5 צפייה בגלריה
זה שנשאר בחוץ והפייבוריטית להתמנות לתפקיד. נזרי ובהרב-מיארה
(צילום: אלכס קולומויסקי,יואב דוידקוביץ' , יאיר שגיא )
ועדת האיתור לבחירת היועץ משפטי לממשלה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, המליצה אמש (יום א') לראש הממשלה נפתלי בנט ולשר המשפטים גדעון סער על שלושה מועמדים לתפקיד: ד"ר רועי שיינדורף, עו"ד איתי אופיר ועו"ד גלי בהרב-מיארה.
בהרב-מיארה היא המועמדת המועדפת על סער, וההמלצה עליה למעשה סללה את דרכה לתפקיד. שר המשפטים אמר בהזדמנויות שונות כי הגיעה העת למנות יועצת משפטית לממשלה, בתנאי שתעמוד באמות המידה המקצועיות ובכישורים המיוחדים הנדרשים מנושא תפקיד כה מרכזי. כבר בשבוע הבא יביא סער את המינוי לממשלה, ובכך היא צפויה להפוך לאישה הראשונה בתפקיד היועמ"ש.
למרות היותה המועדפת על סער, ראש הוועדה גרוניס בחר שלא להמליץ על בהרב-מיארה. גרוניס, נזכיר, גם לא הצביע לפני שש שנים בעד בחירתו של אביחי מנדלבליט, בטענה כי העובדה שהוא כיהן כמזכיר בממשלת נתניהו גורמת לניגוד עניינים.
דבר מעניין נוסף הוא שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, שנחשב למתחרה העיקרי של בהרב-מיארה - לא קיבל את קולו של חבר הכנסת צבי האוזר מתקווה חדשה. לפי ההערכות, האוזר לא תמך בנזרי מכיוון שהעדיף את המועמדת של סער. גם דן מרידור לא תמך בנזרי, בטענה שמדובר במשפטן שמרן. גרוניס, מנגד, תמך בנזרי.
עו"ד נזרי צפוי להתפטר מתפקידו בקרוב. לדבריו, הוא הודיע מזמן שלא ימשיך לקדנציה נוספת ויפרוש תוך כמה חודשים אם לא ייבחר. את עמדתו הביע במשרד בפני מנדלבליט וסער. נזרי, נציין, הרשים את חברי הוועדה בניסיונו הרב ובקיאותו המשפטית.
שני המועמדים הנוספים והמפתיעים שהומלצו על-ידי ועדת האיתור הם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים בינלאומיים, רועי שיינדורף, והיועץ המשפטי למערכת הביטחון, איתי אופיר. יצוין כי טרם החלטת ועדת גרוניס נפגשו חבריה עם בנט וסער כדי לשמוע את עמדתם. השניים, שמתואמים ביניהם, תמכו בבחירתה של בהרב-מיארה.
בהרב-מיארה סומנה על ידי סער עוד בשלהי הקיץ. בתום כמה שיחות ביניהם, שבהם הציג לה את תוכניתו האסטרטגית לפצל את תפקיד היועמ"ש בין תפקידו הייעוצי לתפקיד ראש התביעה הכללית, התברר לו שהיא תומכת בכך. השניים אמורים עתה להתחיל ולבדוק את האפשרויות לפיצול, ובעיקר לבחון מהי הדרך המושכלת להעברת סמכויות תביעתיות מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה.
גורמים המקורבים לוועדה אמרו שלשום כי "בריאיון התרשמנו שמדובר במקצוענית שמכירה היטב את המערכת, אך מצד שני היא לא מחויבת לאיש בצמרת קבלת ההחלטות. כלומר, היא תוכל לשמור על אובייקטיביות, להיות מרוחקת ממחויבות ולא תהיה משויכת לאיזו קליקה. מה שמכונה - אינסיידרית ואאוטסיידרית. בשל הריחוק הזה, אין לה סנטימנט לטוב או לרע. היא עשתה רושם של אדם בעל עוצמות ושכל ישר, ובשל היכרותה עם המערכת לא יעבור זמן רב עד שתתמקם בכיסא".
בהרב-מיארה כיהנה בעבר במשך שמונה שנים כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), ומאז פרישתה שימשה כיועצת במשרד עורכי הדין "תדמור ושות'". בשנה האחרונה היא מילאה תפקידים בוועדות ציבוריות, בהן הוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי. היא גם שימשה כיו"ר הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים העירוניים במשרד הפנים וחברה במועצת בתי הדין המנהליים.
האוזר, אגב, לא נימק את התנגדותו לנזרי - אך ההערכה היא שהחשש היה שאם נזרי ייבחר, יהיו לחצים להעמיד את שמו להצבעה בממשלה. נזרי נחשב ליועץ פופולרי בקרב השרים, וגורם מקורב לוועדה ציין שאם הוא היה נבחר הייתה נוצרת בעיה. "תתארו מצב שבו חלק משרי הממשלה היו מצביעים נגדו, ואחר כך הוא היה צריך להמשיך לייעץ להם", טען. "זה ניגוד עניינים קלאסי".
הוועדה החלה את עבודתה לפני כחודש וחצי, ובשבועות האחרונים היא קיימה שמונה ישיבות וראיינה את כל המועמדים כדי לעמוד על אישיותם, כישוריהם וניסיונם. בוועדה חברים, בנוסף לגרוניס והאוזר, גם נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמי אולמן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא. בתחילת החודש היא פרסמה את שמות תשעת המועמדים שהוגשו לה, כשהחמישה האחרים שלא נבחרו, מלבד נזרי, הם השופטת מיכל אגמון-גונן, פרופ' אריאל בנדור, ד"ר אביעד בקשי, עו"ד איל ינון ופרופ' ברק מדינה.
פורסם לראשונה: 22:48, 30.01.22
