רבות ממדינות העולם תומכות בגינוי חמאס, אבל בנוגע לדרישה להמשך המלחמה ישראל נשארה כמעט לבד: בהצבעה בעצרת האו"ם השבוע רק תשע מדינות הצביעו ביחד עם ישראל נגד הפסקת אש הומניטרית מיידית - ארצות הברית, צ'כיה, מיקרונזיה, פרגוואי, פפואה גינאה החדשה, ליבריה, נאורו, גוואטמלה ואוסטריה. 153 תמכו בקריאה להפסקת אש, 23 נמנעו ו-10 בלבד התנגדו.
אוסטריה וצ'כיה היו האירופיות היחידות שהתנגדו. ההפתעות לרעה מבחינת משרד החוץ היו הונגריה שנמנעה ופולין שהצביעה בעד. מנגד, מדינות חשובות כמו גרמניה ואיטליה נמנעו, ובישראל ראו זאת כהישג. אוסטרליה וקנדה שתומכות לעתים בעמדת ישראל הצביעו בעד. בישראל סבורים כי הסיבות להצבעות אלו הן דעת הקהל הפנימית וההפגנות, ובחלק מהמקרים דאגה כנה מהמצב ההומניטרי בעזה.
לצד זאת, היו מדינות רבות שהצביעו בעד התיקונים שהגישו אוסטריה וארצות הברית, שלפיהם יש לגנות את חמאס. 89 מדינות תמכו באחד התיקונים, אבל היה צורך בשני שלישים - תמיכה של 98 מדינות. אפילו אירלנד שנחשבת למתנגדת חריפה של ישראל תמכה בגינוי חמאס, אבל באפריקה מרבית המדינות העדיפו לשמור על נייטרליות וגם באמריקה הלטינית לא הייתה תמיכה בתיקונים. עם זאת, ארגנטינה - אחרי בחירתו של חאבייר מיליי - נמנעה בהצבעה על הפסקת האש.
מלבד ארצות הברית, שממשיכה לתמוך בישראל על אף ביקורות שמשמיע ממשל ביידן מפעם לפעם, אלו שמונה המדינות הנוספות שהתנגדו לדרישה להפסקת האש, והקשר שלהן עם ישראל.
צ'כיה
במשך שנים נחשבת צ'כיה לאחת הידידות הגדולות של ישראל, בטח באירופה. כך, למשל, לפני 11 שנים היא הייתה המדינה האירופית היחידה שהתנגדה לבקשה הפלסטינית לקבל את פלסטין כמדינה משקיפה באו"ם.
עצרת תמיכה בישראל בפראג
(צילום: תמי שמואלוב)
ב-10 באוקטובר היה שר החוץ הצ'כי יאן ליפבסקי למדינאי הראשון שקיים ביקור הזדהות בישראל לאחר הטבח בעוטף. הוא נפגש אז בין היתר עם נכדתה של יפה אדר, שהייתה אז שבויה בעזה.
שבועיים אחר כך נחת בארץ ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר לו: "חמאס הוא אויבנו המשותף, עלינו להבטיח שהוא יהיה מבודד. הוא נמצא ברשימת הטרור של האיחוד האירופי כבר שנים, וכעת עלינו לפעול".
אוסטריה
המדינה האירופית השנייה שהצביעה נגד הדרישה להפסקת אש מיידית היא אוסטריה. כבר ב-7 באוקטובר משרד הקנצלר האוסטרי ומשרד החוץ בווינה העלו את דגל ישראל לראש התורן כאקט סולידריות.
הקנצלר קרל נאהמר הגיע לישראל ונפגש עם נתניהו ביחד עם ראש הממשלה הצ'כי. "אנחנו כאן כי אנחנו עומדים לצדה של ישראל, אנחנו חולקים את אותם הערכים והמאבק המשותף נגד הטרור חשוב כעת מאי פעם", אמר אז.
בחודש שעבר החליטה ממשלת אוסטריה כי מי שמפרסם תכנים של חמאס, כמוהו כמי שמפרסם תכנים נאצים, והגדילה את הקנסות למפרסמים תכנים כאלה מ-4,000 ל-10,000 יורו או 20 אלף יורו לעבירה חוזרת.
גוואטמלה
המדינה המרכז-אמריקנית הייתה אחת מה-33 שתמכו באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בתוכנית החלוקה, ועם קום המדינה ייסדה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ב-2017 הודיע הנשיא דאז ג'ימי מוראלס על העברת השגרירות לירושלים, וגוואטמלה הייתה למדינה הראשונה - עוד לפני ארצות הברית של דונלד טראמפ - שעשתה צעד זה.
מפגן תמיכה בישראל בגוואטמלה
כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה נשא באו"ם שר החוץ של גוואטמלה מריו בוקארו את מה שבמשרד החוץ הגדירו "הנאום הכי פרו-ישראלי" של שר חוץ זר מאז תחילת המלחמה. בין היתר הוא אמר: "זהו רגע של עצב עמוק וכאב עבור האנושות. אסור לנו לשכוח כי המשבר שאיתו אנו מתמודדים התחיל בעקבות פיגועי הטרור הנוראיים של חמאס ב-7 באוקטובר".
