ישראלים רבים כעסו ובצדק על האמירות של מלכת ירדן ראניה שהטילה ספק בזוועות שביצעו מחבלי חמאס ואף אמרה שאין ראיות שערפו ראשי ילדים ישראלים. ואולם, בימים אלה מדינת ישראל מנהלת קרב דיפלומטי נגד בכירה ירדנית אחרת – ד"ר סימה בחוס, ראש ארגון הנשים של האו"ם – שהיא והארגון שלה מתעלמים באופן בוטה ושיטתי מהפגיעה בנשים ישראליות באירועי 7 באוקטובר כולל התעלמות מרציחות, פציעות, חטיפות, ואונס שעברו בידי הטרוריסטים.
בישראל טוענים כי בחוס, שבעבר שימשה כיועצת התקשורת של מלך ירדן עבדאללה, פשוט "חטפה" את ארגון הנשים של האו"ם, ובשל זהותה הירדנית הטתה לחלוטין את תשומת הלב שלו. כל הציוצים של הארגון התמקדו בסבלן של הנשים בעזה ושום מילה בנושא סבלן של הנשים הישראליות.
בסוף השבוע נפגש אמיר ויסברוד, סמנכ"ל ארגונים בינלאומיים, עם נציגי המדינות העיקריות התורמות לארגון, בהן קנדה, שוודיה, פינלנד, דרום קוריאה וספרד, ודרש כי יבחנו מחדש את המימון שלהן לארגון הנשים של האו"ם על רקע יחסו החד-צדדי. ויסברוד הגדיל ואף הציג דרישה ישראלית חד-משמעית לפיטוריה של ראש הארגון הירדנית ד"ר בחוס. "התעלמות בוטה מנשים ישראליות אינה חסרת פניות ואינה ניטרלית. היא צריכה להתפטר!", קבע ויסברוד.
מניתוח שנעשה במשרד החוץ עולה כי מתוך עשרות ציוצים של בחוס והארגון שלה היו אפס גינויים של חמאס; מעל 12 ציוצים נגד ישראל; 25 ציוצים על המצב ההומניטרי המזעזע בעזה ורק חמישה ציוצים כביכול מאוזנים. במשרד החוץ קובעים: כל הציוצים של הארגון חד-צדדיים, ללא כל אזכור של חמאס; כמעט אפס פוסטים בשבוע הראשון של המלחמה; הפוסטים על המצב ההומניטרי בעזה מטילים את מלוא האחריות על ישראל מבלי להזכיר את האחריות של חמאס למצב.
בחוס גם קיימה ביקור במשרדי אונר"א בעמאן כדי להביע תנחומים על מותם של אנשי הארגון מהפצצות צה"ל בעזה. ביקור תנחומים באחת משגרירויות ישראל? אפשר רק לחלום. אם מסתכלים בחשבון ה-X שלה ניתן להתרשם שמה שמעניין אותה הוא כמעט אך ורק הנשים בפלסטין. נשים ישראליות לא באג'נדה.
באתר האינטרנט של הארגון יש בשער שלוש כתבות מעזה ואפס מישראל: הקונפליקט בעזה, קולות מעזה וסיפור ההישרדות של נוראן מול ההפצצות האוויריות, ועובדות ומספרים: נשים ונערות במהלך המלחמה בעזה. כמו כן יש קריאה לתרומות להגנה ותמיכה בנשים ומשפחותיהן בעזה. על ישראל – למי שתוהה – אפס כתבות, אפס קריאות. התעלמות מוחלטת.
בעקבות הקמפיין הישראלי, ארגון הנשים של האו"ם ניסה להיות קצת יותר מאוזן. ב-22 בנובמבר בירכה בחוס על שחרורם של 50 חטופים מישראל, כולם ילדים ונשים, ושחרור 150 "נשים וילדים פלסטינים" – מבלי להזכיר שמדובר במחבלים שהורשעו בדקירות וניסיונות פיגוע.
ב-25 בנובמבר צייצה: "אני מברכת על שחרור נשים וילדים כחלק מההפוגה ההומניטרית בעזה. ארגון הנשים של האו"ם קורא שוב להפסקת אש הומניטרית, שחרור ללא תנאי של כל בני הערובה, הגנה על כל הנשים והנערות מכל צורות האלימות ושלום צודק עבור ישראל ופלסטין".
כמו כן נציגי הארגון הסכימו לראשונה להיפגש עם ארגוני נשים ישראליים. במשרד החוץ אומרים כי מדובר במס שפתיים בלבד וכי יש צורך בשינוי מהותי הרבה יותר.
אתמול הגיעו כ-100 בני אדם להפגין מול נציגות האו"ם בירושלים כדי לזעוק ולמחות נגד שתיקת ארגוני הנשים בעולם. "העולם שותק, העולם לא מגנה, העולם לא אמפתי", אמרה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שהגיעה להפגנה.
במקביל, יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי תקפה את ארגוני הנשים בעולם שמתעלמים ממעשי הזוועה שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. "זו בגידה מטורפת לא רק בנשים בישראל - אלא בנשים בעולם", אמרה מיכאלי בראיון ל-ynet Live. "אני קוראת להם להתעשת, להתעורר ולראות שנעשו כאן פשעים מחרידים בנשים. אני לא זוכרת שתיקה כל כך מהדהדת ורועמת על פשעים כל כך חמורים".