5 צפייה בגלריה
משאירים את המשקעים מאחור. יריב לוין וגלי בהרב-מיארה
(צילום:אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
הידוק יחסים בין היועמ"שית לדרג המדיני: הגוף היחיד במדינה שהתכונן לתרחיש של קטסטרופה לקראת חודש אוקטובר היה המערכת המשפטית, ולקראת כינוס מושב החורף של הכנסת היה ברור שהממשלה מגיעה לתמרון המכריע במלחמה מול מערכת המשפט. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות צפויה הייתה לפרוש, ובמקומה, לראשונה מאז קום המדינה - לא התכוונו למנות נשיא בזמן ששלושה בג"צים נפיצים התקרבו להכרעה.
במקביל, כבר הושלם "התיק" נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וההערכה הייתה ששר המשפטים יחל מהלך להדחתה בדרך זו או אחרת. "בהרב מיארה לא נותנת לנו שירות, על כל דבר היא אומרת לממשלה לא", התקלסו בה השרים. אלא שב-7 באוקטובר התברר שלקטסטרופה האמיתית שהתרגשה על המדינה איש לא התכונן. באותם רגעים ניצב הייעוץ המשפטי בראשות בהרב-מיארה כדי לסייע בהחלטות הצבאיות היומיומיות, שלא לומר אפילו הרגעיות.
בד בבד הוחל להיערך להתמודד עם קטסטרופות משפטיות, שתתרגשנה על ישראל בזירה המשפטית-פוליטית הבינלאומית, המכונה "לוחמת המשפט". בהרב-מיארה הקימה מיד חמ"ל מלחמה והורתה לצוותה לעסוק רק בסיוע לממשלה ולכוחות הביטחון ובסיוע לאזרחי המדינה. מאז, הלשכה פועלת 24/7.
הכותרת
חולם על בתים בלי ממ"ד | היום שאחרי המלחמה עפ"י חיים ילין
20:38
בכל בוקר נערכים בלשכת היועצת בקריית הממשלה בתל אביב דיונים מסביב לשעון. הם מופרעים לעיתים על ידי אזעקות, אך גם במרחב המוגן הסמוך - בעמידה - נמשכים הדיונים. העוזרים האישיים, ובראשם העוזר הבכיר ד"ר חגי הרוש וד"ר יונתן קרמר, מרכזים את החמ"ל. הם ממפים את האירועים שהתרחשו ואת הפניות לקבלת הנחיות או חוות דעת ומחשבים את הפניות הצפויות שתשובה להן אמורה להיות מיידית.
בהרב-מיארה שולטת בכל השאלות והאתגרים בסיוע "טבלאות שליטה" מסודרות. לאחר הרישות הזה, מגיע תור השיחות עם פרקליט המדינה עמית איסמן, שמתכלל את האכיפה הפלילית הכוללת חקירות והגשת תביעות בעבירות של הסתה וטירור. שניהם עובדים בתיאום הדוק עם המשטרה, השב"כ ויחידת הסייבר. עד כה הוגשו עשרות כתבי אישום, כשרף הראיות הנדרש לשם הגשת התביעות הורד למשך המלחמה, למרות הפגיעה בחופש הביטוי. במקביל, מתנהל גם מאבק בעצימות נמוכה מדי נגד מתנחלים קיצונים שרואים הזדמנות לנצל את התמקדות כוחות צה"ל בזירות אחרות כדי להבעיר אש.
המשנים של בהרב-מיארה נמצאים בקשר עבודה רציף עם לשכתה ועם משרדי הממשלה. ד"ר גיל לימון עוסק בייעוץ לכל משרדי הממשלה וליועצים המשפטיים שלהם בהיבטים החוקיים של מצב המלחמה, והמשנה הבינלאומי גיל-עד נעם מכין חוות דעת ליום שאחרי. אביטל סומפולינסקי, המשנה החוקתית, עוסקת בדרישת מערכת הביטחון להחרפת חוקי ההסתה, אך בשמירה על הגבלת הכוח הממשלתי והביטחוני, דווקא בעיתות מלחמה. בארבעת השבועות מאז פרוץ המלחמה עסקו משרד היועצת ומחלקת ייעוץ וחקיקה בהכנת לא פחות מ-150 תקנות, חוקים והכרזות הנגזרים מהמלחמה.
המשנים הכלכליים מאיר לוין וכרמית יוליס עוסקים בהיבטים האזרחיים כמו תקנות וצווים, במסגרת הסיוע לאזרחים מפונים. נוסף על כל אלה, יש גם התייעצויות שוברות לב לגבי טיפול פרטני בגופות וסיוע לגופי הרווחה בהיבט המשפט, בטיפול בילדים שנותרו יתומים, התרת צוי ירושה ועוד. בין לבין מקבלת בהרב-מיארה שיחות טלפון מקודקודי ראשי מערכת הביטחון הדורשים הכרעות בזק מבצעיות בשאלות בעלות היבט חוקי - ראש השב"כ, שר הביטחון, הפרקליטה הצבאית הראשית ושרים.
