משפחות חטופים השמיעו הבוקר (שני), ביום השנה לטבח, צפירה בת שתי דקות ברחוב עזה בירושלים מול מעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסיום צעדה מכיכר פריז, ב-6:29, החל טקס במקום. יולי בן עמי, בתו של החטוף אוהד בן עמי, שאמה רז חזרה מהשבי בעסקת החטופים, הקריאה בדמעות את השיחה האחרונה עם אביה.
"כבר שנה שאני לא יודעת שום דבר עליך", אמרה מול מעון רה"מ. "ב-09:58 אבא כבר לא עונה. בשעה 11:30, אחרי שאבא כתב לאמא הודעה: 'הם בבית, תפסו אותנו, שמע ישראל', כשאני בבית, בממ"ד, שומעת את כל היריות, מקווה שלא עושים להם דבר רע – ואז, ב-11:30, אנחנו רואים את התמונה שלו נלקח בבוקסר".
שירה, אמא של התצפיתנית לירי אלבג שנחטפה ממוצב נחל עוז, הקריאה גם היא את ההתכתבויות האחרונות עם בתה. "6:31 - 'מפציצים אותנו'. 6:39 - 'יש גם פשיטה, שזו חדירה לשטח חבורה גדולה של אנשים'. 6:40 - 'מעזה'. 7:40 - 'לירוש את בטוב?'. 7:40 - 'בינתיים כן. צה"ל אישר שמחבלים חדרו'. 7:44 - 'חדרו למוצב לא טוב. ירו בנו. אני לא נפגעתי'. 7:44 - השיחה האחרונה עם לירי".
"ואנחנו פה", אמרה שירה, "קודם כל לעמוד לזכר הנרצחים שנרצחו באותו יום ולזכור אותם, אבל גם לזכור את החיים. יש שם לא מעט חיים בעזה שצריכים להחזיר אותם, צריכים לתת להם את התקווה. שנה, שנה שהם שם ונראה להם ששכחנו אותם, אבל אנחנו פה להזכיר להם שלא שכחנו אותם ולהזכיר לראש הממשלה ולנבחרי הציבור שאסור להם לשכוח אותם. הם צריכים כבר לחזור הביתה, כולם צריכים כבר לחזור הביתה".
אם החטופה הוסיפה כי "הם היו צריכים לחזור כבר ממזמן ואנחנו לא ניתן לכם, אנחנו לא ניתן לכם לנוח, עד שהם לא יחזרו כולם, כולם, עד האחרון שבהם, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. אנחנו דורשים את זה, אנחנו מבקשים את זה מכם כבר לא מעט זמן, והגיע הזמן לעשות את המעשה האמיץ והנכון ולדאוג שכולם יחזרו".
שי, אביו של החטוף עומר ונקרט, אמר: "נגמר לנו הכוח, אבל בכל פינה קטנה, בכל נים, יש לי כוח נוסף כי אין לי זכות לוותר, אין לי זכות לישון ולעשות דברים אחרים. 24/7 זו משימת חיי ואנחנו נחזיר את כולם הביתה. אני לא חושב שצריך שנזכיר להם, אבל הדבר החשוב ביותר במדינת ישראל היום זה להחזיר את כל החטופים".
אייל, בן דודו של עופר קלדרון שילדיו נחטפו גם הם ושוחררו בעסקה בנובמבר, ציין: "החזרנו את סהר וארז האהובים, אבל לא הצלחנו להחזיר את עופר לחיק המשפחה. מאז אנחנו עושים הכול, עופר, אבל הכול, כדי שתחזור אלינו, ואנחנו לעולם, לעולם לא נוותר עד שנקבל אותך שוב. יש לנו חיילים מדהימים, אנשים מדהימים, שיום-יום מחרפים נפשם כדי ש-101 החטופים יחזרו הביתה. הלוואי שהייתה לנו הנהגה ראויה שיכולנו להגיד עליה את אותו הדבר".
