השופטים בבג"ץ הגיוס הוציאו הערב (יום רביעי) צו על תנאי המורה למדינה להתייצב ולהסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שקבעה כי תגיב לעתירות גם בשם גופים נוספים הקשורים לסוגיה, בהם משרדי הביטחון והחינוך, בניגוד לעמדת היועמ"שית. השופטים כתבו כי הוציאו את הצו "מטעמי יעילות - ומבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים", ונקבע כי על הפרקליטות והיועמ"שית וכן על המדינה להגיב לצו עד ל-29 בחודש - ימים בודדים לפני הדיון הדרמטי בחוק הגיוס, הצפוי ב-2 ביוני.
החלטה 1724 של הממשלה קבעה כאמור כי לממשלה יינתן "ייצוג נפרד בעתירות לבג"ץ בעניין חוק הגיוס – מדיניות ממשלתית אחת". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתחה ביקורת על ההחלטה, שכן היא סבורה שזו התקבלה בחוסר סמכות, מתוך מטרה לעקוף אותה. ההחלטה התקבלה לאחר שבהרב-מיארה הודיעה לממשלה שהיא מאפשרת לה ייצוג פרטי בבג"ץ חוק הגיוס -באופן חריג, משום שעמדתה חולקת מהותית על עמדת הממשלה.
עם זאת, היועמ"שית הבהירה לממשלה "כי היתר זה מתייחס אך ורק לייצוג עמדת הממשלה המתוארת בעתירה, בעוד שמשרדי הממשלה ויתר גופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובראשם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, ממשיכים כל העת להיות כפופים לחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ומחויבים לפעול על פיה - ויהיו מיוצגים בעתירות אלו באמצעות פרקליטות המדינה". כלומר: כל הגורמים האחרים הרלוונטיים יהיו חלק מתגובת היועצת לבג"ץ.
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, הסביר במכתב שהופץ לאחרונה כי "תוכל היועצת המשפטית לממשלה להביא בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית, המקצועית והמשפטית הנדרשת להכרעתו, מתוקף תפקידה וחובתה לייצג בערכאות את הרשות המבצעת במובנה המוסדי הרחב, ומתוך נקודת המבט הממלכתית של שמירת שלטון החוק והאינטרס הציבורי". יש לציין שכך נהוג גם במקרים קודמים של ייצוג נפרד, כדוגמת העתירות העוסקות בחוקתיות התיקון לפקודת המשטרה.
מחאה נגד חקיקת חוק הפטור לחרדים בשבוע שעבר
(צילום: עידו ארז )
במקביל, עם החלטת הממשלה, היא למעשה החליטה לעקוף את עמדת היועצת והכפיפה את הגורמים האחרים של הרשות המבצעת לתגובה שימסור לבג"ץ עורך הדין הפרטי מטעמה. לפי תגובת הממשלה, "היא אינה מקבלת את ההבחנה בין המשרדים ומבקשת כי התגובה תהיה מקשה אחת".
מנגד, לעמדת עו"ד לימון, "מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה ביחס לתקופת הביניים, כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה". כך, המשנה ליועמ"שית סבור שמטרת המהלך הוא אי-גיוס תלמידי ישיבות והמשך מתן התמיכות עד להכרעה בנושא. עמדת היועצת הפוכה מזו של הממשלה, שכן היא סבורה שהחוק מחייב גיוס מיידי של תלמידי הישיבות, וביטול התמיכות בהיעדר חוק גיוס.
עו"ד לימון הוסיף כי "בהחלטתה האמורה, ביקשה הממשלה – מבלי שנתונה לה הסמכות לכך – לשנות את מהות הייצוג הנפרד, כפי שאושר על-ידי היועמ"שית. נושא זה נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה, מבלי הזדמנות לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין. דרך פעולה זו, יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק. הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת".
מכיוון שהיועצת המשפטית לממשלה מוגדרת כפרשנית המוסמכת של החוק, לעמדה זו של חוסר סמכות יש משקל רב. כעת העניין יוכרע גם הוא בבג"ץ. לאחר ששני הצדדים ישקפו את עמדתם, בג"ץ יכריע בסוגיה, ולאחר מכן ימשיך ויכריע בסוגיית חוק הגיוס.
