ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר (יום ד'), לאחר אישור תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 שיעניק לממשלתו יציבות אחרי חודשים ארוכים של טלטלה, כי המהפכה המשפטית תשוב כעת לסדר היום. נתניהו נשאל אם התוכנית שניסה לקדם הממשלה בראשותו "תחזור", והשיב: "בוודאי". מיד אחר כך הדגיש: "אבל מנסים להגיע להבנות, ואני מקווה שנצליח בזה".
הוא הבהיר בשיחה עם כתב ערוץ 14 כי היעד הבא שלו הוא טיפול ביוקר המחיה, אף שמחוק ההסדרים שנלווה לתקציב הוצאו החלקים הנוגעים למאבק במונופולים, ואין בו בשורה אמיתית בסוגיה הזו.
נתניהו, נזכיר, הקפיא בסוף מרץ את קידום חוקי המהפכה המשפטית בצל המחאה הנרחבת שפרצה בישראל - והגיעה לשיא ב"ליל הזעם" שפרץ כשביקש נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט, לאחר שהזהיר מפני "סכנות מוחשיות לביטחון המדינה" וקרא לעצור את החקיקה.
הכנסת נכנסה אז לפגרה שבמהלכה החלו שיחות הפשרה בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה, אבל השיחות מתנהלות בקצב איטי יחסית ולא נרשמה בהן התקדמות משמעותית - כשמבוי סתום נותר בכל הנוגע לשינויים בוועדה לבחירת שופטים שדורשים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. הם רוצים לאפשר מינוי שופטי עליון מסוימים ברוב של נציגי הקואליציה בוועדה - בעוד באופוזיציה מתעקשים למנוע כל פוליטיזציה של ההליך.
לוין ורוטמן מתעקשים לאשר לפחות חלקים מהמהפכה המשפטית במקרה שהשיחות יקרסו, ויו"ר ועדת חוקה האשים רק בשבוע שעבר בריאיון לאולפן ynet כי האופוזיציה "נחושה לפוצץ" את המשא ומתן. כפי שכבר הצהיר כמה וכמה פעמים, הוא אמר: "אם לא יהיו הסכמות, אם יהיה פיצוץ, נתקדם באופן חד-צדדי בכנס הזה של הכנסת".
לטענתו, "המרחקים בין הצדדים לא גדולים, ואם האופוזיציה רוצה להגיע להסכמות - זה יכול לקרות מחר בבוקר". רוטמן הזהיר גם החודש כי ללא קידום חוקי המהפכה המשפטית, הדבר עלול לפגוע ביציבות המשלה עצמה. "קואליציה שלא מקיימת את הבטחותיה, לא שורדת", אמר.
באופוזיציה, מנגד, הזהירו מפני "מריחת השיחות" - באופן שמטרתו לכאורה היא למסמס את המחאה שנמשכת על אש נמוכה לפי שעה - וראש האופוזיציה יאיר לפיד כבר סימן את היעד המרכזי הבא: הצורך לבחור בחודש הבא את נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, סימן לרצינות הקואליציה יהיה אם היא תאפשר על פי המסורת לבחור לצד נציג הקואליציה גם נציג של האופוזיציה בוועדה - אף שהיא יכולה למנות גם שני נציגי קואליציה (את האפשרות הזו העלה לאחרונה מזכיר הממשלה יוסי פוקס).
אמירתו של נתניהו על חזרתה של המהפכה המשפטית הגיעה כאמור זמן קצר לאחר אישור התקציב הדו-שנתי של הממשלה בראשותו לשנים 2023 ו-2024, אחרי דיון שנמשך 35 שעות. אמש החלו ההצבעות בכנסת על חוקי התקציב - הכוללים גם את חוק ההסדרים שבמסגרתו אושרו שלל רפורמות כגון הקמת קרן הארנונה השנויה במחלוקת - והבוקר בסביבות 06:10 הסתיימה ההצבעה האחרונה על התקציב לשנה הבאה - שעבר ברוב של 64 ח"כים בעד מול 56 שהצביעו נגד, ללא אף נעדר בקואליציה או באופוזיציה.
תקציב המדינה ל-2023 יעמוד על 484 מיליארד שקלים, ובשנת 2024 הוא יעמוד על 514 מיליארד. זה התקציב הגדול בתולדות המדינה, ובשנה הבאה יעמוד לראשונה על יותר מחצי טריליון שקל. כ-14 מיליארד שקלים מתוך הסכומים הללו יוענקו לכספים הקואליציוניים שעוררו סערה. תקציב משרד החינוך יעמוד על כ-77 מיליארד שקלים השנה, וכ-82 מיליארד שקלים בשנה הבאה, תקציב הביטחון על כ-63 מיליארד שקלים וכ-64 מיליארד שקלים בהתאמה ותקציב משרד הבריאות על כ-44 מיליארד שקלים בשנת 2023 ו-50 מיליארד שקלים בשנת 2024.
כאמור, אושר גם חוק ההסדרים שבהודעת שר האוצר סמוטריץ' נמסר כי הוא "כולל בתוכו צעדים להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים ומתמקד בחמישה יעדים מרכזיים: האצת תשתיות וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות, חיזוק ההון האנושי, הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה למגזר העסקי ולאזרח וייעול המגזר הציבורי".
בהודעה לא צוין כמובן שמחוק ההסדרים הוצאו רוב סעיפי הפרק שאמור היה להיאבק ביוקר המחיה, תוך גזירת הגבלות על היבואנים הגדולים. למעשה, חרף הבטחות הממשלה, אין בחוק ההסדרים שום חוקים שיטילו מגבלות על המונופולים הגדולים במשק ולכן חוק ההסדרים הזה אינו מבשר על מהלכים כלשהם למאבק ביוקר המחיה. שר האוצר סמוטריץ' מסר הבוקר כי התקציב "משקף את יציבות הממשלה" וטען כי מדובר בתקציב "מצוין" ש"מוטה צמיחה" - חרף אזהרות בכירי משרדו על כך שהכספים הרבים שיוזרמו למוסדות החרדיים שלא מלמדים ליבה או מלמדים אותה רק חלקית עלולים לפגוע בצמיחה העתידית.
באופוזיציה תקפו הבוקר בחריפות את העברת התקציב הלילית, וראש האופוזיציה יאיר לפיד צייץ: "בזמן שישנתם עבר התקציב הגרוע וההרסני בתולדות המדינה. אין בו שום בשורה, אין בו מאבק ביוקר המחיה, יש רק סחטנות אינסופית. התקציב הזה הוא הפרת החוזה עם אזרחי ישראל, שכולנו וילדינו וילדי ילדינו עוד ישלמו עליו".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר: "זה יום עצוב למדינת ישראל. האיש שמנע מאזרחי ישראל תקציב ממניעים פוליטיים, הפך היום את התקציב שוב לכלי במשחק הפוליטי. מדינת ישראל נפלה שבי בידי קואליציה קיצונית ששמה את כלכלת ישראל והחברה הישראלית על מזבח הפוליטיקה. במקום להביא בשורה לרבבות זקנים, ילדים, בעלי מוגבלויות, זוגות צעירים, תושבי הנגב והגליל - עבר עכשיו תקציב שדואג לעסקנות פוליטית ומושתת על דמי שתיקה. הערב הזה הוא בכייה לדורות. כפי שהמציאות התנפצה בפני נתניהו בהפיכה המשטרית, היא תתנפץ בפניו גם בתקציב. ועד אז, לצערי הרב, אזרחי ישראל ישלמו את החשבון".