הרצוג: "מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל"
(צלם: אבי קנר, לע"מ)
נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר היום (שישי) בכפר קאסם והשתתף בטקס לזכר הרוגי הטבח שאירע בשנת 1956. "מבקש סליחה בשמי ובשם מדינת ישראל", אמר הרצוג בערבית.
"הרג ופגיעה בחפים מפשע הם אסורים בתכלית האיסור", אמר הרצוג. "הם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת פוליטית. אני מרכין את ראשי בפני זיכרון ארבעים ותשעה ההרוגים, מרכין ראשי בפניכם, בני משפחותיהם, ובפני תושבי כפר קאסם לדורותיהם, ומבקש, בשמי ובשם מדינת ישראל - סליחה".
"זוהי ההזדמנות שלנו – כציבור – להגיד לא לדעות קדומות, זוהי ההזדמנות שלנו - כחברה אנושית, להעצים את המשותף לנו כאזרחים וכשכנים", אמר. "אין זו גזירת גורל, זוהי שותפות גורל. זוהי ההזדמנות שלנו – לעקור מן השורש אפליה ושנאה. ביום זה, בחלוף 65 שנים מהאסון, נתפלל ונייחל לכך שזכרם של הקורבנות ילווה אותנו כלקח וכמצפן, וכי מעומק הכאב נצמיח יחד עתיד משותף ומלא תקווה".
באירוע הזיכרון השתתפו גם השרים עמר בר-לב, נחמן שי, ועיסאווי פריג', לצד חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, יאיר גולן, מיכל רוזין, ג'ידא רינאווי זועבי, עלי סלאלחה וגבי לסקי. השר פריג', יליד כפר קאסם, הודה להרצוג ואמר: "מעולם לא הייתה נוכחות כה בולטת של אישי ציבור, שרים, חברי כנסת וראשי רשויות, באירוע הזיכרון לטבח. עלינו, שרי הממשלה וחברים הכנסת לפעול יחד כדי שממשלת השינוי תביא לשינוי אמיתי ביחסי יהודים ערבים בישראל.
"אומץ לב ציבורי הוא להתמודד עם לקחי העבר", הוסיף פריג'. "עוצמתה של ישראל תגדל אם תביט לעברה ותתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לאזרחיה. כפר קאסם היא לא סמל לקורבנות, אלא סמל למי שצופים פני עתיד ויעיד על כך השיתוף הפעולה באזור בין הרשויות השכנות, יהודיות וערביות. בכדי להגדיל את האמון ולהבטיח המשך קיום משותף, אנחנו מבקשים להכיר, להתנצל וללמד. רוצים שהצעירים, יהודים וערבים, ילמדו על עוולות ההיסטוריה כדי שהיסטוריה לא תחזור על עצמה".
השר פריג' על ההכרה בטבח כפר קאסם: "יש שרים בממשלה שיתמכו"
(צילום: אבי חי)
זו הפעם השנייה בלבד ב-65 השנים שעברו מאז הטבח שנשיא המדינה משתתף בטקס לזכר ההרוגים. הנשיא האחרון שעשה זאת היה ראובן ריבלין בשנת 2014. שבע שנים לפני כן ביקר בכפר קאסם נשיא המדינה דאז שמעון פרס ואמר כי "קרה כאן בעבר אירוע קשה ביותר, שאנחנו מצטערים עליו מאוד". בעבר כבר הביעו שרים בממשלה את צערם על המקרה, שבו לוחמי מג"ב ירו למוות ב-49 מתושבי היישוב. ריבלין, בביקורו לפני שבע שנים, כינה את המקרה "הרג נפשע".
שר החינוך לשעבר יוסי שריד הביע התנצלות פומבית ואף הכניס את הנושא לתוכנית הלימודים בשנות התשעים. שר התיירות לשעבר, לימים נשיא המדינה משה קצב, אמר בעבר אף הוא שמשפחות הנטבחים ראויות לסליחה.
העימות החריג בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
טבח כפר קאסם שאירע ב-29 באוקטובר 1956 עלה השבוע לכותרות בעקבות עימות יצרי במליאת הכנסת בין השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' לבין חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ובראשם עאידה תמא סלימאן. פריג', יליד כפר קאסם, התקומם על הצעת חוק שהעלתה סלימאן להנצחת הטבח - שאותה הגדיר פוליטית - ותקף את חברי הרשימה המשותפת.
השר פריג', בן למשפחה שאיבדה קורבנות בטבח, צעק בקריאות שבר שחברי המשותפת "סוחרים ברגשות הערבים" כדי לקושש קולות, התעמת איתם ופונה למרפאה בכנסת. תומא סלימאן, מנגד, השיבה לו כי "קשה לשבת בממשלה שדורסת את ההיסטוריה שלך, את הנרטיב שלך, וזורקת לך גרוש". העימות חולל סערה בכפר קאסם, שתושביה ביקשו לשים את הטבח מעבר לכל מחלוקות פוליטיות.
טבח כפר קאסם התרחש ביום הראשון של מלחמת סיני, מבצע קדש, אז הורה פיקוד המרכז להטיל עוצר על כל הכפרים הערביים באזור המשולש - למקרה שתפרוץ מלחמה עם ירדן. מפקד החטיבה המרחבית בזמנו, יששכר שדמי, החליט להקדים את שעת כניסת העוצר מ-21:00 ל-17:00, וההודעה על כך נמסרה למנהיגי הכפרים חצי שעה לפני כניסת העוצר. כשחזרו פועלי כפר קאסם לביתם מבלי לדעת על העוצר, הם נורו על-ידי גדוד משמר הגבול שפעל בכפר - ו-49 נהרגו.
אתמול אמר השר פריג' באולפן ynet כי הוא מקדם הצעת חוק להכרה בטבח, והוסיף כי יש בממשלה שרים שיתמכו בו. לדבריו, "יש לי הסכמות. אבל סוגייה מהסוג הזה צריכה להיעשות בחיבוק והסכמה רחבה. יש לי הסכמות וסימפטיה ורצון מחלק משרי הממשלה שזה צריך להיעשות". כשנשאל אם ההסכמה מגיעה גם מהצד הימני, השיב: "לא בדיוק. אבל אנחנו עכשיו בשלב גישושים וישיבות, ההצעה מונחת על השולחן לא תנוח דעתי ולא אשב בשקט עד שהסוגייה הזאת תהיה חלק ממערך הלימודים שלנו במדינה".
