הוריו של ברק, שנדרס למוות ביום הכיפורים
"אי אפשר לעכל דבר כזה, ייקח לנו המון זמן", סיפרה היום (ראשון) בכאב צופית, אמו של ברק חורי בן ה-12 מרמת גן, שנהרג בכביש 4 ביום כיפור בעת שרכב על אופניו על ידי נהג שנסע על פי החשד כשהוא שיכור. "ברק נוכח בבית בכל מקום, הציורים שלו מקשטים את כל הבית, הוא בנה לנו רהיטים, כל הבית זה ברק, ממש. ילד שניצל כל דקה בחיים ולא בזבז שום רגע", הוסיפה האם בשיחה עם אולפן ynet.
האב איציק סיפר כי הוא מעדיף לא לחשוב על הנהג הפוגע ערן אזולאי, שעל פי החשד נהג כאמור כשהוא שיכור. "לא נכנסתי לחשוב על הנהג ועל הרקע שלו, ברור שזה דבר קשה מאוד אם זה נכון. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, אני לא במצב לחשוב על זה. אנחנו חושבים פשוט כולנו על ברק ועל המשכת דרכו".
"זה ילד שמגיל צעיר היה מאוד סקרן", סיפרה צופית. "תמיד שקית המחזור הייתה האטרקציה הכי גדולה בשבילו, היה קשה לזרוק זבל מבלי שהיה עובר על השקית כמה פעמים ומוציא עוד פקקים וקרטונים. תמיד היה עוסק בהדבקות, ציורים, סריגה, תפירה, נגרות, היה חבר בשתי להקות - שר בלהקה אחת ומנגן בפסנתר בלהקה שנייה - שחה שש פעמים בשבוע. הפרויקט האחרון שלו היה הכבאי האוטומטי, שהתחיל מתחרות של יזמים צעירים. בתחרות הזאת אמרו להמציא איזו המצאה או מוצר, והוא לא יכול להמציא מוצר קטן, זה צריך להיות משהו ענק. אמר 'סוף סוף יש לי הזדמנות להמציא מוצר שישנה את העולם'. הוא חשב תמיד בגדול והחליט לעשות את הכבאי האוטומטי - רובוט שיאתר לבד את השריפה ויכבה אותה, ולא יסכן את חיי הכבאים".
-איך מנציחים את זה?
איציק: "הקמנו דף באתר עם הפרויקט שאנחנו רוצים להשלים כי הפרויקט עוד לא הושלם על ידו. הוא כל הזמן ניסה לעשות ניסוי וטעייה ולא היה לו את הידע, אנחנו רוצים להשלים עם עזרה חיצונית ותקציבית בנושא. כשזה יושלם אנחנו רוצים גם להשתמש במוצר הזה כדי לאפשר לילדים ובני נוער שגם סקרנים ורוצים ללמוד בתחומים האלה להשתמש באב טיפוס הזה כמקור ידע. המטרה החברתית שיש פה הייתה חשובה לברק. הוא היה כל הזמן מקושר לחברה, לא רק בבית - זה בבית הספר, בכל מקום הכירו, אנשים מבוגרים היו פונים אליו ושואלים מה הוא מציע לעשות. את החזון הזה אנחנו רוצים להוציא לפועל באמצעות הדף הזה שהקמנו".
חששתם כשהוא יצא מהבית? עברה לכם מחשבה בראש?
צופית: "בטח, אנחנו כבר שנה די מנענו ממנו. במשך שנה ברק רצה ללכת לחבר הזה ובגלל הקורונה מנענו מהילדים להתארח אצל אחרים ולא הסכמנו, ועכשיו בכיפור אמרתי לו 'תשמע אם זה רחוק ויהיה לך פנצ'ר בגלגל, איך נחלץ אותך? הכביש הרי מלא באנשים ואי אפשר לבוא'. הוא אמר לי 'אמא, אל תדאגי, אני יודע לתקן פנצ'ר'. תמיד בכיפור הוא היה המתקן בסביבה, היה נוסע עם אופניים עם תיבה כזאת ומתקן לילדים את האופניים. הוא אמר שהכול בסדר והכבישים פנויים, הלך הדפיס מפות ועבר עליהן, הוא לא משתמש בוייז. עשינו חזרה על הדרך, הוא התארגן, ארגן שלוקר, נצנצים. חצי יום התארגן לזה, ומההתרגשות יצא בלי להגיד שלום".
לטובת ההנצחה, פתחו ההורים קמפיין מימון המונים תחת מיזם ששמו "הרובוט של ברק חורי". לתרומות ולקריאה מעמיקה יותר על הקמפיין – לחצו כאן.
