מליאת הכנסת דנה היום (רביעי) בשורה של הצעות חוק פרטיות העולות להצבעה בקריאה טרומית, חלקן מעוררות מחלוקת וכאלה שהקואליציה מנסה לקדם מבלי לעמוד בביקורת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בין היתר, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעתו של יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שמציע להרחיב את האפשרות לפסול מועמדים ערבים בבחירות לכנסת. 61 ח"כים הצביעו בעדה ו-35 התנגדו, וכעת והיא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בהצעה.
במהלך הדיון התעוררה סערה במליאה, שכללה בין היתר עימות בין השרה מאי גולן לסגן יו"ר הכנסת ממפלגתה, ח"כ חנוך מילביצקי. גולן נשלחה למליאה כנציגת הממשלה שתציג את הצעת החוק של כץ. אז זו הוצאה מהמליאה על-ידי סדרנים אחרי שצעקה ותקפה ח"כים מהאופוזיציה - וגם מהקואליציה. "זה לא קפלן פה תירגעו!", אמרה לח"כים. לח״כ מירב בן ארי שוב קראה "קוקוריקו" ולח״כ ולדימיר בליאק אמרה: "שטוף את הפה המטונף שלך".
אז ח״כ מילביצקי ביקש ממנה להרגיע את הרוחות. "אני אומר מה שאני רוצה! אני מודיעה לך שאני אומר מה שאני רוצה", צעקה עליו בתגובה. ח"כ מילביצקי השיב לה: ״פעם הבאה שתשתמשי בשמות תואר נגד ח"כים את תצאי החוצה". גולן שוב תקפה את חבר מפלגתה: "את הגינונים שלך אתה יכול לשמור לח"כים הערבים ועם השמאל שאתה מדבר איתם. לא לעצור חברת כנסת! אני אמשיך כמה שאני רוצה! חצוף!״.
ח״כ מילביצקי חזר בתגובה: "פעם הבאה את תסיימי לדבר". למרות שגם יו"ר הקואליציה ניסה להרגיעה, גולן המשיכה לעורר מהומה, ואמרה לח"כ בן ארי: ״די לקרקר קוקוריקו״. בתגובה הורה ח"כ מילביצקי להוציא אותה מהמליאה ושאל אם מישהו אחר מהממשלה רוצה לדבר על החוק במקומה.
ההצעה, שכעת עולה להצבעה בקריאה טרומית, מבקשת לתקן את סעיף 7א בחוק יסוד: הכנסת, שירחיב את האפשרות למנוע השתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים בבחירות לכנסת. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנוע את ההשתתפות בבחירות בשל תמיכה במאבק מזוין, גם אם התמיכה היא במאבק מזוין של מפגע בודד, להבדיל מהחוק הקיים שמאפשר זאת רק אם התמיכה היא במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור.
בנוסף, יספיקו גילויי תמיכה נקודתיים, כך שגם אהדה או תמיכה שלא נעשתה באופן מתמשך תיחשב כתמיכה בטרור ואלו יהיו עילה לפסילה. עוד לפי ההצעה, לא יידרש לכך אישור של בית המשפט העליון, אלא רק החלטה של ועדת הבחירות המרכזית. אם הצעת החוק תעבור יהיה הרבה יותר קל לפסול מועמדים ערבים מהתמודדות בבחירות.
כל חברי יש עתיד הצביעו נגד הצעת החוק, למעט עידן רול שנעדר. "ברור לגמרי את מי אתם רוצים לפסול", תקף במליאה ראש האופוזיציה יאיר לפיד. "אתם לא תעבירו חוק שמורשע בטרור, שתלה בסלון שלו תמונה של רוצח המונים, לא יוכל להתמודד - כי אז השר לביטחון לאומי שלכם לא יוכל להתמודד. אתם לא תפסלו אותו נכון? כי זה לא באמת חוק נגד טרור, זה חוק להבטחת הקואליציה שלכם בכל מצב".
לדבריו, "זה חוק שאומר 'איבדנו ב-7 באוקטובר עשרה מנדטים, אז נוריד דרך הכנסת עשרה מנדטים לטובתנו. ככה בחסות הגזענות אתם הופכים את כנסת ישראל ליציע של 'לה פמיליה' בטדי. השם האמיתי של החוק הוא 'החוק לביטול האופוזיציה'". לבסוף אמר לפיד כי מפלגתו תגיש הצעת חוק שתמנע מתומכי טרור לשבת בכנסת, אך בדרך אחרת, כזו שמתאימה לעמדתם.
