בדיוק לפני שנה הצליחה קלודין עאון, בתו של נשיא לבנון, להדהים את הציבור המקומי כשהסבירה מדוע כדאי ללכת לשלום עם ישראל. "הייתי רוצה מאוד לבקר בירושלים", גילתה, והוסיפה כי ידוע לה שישנה התעניינות עצומה בשיתופי פעולה כלכליים עם ישראל. "למה לא לאמץ את המהלך הזה?", תהתה.
דבריה עוררו סערה וזעם, אבל במקביל נפתח ערוץ הידברות של לבנונים בחו"ל, "קולינג פור פיס 2020", שהסביר לקהל מעריציו, שגדל והלך, מהם היתרונות של הקשרים עם ישראל, מדוע ללבנון כדאי לאמץ את נוסחת הסכמי אברהם ומדוע הישראלים "הם בכלל לא מה שחשבנו עליהם".
הלאה: ערוץ טלוויזיה ערבי ניהל שיחות עם אזרחים לבנונים שהביעו סקרנות ובעיקר נחיצות לא רק להגיע לשלום אלא גם להעיף את חיזבאללה מעמדות הכוח במדינה. עכשיו משתמשים אלפי צעירים לבנונים באינסטגרם ובטיקטוק כדי להציג את יתרונותיו האדירים של השלום כשלבנון מעוכה וחבוטה כבר שנה, מאז הפיצוץ בנמל ביירות, והניכור המתרחב בין השכבה השלטת העשירה לבין המוני העם שנקלעו למצוקת רעב אמיתית. רבבות תושבים חיים עכשיו בביירות בעלטה מוחלטת משעות אחר הצהריים. אי אפשר לבשל, לכבס, בטח שלא לקרוא או לצפות בטלוויזיה.
הנשיא מישל עאון לא קבע עמדה נחרצת. יש לנו בעיות עם ישראל, הוא מבהיר. רק אחרי שנפתור אותן, נראה מה יהיה. לעאון, חשוב להזכיר, יש היסטוריה ארוכה עם ישראל עוד מימיו כגנרל בצבא
המסמר האחרון בשאלת הכן-או-לא-קשרים-עם-ישראל נעוץ במאמרו של נדים קוטייש השבוע ב"א-שרק אל אווסט" ומגיע דרך האינטרנט כמעט לכל בית ברחבי העולם הערבי. קוטייש, עיתונאי בכיר שעובד עבור "סקיי ניוז" בערבית, הציג את הנושא במילים הכי בהירות: ללכת עכשיו להסכם שלום עם ישראל, ולגלות עד כמה קל יהיה להגיע לתוצאות חיוביות כשמצבה של לבנון כל כך גרוע.
תבחרו בין שתי אפשרויות, הוא הציע: או שאיראן תחזור ללבנון באמצעות חיזבאללה - והיא כבר עשתה יותר ממחצית הדרך להגשמת מטרותיה - או שנאמץ את המסלול שבמסגרתו לבנון מקבלת מישראל עזרה הומניטרית וכלכלית. הישראלים יגיעו לפי הקצב שלכם, מסביר קוטייש, וגם אז ידיהם יהיו עמוסות כל טוב כלכלי ומסחרי. הלא לבנון היא קודם כל מדינה של סוחרים.
הנשיא מישל עאון לא קבע עמדה נחרצת. יש לנו בעיות עם ישראל, הוא מבהיר. רק אחרי שנפתור אותן, נראה מה יהיה. לעאון, חשוב להזכיר, יש היסטוריה ארוכה עם ישראל עוד מימיו כגנרל בצבא. השר לשעבר מתן וילנאי הציל את חייו כשדחף אותו לקרקעית מכוניתו הצבאית וחילץ אותו מעימות שיכול היה להסתיים רע מאוד. עאון לא שכח את התקרית, גם לא את מעורבותו של אלוף (מיל') מנחם עינן וגנרלים אחרים אצלנו, אבל בשלב הזה הוא מעדיף לדלג על הזיכרונות.
לממשלת לבנון יש התחייבות ירדנית להעביר גז וחשמל, וגם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי התנדב לעזור. עכשיו מנסה העיתונאי נדים קוטייש, שמבטא קול מתחזק והולך, לעזור לממשלת לבנון להחליט מה טוב, חסכוני ונכון יותר עבורה: לקבל את הגז והחשמל מאיראן דרך סוריה ולחזק עוד יותר את חיזבאללה; לרכוש חשמל ממצרים, שיעבור דרך סיני ועקבה וסוריה עד שיגיע לביירות; או ללכת על קיצורי דרך משמעותיים, ולקבל אותם מוצרים, ואפילו משובחים יותר, בדרך קצרה ובלי איומי השתלטות, ישירות מישראל? לבנון הרשמית בינתיים שותקת.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com