חודש אחר כך אף עמדו בפרלמנט של גוואטמלה דקת דומייה לזכר הנרצחים ב-7 באוקטובר
פרגוואי
שגרירות המדינה הדרום-אמריקנית הייתה אמורה להיות השנייה שעוברת לירושלים אחרי זו של גוואטמלה, אבל ההחלטה בוטלה ב-2018 על ידי נשיא המדינה באותה עת. קודמו, שהחליט על ההעברה, ישב לצד נתניהו בטקס המשואות ב-2019.
שר החוץ אלי כהן עם נשיא פרגוואי
בספטמבר האחרון, פחות מחודש לפני המלחמה, נפגש נתניהו עם נשיא פרגוואי הנוכחי סנטיאגו פניה במהלך כינוס עצרת האו"ם בניו יורק, ובסיום הפגישה הודיעו השניים כי סיכמו על פתיחה מחדש של השגרירות בירושלים.
בשיחה אז עם נתניהו אמר פניה: "ראש הממשלה, לפני כמעט שלוש שנים ביקרתי בירושלים, הייתי פוליטיקאי שחולם על פרגוואי אחרת. אמרתי לך אז שפרגוואי תפתח שוב את השגרירות במקום שאליו היא שייכת, בירושלים. ולכן אני גאה מאוד לצאת בהכרזה הזאת ולוודא שזה יתבצע בהקדם האפשרי. ההיסטוריה שלנו איחדה בינינו, ההווה שלנו מאחד בינינו, אך העתיד יקרב בינינו יותר ממה שהיינו אי פעם".
השבוע, בעת ביקורו בארגנטינה, נועד שר החוץ אלי כהן עם נשיא פרגוואי. פניה ענד את שרשרת דיסקית ההזדהות עם החטופים שהעניקה לו מאיה שמיאל, בת דודתם של יאיר ואיתן הורן החטופים בעזה. השגרירות עדיין לא הועברה, אבל בהצבעה פרגוואי תמכה בעמדת ישראל.
ליבריה
מדינה נוספת שקרובה להעברת השגרירות שלה לירושלים היא האפריקנית היחידה שהתנגדה להפסקת אש מיידית - ליבריה.
6 צפייה בגלריה
ג'ורג וואה עם הנשיא הרצוג. וואה הפסיד בבחירות, אבל היחסים החמים עם ישראל נמשכים
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ביולי נפגש שר החוץ אלי כהן עם נשיא ליבריה דאז ג'ורג' וואה, אחד מהכדורגלנים האפריקנים הגדולים בכל הזמנים. וואה אמנם הפסיד בבחירות בחודש שעבר, אבל ליבריה תמכה בכל זאת בעמדה הישראלית. בפגישה אז אמר כהן כי הודה לוואה "על תמיכת ליבריה בישראל במוסדות הבינלאומיים, סיכמנו כי נפעל ביחד להעמיק את שיתופי הפעולה".
ליבריה הוקמה בשנת 1847 על ידי עבדים משוחררים מארצות הברית שיושבו בה על ידי סוכנויות אמריקניות. גם כיום השפה הרשמית במדינה היא אנגלית.
פפואה גינאה החדשה
לצד ישראל הצביעה בעצרת האו"ם גם פפואה גינאה החדשה, מדינה בת 10 מיליון תושבים הגובלת באינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. היא כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-1978, שלוש שנים לאחר קבלת עצמאותה מאוסטרליה.
פפואה גינאה החדשה חונכת את השגרירות בירושלים
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
ראש ממשלתה ג'יימס מרפה ביקר בישראל בספטמבר, וחנך את השגרירות בירושלים - החמישית שנפתחה בעיר אחרי אלו של ארצות הברית, גוואטמלה, הונדורס וקוסובו. מרפה אמר בביקור כי הוא "מחובר לארץ הקודש" ולכן החלטה לפתוח שגרירות בירושלים היא דבר מובן מאליו מבחינתו. הוא ואשתו אף שומרים שבת.
ישראל תממן בשנתיים הראשונות את עלויות הנכס שבו הוקמה השגרירות. ראש הממשלה הקודם של פפואה גינאה החדשה, פיטר אוניל, נעצר ב-2020 על ידי המשטרה לאחר שנטען כי קנה גנרטורים מישראל ללא אישור הפרלמנט. הוא זוכה במשפט שנערך לו.
מיקרונזיה
מדינת האיים שבמזרח האוקיינוס השקט, שבה מעט יותר מחצי מיליון בני אדם, נחשבת לאחת התומכות הקבועות בישראל בהצבעות באו"ם.
היא הייתה אחת המדינות הבודדות שהצביעו לצד ישראל בכמה הצבעות חשובות: ההצבעה ב-2011 בדבר הכרה רשמית במדינה פלסטינית, ההצבעה שנה אחר כך בנוגע לשדרוג מעמד הרשות הפלסטינית למדינה משקיפה באו"ם וזו שהתקיימה ב-2017 שדרשה לגנות את הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.
מיקרונזיה קיבלה את עצמאותה מארצות הברית ב-1986, והיא עדיין נשענת על התמיכה האמריקנית.
נאורו
נאורו היא למעשה חלק ממיקרונזיה, והיא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. באי הקטן חיים 12 אלף תושבים בלבד, ורק הוותיקן והאי טובאלו פחות מאוכלסים ממנה.
גם נאורו, כמו מיקרונזיה, תמכה לא פעם בהצבעות בעצרת הכללית של האו"ם בעמדה הישראלית - וכך גם הפעם. מדינות איים אחרות שנחשבו לתומכות קבועות של ישראל, איי מרשל ופלאו, נמנעו בהצבעה הזו.
