החודשים האחרונים החזירו לחיינו את הפיצוצים במרכזי הערים. ארגוני פשיעה שונים הרימו ראש ולא מפחדים לבצע ניסיונות חיסול הדדיים ברחובות, ליד חפים מפשע. אם בשנים האחרונות ניסיונות החיסול באמצע הרחוב היו בעיקר בחברה הערבית, השנה החולפת המחישה שגם ארגוני הפשיעה בחברה היהודית כבר לא חוששים לפעול בגלוי.
פיצוץ מספר רכבים בנתניה לפני כחודש
רוב מטעני החבלה שמשמשים לסגירת החשבונות של העבריינים מכילים חומר נפץ שנגנב מבסיסי צה"ל. אפשר למצוא מדי פעם מטענים מאולתרים שהוכנו מזיקוקי דינור או חומרי נפץ מאולתרים שונים, אך הרוב המוחלט מורכב מחומרי נפץ גנובים מבסיסי צה"ל.
"חומרי הנפץ המאולתרים יכולים להיות לעתים לא פחות מסוכנים והרסניים בתוצאה שלהם מאשר חומרי נפץ תקניים שנגנבו מבסיסי צה"ל", הסביר רפ"ק אייל אנקונינה, מפקד יחידת המטענים בלהב 433. "באמצעות החומר שנמצא בזיקוקים אפשר ליצור מטעני חבלה בכמות גדולה יותר או לערבב עם חומרי נפץ אחרים וזה מייצר מטענים שהם לא פחות קטלניים מחומר הנפץ התקני".
"חומרי הנפץ התקניים הם היקרים ביותר כיום, בגלל הסיכון בגניבות חומרי נפץ מבסיס צבאי", אמר אנקוניה. עלות חומר נפץ תקני מתחילה ב-2,000 שקלים עם הנחת מקורבים, והמחיר הממוצע של לבנת חבלה הוא בסביבות 5,000 שקלים.
העלויות לא מסתיימות רק בקניית חומרי נפץ. ממש כמו שבאינטרנט צריך לרכוש ספק ותשתית, כך גם במטעני חבלה – לא מספיק שיש מטען, צריך גם מערכת הפעלה. אם המערכת לא טובה ויציבה – המטען עלול להתפוצץ לפני הזמן. עלות מערכת כזו היא אלפי שקלים, בהתאם לדרישות העבריין.
מערכות ההפעלה בשוק מגוונות. ממטען צינור פשוט ופרימיטיבי שמופעל באמצעות הדלקת פתיליה והשלכתו על האובייקט ועד למטען משוכלל שכולל מערכת הפעלה טכנולוגית שמאפשרת לעבריינים להפעיל אותו בלחיצת כפתור מהמיטה בבית.
"אנחנו רואים אבולוציה של יצרני מטענים", אמר רב-פקד אנקונינה. "הם למדו הכנת מטענים ברמת הבסיס מעבריינים אחרים והתפתחו גם למערכות טכנולוגיות שניתן להוסיף להן חיבור של תזמון הפעלת המטען, לרבות שליטה מרחוק".
הרקע שממנו מגיעים היצרנים מגוון מאוד. "אם בעבר יכולנו להצביע על יצרני מטענים ספציפיים, הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית, במרוצת השנים עבריינים נכנסו ויצאו מבתי הסוהר וזו תורה שעברה מאב לבן", אמר אנקונינה. "יש כאלה שעברו הכשרה בצה"ל, השתחררו מהשירות ועובדים עבור ארגוני פשיעה. יש לא מעט כאלה".
שיטות הפעולה החדשות
לא רק המטענים עצמם השתנו, גם שיטת הפעולה של החיסולים באמצעות מטען השתנתה לגמרי. "אם בעבר עבריין היה מתצפת במשקפת או בצפייה ישירה, היום הם שולטים באמצעים אלקטרוניים אחרים. זה כולל לא מעט הכנות שטח מקדימות, והכנות נוספות תוך כדי הטמנת המטען".
עוד לפני שמגיעים לשלב של הנחת המטען, יש לארגוני הפשע מערך שלם שעושה עבודת שטח והכנה מקדימה. "העבריינים רוצים לדעת איך אתה מתנהג, מה המסלול היומי שלך, מתי אתה יוצא וחוזר הביתה ובאילו רכבים אתה משתמש – כדי לדעת באיזה כלי רכב להתקין את המטען", תיאר אנקונינה.
4 צפייה בגלריה
מטען נפץ שהושאר על דלת של תובעת משטרתית. בודקים קודם טוב טוב את סדר היום של היעד
(צילום: דוברות המשטרה)
"בשנים האחרונות אנחנו רואים שימוש הולך וגובר במכשירי מעקב טכנולוגיים, טרם הנחת המטען", הוסיף. "ספורים האירועים שבהם העבריינים לא בודקים את השטח לפני".
