שר הביטחון ישראל כ"ץ ייפגש הערב (יום ד') עם ראש אכ"א אלוף דדו בר-כליפא ובכירי האגף, כדי לשמוע מהם על צורכי ויכולות הצבא לגייס אלפי צעירים שחסרים לסדר הכוחות הצה"לי עקב המלחמה, ובפרט לקלוט צעירים חרדים.
המטרה בממשלה היא לסגור על חוק פטור מגיוס חדש עד סוף החודש, במקביל לאישורים אחרונים בכנסת של חוקי תקציב המדינה, כדי להבטיח את שלמות הקואליציה לפחות לשנתיים הקרובות.
3 צפייה בגלריה
נתניהו, כ"ץ וגולדקנופף. המטרה: חוק פטור מגיוס לשרידות הקואליציה
(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי, Menahem Kahana/AFP)
כבר עתה ברור לכל הצדדים שבשנתיים אלו מרבית הצעירים החרדים ברי הגיוס, מאגר של 80-70 אלף בני 26-18, לא יתגייסו לצבא, הגם שלפי נתונים רשמיים שהציג משרד הביטחון בתחילת השנה, רק שליש מהם עומדים בתנאי "תורתו אומנותו", כלומר לומדים בישיבה תורנית ולא עובדים במקביל – או במקום.
בצה"ל יציגו לשר כ"ץ חוסר של כ-10,000 חיילים לשורות הצבא עקב הפצועים וההרוגים הרבים במלחמה הארוכה, מתוכם 6,000 לוחמים שירדו מהמצבה. זאת, תחת הנחה שהכנסת תחוקק, לפי בקשת צה"ל, את הארכת שירות החובה לשלוש שנים לבנים במקום 32 חודשים כפי שיש בעשור האחרון. עד כה שיקולים ואינטרסים פוליטיים בלמו את תיקון החוק בכנסת בשנה האחרונה, חרף צורכי המלחמה. אם לא יתוקן החוק באופן שיאפשר שירות חובה במשך שלוש שנים – מספרי החוסר יהיו גדולים יותר.
באכ"א יציגו לשר כ"ץ תוכנית מסודרת שגיבשו בחודשים האחרונים לגייס ולקלוט בתנאי מהדרין, 4,800 חיילים חרדים בשנת 2025, שיקלו במעט על נטל משרתי המילואים ויספקו אורך נשימה גם ללוחמי החטיבות הסדירות. לפי תוכנית זו, ב-2026 המספר ביחס לשנה הקודמת יגדל ב-1,700, כלומר היעד בשנה זו הוא גיוס של 6,500 חרדים. כשברקע כמובן האפשרות הסבירה מאוד שהיעדים לא יושגו, הכוונה היא לגייס כ-10,000 חרדים בתוך כשנתיים, במטרה להגדיל זאת לאורך השנים שלאחר מכן.
3 צפייה בגלריה
לכולם ברור: הרוב לא יתגייסו. מפגינים נגד שירות בצבא בכביש 4, באוגוסט
(צילום: שאול גולן)
התוכנית כוללת בסיס טירונות ואימונים בבקעת הירדן שהוכשר לטובת חרדים בלבד, תבץ, וכן מתחמים נפרדים לחלוטין בבסיסים אחרים ברחבי הארץ, כמו ג'וליס הסמוך לאשקלון. התוכנית גובשה עם כללים הלכתיים נוקשים בשיתוף עם רבנים חיצוניים לצה"ל, ותכלול מסלולים מגוונים, לא רק קרביים; לצד חטיבת החשמונאים החדשה ללוחמים חרדים יוצעו מסלולים טכנולוגיים לחרדים ביחידות שונות וכן שירות בתפקידי חימוש וטיפול במטוסי ומסוקי קרב, כפי שכבר קרה לאחרונה בדיר התת-קרקעי הראשון והנפרד לחיילים חרדים שנפתח בחיל האוויר וכבר קלט 28 משרתים ראשונים.
צה"ל כבר החל להוציא יחד עם רשויות החוק צווי מעצר וסנקציות פליליות לעשרות רבות של צעירים חרדים שקיבלו צווים ראשונים מתחילת השנה, אך לא התייצבו גם בשלישית להליכי המיון והקליטה בבקו"ם הנפרד שהוקם עבורם. צווים כאלו יצאו בתחילת השנה מצה"ל ל-3,000 צעירים חרדים לפי חוק הגיוס שלא תוקן ובהתאם לפסיקת בג"ץ בנוגע לשוויון בנטל – אך רק מאות אחדות מהם אכן התייצבו להליכי המיון והגיוס.