לפי חוות הדעת של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר עמיר פוקס, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר נדב דגן, "התיקון יפגע פגיעה בלתי מוצדקת ובלתי מידתית בזכות לבחור ולהיבחר. הוא נועד לחתור תחת ההגנה הרחבה והמתבקשת שהעניק בית המשפט לזכות יסוד זו, שהיא בליבה של השיטה הדמוקרטית וממנה נגזרת פרשנות מצמצמת של עילות הפסילה.
בחוות הדעת הוסיפו כי "התיקון משתלב בתיקונים אחרים שמהותם החלשת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית, ושינוי כללי המשחק כך שיחזקו את הקואליציה הנוכחית ואת אחיזתה בשלטון".
אם בראשית המלחמה החקיקה בכנסת הייתה ממוקדת בסיוע לאוכלוסיות שנפגעו, והיה בה שיח ברוח של אחדות בעם וסובלנות, נראה שבכנס הזה חברי הכנסת חזרו לשגרה עם הצעות חוק שנויות במחלוקת.
הצעת חוק נוספת שעלתה להצבעה בקריאה טרומית היא של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, לפיה במהלך שעות שיא הצפייה בטלוויזיה, גופי השידור יציגו לצופה בזמן אמת את נתוני הצפייה בערוץ הטלוויזיה הנצפה. בנוסף, לפי הצעת חוק אחרת שאושרה בקריאה טרומית, שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת נתוני הצפייה, וכן כל גוף משדר ידווח אחת לחודש על נתוני הצפייה בו לרגולטור המפקח עליו.
לפי המוצע, כל רגולטור יעביר אחת לשנה את הנתונים לשר התקשורת, והם יפורסמו לציבור. ח"כ דנינו הדגיש עם הצגת הצעת החוק כי הוא זה שעומד מאחורי ההצעה ולא התבקש להגיש אותה על-ידי שר התקשורת ממפלגתו שלמה קרעי. כידוע, הצעת חוק המוגשת באופן פרטי, ולא ממשלתי, לא נדרשת לעמוד בביקורת השיפוטית של היועצת המשפטית לממשלה, ועלו טענות שזו הדרך של שר התקשורת לעקוף זאת.
השר קרעי אמר במליאה כי "מיארה מחוות הדעת ההזויות והמופרכות שלה יכולה לעשות 'טיירה', רק מי שיש לו מה להסתיר מפחד מנתוני האמת. גם אני וגם שר המשפטים אמרנו שיש לעשות פה שינויים, הצעת החוק הזאת תעבור התאמות בהתאם למה שיש בחוק השידורים". הוא הוסיף כי "כל מה שנעשה עם הרייטינג זה רק לשקף נתוני צפייה לציבור".
בתגובה צעקה לעברו ח"כ נעמה לזימי מהעבודה: "אתה לא רוצה תקשורת חופשית!". ח"כ אלעזר שטרן ממפלגת יש עתיד אמר לאחר מכן: "השר קרעי, אני לא מאמין לך שטובת המדינה עומדת לנגד עיניך. הסיפור הזה של קואליציה ואופוזיציה בימים האלה היה אמור להיגמר, נוכח האתגרים הביטחוניים שאנחנו עומדים בהם יחד". לדבריו, "אתם ממשיכים כאן להביא חוקי הסתה, חוקים שמפלים וחוקים שמיטיבים עם אלה שמעל האלונקה, על חשבון אלה שנושאים אותה על הכתפיים שלהם. אלה חוקים שנועדים לפלג אותנו".
כמו כן, תעלה להצבעה הצעת חוק של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, המציעה למנוע ביקורים בכלא לאסירים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים. הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי, לפיה השליטה על שכר החברות בלשכת עורכי הדין תועבר לידי שר המשפטים, ירדה מסדר היום במליאה בעקבות התנגדותו של יו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף.
לטענתו, החוק הינו חלק מהרפורמה המשפטית, שבה אין בכוונת מפלגתו לתמוך כל עוד סוגיית חוק הגיוס לא נפתרה. שר המשפטים יריב לוין קיבל את הטענות של יהדות התורה, והוחלט לדחות את ההצבעה על הצעת החוק במליאה בשבוע, בתקווה שעד אז יגיעו לפשרה, ככל הנראה על-ידי קידום חוק סבסוד המעונות לאברכים.
גם מהאופוזיציה יש מי שמחפשים להלהיט את הרוחות: ח"כ איימן עודה מרשימת חד"ש-תע"ל יציג את הצעת החוק שלו להקמת מדינה פלסטינית, וח"כ גלעד קריב מהעבודה את הצעת החוק שלו הדורשת לחייב את ראש הממשלה במסיבת עיתונאים לפחות אחת ל-45 ימים בזמני מלחמה. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ישנה חשיבות לקיומו של דיאלוג ישיר בין גופי התקשורת לבין ראש הממשלה על מנת לקדם שקיפות וביקורת ציבורית על פעולות הממשלה".