ורדה בן ברוך, סבתו של החטוף עידן אלכסנדר, אמרה: "עידן הוא אזרח אמריקני שהגיע לארץ והתנדב לצבא לעשות שירות משמעותי. הוא לוחם גולני ונחטף ממוצב הבית הלבן לעזה. אימו, יעל, הייתה בארץ באותם ימים. הוא רשם לה ‘אמא יש פה בלגן נוראי, אני רואה פה דברים הזויים וקשים, אני רואה הרבה אנשים באים לקראתי'. הוא נחטף לעזה ואנחנו יודעים שהוא חי, וככה אנחנו רוצים לקבל אותו – חי וקיים".
שיר, בתו של החטוף קית' סיגל שאשתו אביבה נחטפה גם היא ושוחררה בעסקה בנובמבר, אמרה: "עברה שנה משבת בבוקר שההורים שלי קמו בבהלה ורצו לממ"ד. שנה מאז שמחבלים חדרו לקיבוץ. שנה של חרדת מוות שאף אחד לא יבין. שנה ש-15 מחבלים חדרו לבית של ההורים שלי. שנה שירייה פגעה באבא שלי. שנה מההודעה האחרונה שקיבלתי מאבא שלי. שנה שעברה מאז שההורים שלי מובלים לרכב שלהם לעזה עם חרב מונחת על צווארם. שנה מאז שמחבלים דחפו את אבא שלי על הקיר ושברו לו את הצלעות. עברה שנה מאז היום שדמיינתי איך ההורים שלי יגיעו הביתה ונתחבק".
אופיר, אחיו של החטוף מתן אנגרסט, אמר מול מעון ראש הממשלה: "בחודשים האחרונים קיבלנו את הסרטון שהחלטנו לפרסם. החלטנו לפרסם את החלק שבו הוא פונה לנתניהו כחייל חטוף, כמי שהצביע לו וסמך עליו שאם יקרה לו משהו הוא היחיד שיגן עליו. כבר שנה מסתבר שלא. מתן התחנן אליו שיחזיר אותו כבר הביתה. הגיע הזמן אחרי שנה יותר מדי. הגיע הזמן להחזיר את כולם".
"ציפיתי שהממשלה תפעל כדי להחזיר אותך אליי"
עינב צנגאוקר, אימו של מתן שהפכה בעל כורחה לאחד מסמלי המאבק לשחרור החטופים, פרסמה פוסט בפייסבוק לציון שנה לחטיפת בנה. "מתן שלי, אם הייתי יכולה היום, לפני שנה, להתריע מה צפוי לקרות לך, הייתי מספרת שבעוד כמה דקות, למען הדיוק בשעה 06:29, מחבלי חמאס צפויים לפלוש לקיבוץ שלך, ניר עוז".
"אתה צפוי לעבור שעות מתוחות שבהן לא תדע מה קורה סביבך, הפחד למות מבלי שתיפרד ממני, מנטלי, שני ואילנה יעסיק אותך במיוחד. אתה צפוי להילחם על חייך. אתה צפוי להיפרד מאיתנו בהודעה בוואטסאפ. תילקח באכזריות אל תוך עזה, המחבלים יציגו אותך לראווה מול ההמון העזתי כאילו אתה שלל. אתה צפוי להיות מוחזק בשבי בתנאים קשים שאני לא יכולה אפילו לדמיין".
היא סיפרה על הציפייה לחזרתו במהלך השנה שחלפה. "ציפיתי שכבר תהיה בבית לפני שנציין שנה לחטיפה שלך. ציפיתי שהממשלה שאחראית למחדל שקרה לך, כבר מזמן תפעל כדי להחזיר אותך אליי. בטח תצפה שלא נוותר עליך, בטח תצפה שלא נשכח אותך, בטח תצפה שנשרוף את המדינה כדי שתחזור, בטח תצפה שכל אזרחי המדינה יעדיפו שתחזור תחילה הביתה לפני כל דבר אחר, אז תדע מתן, כל הציפיות שלך קורות יום-יום, שעה-שעה, שנייה-שנייה. אמא כאן, לעולם שומרת עליך. אמא כאן, לעולם נלחמת עליך. אמא כאן מתן מאותו הבוקר ועד שתחזור. תחזיק בתקווה מתן, תחזיק בה כמוני, כמונו כמוך. אוהבת אותך חיים שלי, בקרוב נחזיר אותך".