צה"ל מוציא בעת הזו עוד 7,000 צווים ראשונים לצעירים חדשים במהלך שאמור להסתיים בחודש פברואר, וגם הוא עשוי להיתקל בדחיה וסירוב, על רקע קריאות פומביות של רבנים בכירים לצעירים החרדים להפר את החוק ולהשתמט מצה"ל.
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט פוטר בין היתר על הרקע זה, כאשר לא הצליח לגבש פתרון פוליטי לשביעות רצון המפלגות החרדיות ותוך התעלמות מהנשיאה הכבדה של אלונקת המלחמה על-ידי חיילי מילואים וסדיר מהסקטור החילוני והדתי לאומי בלבד.
בצה"ל סגרו לאחרונה את גרף גיוסי המילואים לשנה הקרובה, ולפיו משרתי המילואים ייקראו בממוצע לשרת במשך כחודשיים, אחת לארבעה חודשים, שזה פי 5 עד 6 יותר מהשנים שקדמו למלחמה. יחד עם זאת, גם גרף זה עלול להזדעזע באופן שהנטל יהיה כבד יותר. כך למשל, צה"ל לא תכנן בכלל לפרוס שתי חטיבות בגולן הסורי מאחר שנפילת משטר אסד הפתאומית בחודש האחרון לא הייתה בתוכניות של אף רמטכ"ל במזרח התיכון.
חטיבות אלו שקיבלו במפתיע משימה להתפרס בגולן ובחרמון הסורי יישארו שם לפחות עד סוף החורף, וגם איש לא מבטיח שהכוחות שנותרו בדרום לבנון אכן ייצאו משם בעוד חמישה שבועות, כאשר תסתיים תקופת 60 הימים הראשונים של הפסקת האש עם חיזבאללה.
הרב יצחק יוסף: "גם מי שבטלן אסור שיתגייס"
(צילום: מרכז מורשת מרן)
בנוסף, צה"ל מנסה בחצי השנה האחרונה להקים אוגדת מילואים חדשה וקלה שגם אמורה להקל בנטל ולכלול כ-15 אלף לוחמי חי"ר בגילי התנדבות, 38 עד 58, אבל אתמול דיווח צה"ל כי הוא מתקשה למלא בה את השורות, ועד כה נקלטו לשורותיה כ-3,000 חיילים, כולם כמובן מהמגזר הכללי ולא החרדי. "אם הם יציעו להגיע, נבחן זאת", אמר אתמול בתום לב קצין בכיר בצבא. הקושי למלא את השורות מתבטא גם באחוזי ההתייצבות למילואים שצנחו בחודשים האחרונים ל-60% עד 70% בממוצע.
במקביל נמשכים המגעים הפוליטיים סביב חוק ההשתמטות, ומבחינת החרדים סוגיית מכסות הגיוס אינה הבעיה או המכשול – אלא הסנקציות, שיוכלו להעניק "שיניים" לחוק גיוס עתידי. הטלת עיצומים וצעדי ענישה על מי שלא התגייס באופן אישי, או הפסקת תקציבים במקרה שלא יצליחו לעמוד ביעדים – אלו הן הסוגיות שעומדות בסלע המחלוקת סביב החוק המתגבש.
החרדים לא יסכימו על חוק עם השלכות והשפעות משמעותיות במקרה שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס. הם מבקשים בנוסף שבמסגרת החוק ניתן יהיה לבטל צווים שכבר נשלחו במסגרת אלפי הצווים שאישר גלנט וכן מהלכים שכבר החלו כמו צווי התראה לפני מעצר, עיכובי יציאה מהארץ, הפסקת תקצובים וכדומה – כלומר להתחיל דף חדש לגמרי ולמחוק את כל מה שהיה בשנה האחרונה. החרדים, נזכיר, הבהירו לאחרונה כי לא יתמכו גם בצעדי חקיקה הקשורה למהפכה המשפטית לפני טיפול בחוק הפטור מגיוס.
תנועת "המילואימניקים" מסרה בתגובה לפרסום: "צריך לעבור משפה של 'מה יכול' ל'מה נדרש'. אם נדרש יותר - שהצבא יחשק מותניים ויעשה מה שצריך. העקרון שחייב להוביל הוא שמי שמשרת יקבל, ומי שלא - לא יקבל ויוטלו עליו סנקציות אישיות משמעותיות. ללא סנקציות כל מספר הוא בגדר אוויר חם. אחרי מאות ימי מילואים ועם צווים מיועדים לשנה הבאה, אנחנו חייבים עוד כתפיים מתחת לאלונקה אנחנו דורשים תוכנית ברורה לאיך מפחיתים את העומס עלינו ועל המשפחות שלנו ולא בלבולי מוח על בסיסים למהדרין".