המעקבים וההכנות המקדימות חשובות לא רק למקסום הפגיעה ביעד. "אחת המטרות המרכזיות היא לא להיתפס בזמן הנחת המטען, ולוודא שהרכב שאליו מצמידים מטען חבלה הוא הרכב שבו האובייקט שאני רוצה לפגוע בו משתמש בו".
אם בעבר מי שחשש מפיצוץ הרכב שלו היה בודק את תחתית הרכב כדי לוודא שלא הצמידו לו מטען, היום זה כבר לא רלוונטי. העבריינים הבינו שכולם מסתכלים בתחתית הרכב, וכיום מניחי המטענים משקיעים מחשבה מרובה איפה ימקמו את המטען, כך שלא יאותר לפני הפיצוץ.
בחלק מהמקרים העבריינים פירקו חלקי פלסטיק באופנוע והחדירו את חומר הנפץ בצורה סמויה, כך שלא ניתן לאתר את המטען בקלות. זאת הסיבה שמבט תמים על כלי הרכב לא תמיד יגלה אם הורכב בו מטען חבלה.
"פגיעה בחפים מפשע זה לא שיקול"
לא מעט מקרים של ניסיונות חיסול נגמרים בפספוס של היעד, אבל בפגיעה בחפים מפשע. "השיקול של מפעילי המטען הוא לפגוע בקורבן באופן מיטבי, פגיעה בחפים מפשע מסביב זה לא שיקול. אם תהיה לעבריינים את ההזדמנות הם יפעילו מטען בכביש עמוס ברכבים אחרים או בלוקיישנים הומי אדם".
פיצוץ רכב ברחובות שבו נפצעו אישה בהריון ובתה הפעוטה
"בסוף הם צריכים את שעת הכושר שבה האובייקט שבו רוצים לפגוע עולה לרכב וזה השיקול היחיד מבחינתם", הסביר אנקונינה. "אין שיקול אם הלוקיישן עלול לפגוע בחפים מפשע, מטרת העל היא לפגוע באובייקט, כמעט בכל מחיר".
השימוש במטעני נפץ חצה מגזרים, ולאחרונה גם ארגוני פשע במגזר הערבי החלו להשתמש בחומרי נפץ לחיסול חשבונות. "אם בעבר הם היו מעדיפים כלי נשק ואקדחים, היום הם לא מהססים ומפעילים מטעני חבלה. הם רוכשים אותם מעבריינים יהודים, וחלקם התחילו ללמוד להכין ולהפעיל מטענים בעצמם".
"במגזר הערבי יותר נפוץ השימוש במטעני צינור עם פתיל הדלקה, מה שמכונה מטעני השלכה. מציתים את הפתיל ומשליכים על האובייקט", תאיר רפ"ק אנקונינה. "שימוש במטענים בולט יותר אצל ארגוני פשיעה, אבל לאחרונה אנחנו רואים זליגה גם לעבר עבריינים שלא משתייכים לארגונים. ועדיין, רוב השימוש הוא בקרב ארגוני הפשיעה".
פיצוץ רכב בטייבה בחודש שעבר. המטענים הגיעו למגזר הערבי
השימוש הגובר במטענים בשנה החולפת פוגע לא מעט בתחושת הביטחון האישית, ובמשטרה מודעים לכך. "כמו שיש סיכולים במערכת הביטחון שהציבור לא נחשף אליו משיקולים מודיעיניים וביטחוניים, כך גם אצלנו", הסביר אנקונינה.
יחידת המטענים, בראשה עומד אנקונינה, הוקמה בלהב 433 בשנת 2014 והיא מונה תשעה שוטרים וקצינים. תפקידה של היחידה, האמונה על חקירות וחשיפה של יצרני מטעני חבלה, הוא לנתח ולפטל בכל מה שקשור לאיתור יצרנים של מטעני חבלה, בדגש על יצרנים של מטעני חבלה תקניים שמכילים חומר נפץ שמגיע ברובו מבסיסי צה"ל.
"אנחנו מסכלים הנחות מטענים רבות שלא באות כלל לידיעת הציבור. היו לנו כמה מקרים שסיכלנו מטענים שהונחו במעליות בעסקים שונים", ציין אנקונינה.
הכלי המרכזי שמסייע למשטרה בפעולותיה נגד השימוש במטעני חבלה בקרב ארגוני הפשיעה הוא בסופו של דבר מודיעין. "מטבע הדברים כשאנחנו חודרים עמוק לארגוני הפשיעה אנחנו מצליחים לסכל וליירט אירועים. אלו אירועים שלא מגיעים לידיעת הציבור הכללי, וכך אנחנו שומרים על חיי אדם".
פורסם לראשונה: 23:33, 18.03.22
