווקא בתוצאה שלה, אלא בכך שהיא הציבה לנו מראה ברורה על מה שצריך לתקן".
"מנהל מינויים כאילו זה וועד עובדים"
"יועמ"ש המשטרה מחזיק בדעה קדומה המבוססת על שיקולים זרים, הסותרים את ערכי ושיקולי הארגון", טען, רב-פקד עמוס כהן, בעתירה מנהלית שהגיש בחודש מרץ 2023 לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתו, תנ"צ כהנא לא מסוגל לנהל את הליך המינויים במערך הייעוץ המשפטי כראוי, שכן הוא מתעקש שלא לקדם מועמדים חיצוניים למערך.
רפ״ק כהן הוסיף כי "כהנא מנהל את המינויים כאילו מדובר בוועד עובדים של כפופים לו", וטען כי מדיניות זו פוגעת בסיכוי הקידום של קצינים שאינם בוגרי מערך הייעוץ המשפטי של המשטרה". לבסוף בית המשפט דחה את העתירה לאחר שנקבע בפסק הדין שלא נמצא שיקול זר בשיקול הדעת של כהנא.
בלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתחו בעבר ביקורת על כהנא, בין היתר בעקבות עמדתו לפיה החלטת בן גביר לקדם לדרגת סגן ניצב את רפ"ק מאיר סוויסה מנוגדת לדין. סוויסה, קצין המבצעים של מחוז תל אביב, הועמד לדין על השלכת רימון הלם לעבר מפגינים.
כהנא חתם בחודש שעבר על תצהיר שגיבה את עמדת הפרקליטות בעתירה נגד הקידום, בעוד בכירים אחרים במשטרה סירבו לחתום עליו. בתצהיר נכתב מטעם המדינה כיצד בן גביר, לצד ממלא מקום המפכ"ל דאז והסמפכ"ל כיום אבשלום פלד, פעלו בניגוד לנהלים תוך עקיפת צמרת המשטרה בהליך הקידום. הקצינה שסירבה לחתום על התצהיר, הדס שפירא-מדמוני, קודמה לדרגת ניצב.