מאויבים לשותפים
אחרי שנה המוגדרת במשרד המשפטים "נוראה", בהרב-מיארה הותירה את איבת ממשלת נתניהו ושריה כלפיה מאחור. "היא בין הראשונים מבין קברניטי המדינה שהבינו את גודל האירוע", אומר מקור משפטי בכיר. "היא התחברה מיד לתקדימיות שלו, לפגיעה הקשה במורל הצבא, השב"כ ואזרחי המדינה - והפכה להיות פלוגה מסייעת לכוחות ולמשרדים בהם מתקבלות ההחלטות. היא גם הבינה שלא תידרש רק לעצות משפטיות בתחום הביטחון, אלא שמדובר בטיפול בצרכי מדינה המשנה פניה כהרף עין".
עתה, כשהדילמות המשפטיות המאפיינות את המתח בין צרכי הביטחון לבין שמירה על זכויות האדם התעצמו פי אלף מונים, כף מאזני הצדק שבהרב-מיארה מחזיקה בידיה נוטה כמה שניתן למען מטרות הביטחון, ושרים ופקידים בכירים המעורבים בדיונים הסודיים ביותר מרוצים מאוד מתפקודה ומשליטתה בנרטיב המבצעי.
"היא התירה שימוש באמצעים מבצעיים באופן תקדימי שמשאיר אבק לקודמיה בתפקיד", תיאר אחד השרים, "שלא כבעבר, היא מגבה במספר מקרים מתאימים את הפרקליטות הצבאית בהתירה הפצצת מפקדות חמאס בלי שימוש בנוהל המקובל של 'הקש בגג', כדי שמפקדי הטרור לא יספיקו לברוח. היא אפשרה משפטית את ניתוק החשמל והמים בעזה, וכך גם גיבתה את הריסת הפיצרייה בחווארה, שמיד לאחר הטבח בחרה כ'פרסומת' לעסק תמונה של קשישה שנלקחה בשבי החמאס".
גורם המשתתף בדיוני הקבינט אף מצא לנכון להכריז שהתנהלותה משביעה רצון גם את הממשלה ואת שר המשפטים יריב לוין בעצמו. "אחרי יחסי נתק ואיבה בנושא המהפכה המשפטית, הם הפכו מאז פרוץ המלחמה ל 'בסטיז'. בשלושת השבועות האחרונים הם נועדו מספר רב יותר של פעמים מאשר בכל תשעת חודשי העבודה המשותפת שלפני", אמר. שר בכיר הוסיף כי היא מאפשרת מרחב פעולה וציין שהיא " בקיאה בפרטים עד תום". אחד השיאים נרשמו בשבוע שעבר כשכתבי המשפט שפשפו עיניהם נוכח "הודעה משותפת של שר המשפטים לוין והיועמ"שית בהרב-מיארה" שבה הבהירו השניים כי מדיניות הממשלה היא מיצוי הדין עם כל עבירת הסתה והזדהות עם טרור.
בבסיס ההחלטות
בהרב-מיארה היא "ביטחוניסטית". החל משירותה ב-8200 ודרך כהונתה כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) שבה ייצגה את צה"ל ואת גורמי הביטחון בבתי המשפט, השיח הביטחוני אינו זר לה, והעיקר - מיום מינויה היא תופסת את תפקידה כ"יועצת מאפשרת", כמי שחובה עליה לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, ובלבד שהדברים נעשים על פי חוק ובסמכות.
בגיבוי היועמ"שית: הרס הפיצרייה בחווארה על ידי צה"ל
(צילום: אבו אלי אקספרס )
לישיבות הקבינט ב"בור" היא מגיעה מלווה בשני ה"אסים" שלה - יד ימינה הפצ"ר לשעבר אלוף שרון אפק, היום המשנה הבכיר ששולט בנושא המשפטי-ביטחוני על כל הניואנסים, לצד איש אמונה הקרוב העוזר הבכיר ד"ר חגי הרוש.
אתגר מיוחד בדמות המלחמה על הנרטיב העולמי דרש גם הוא את התגייסות הצמרת המשפטית. יחד עם השר לוין הוקם צוות של הפרקליטות, שב"כ, הפרקליטות הצבאית והמשטרה לאיסוף ותיעוד חומר החקירות והראיות העולה במהלך חקירות השב"כ את אנשי חמאס שנתפסו על ידי ישראל. מעבר לשימוש המיידי בו לצרכי הלחימה בשטח, נאספים החומרים לצורך תרגומם לראיות פליליות ולצורך עריכת משפט ציבורי רחב היקף שיתעד את היום השחור ואת הסכנה הנשקפת לישראל.
רעשי רקע
למרות המלחמה, גם כעת יש עיסוק "בהטרלות", כפי שהן מכונות במערכת המשפט. "המטרילים" הם "הקליינטים" הטבעיים שטרם הפנימו שמדובר במלחמה. אחד מהם הוא שר התקשורת שלמה קרעי, שמאשים את היועצת בכך שאינה מסייעת לסגירת ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה. פנייתו ליועמ"שית נענתה בחוות דעת מפורטות שבסופן העניקה מסגרת, מלווה במגבלות, לאפשר זאת, בהינתן מרכזיות חופש הביטוי והמשפט הבינלאומי. אף כי היועצת ספגה את האש מקרעי, מי שמונעים את סגירת התחנה בפועל הם בכלל הדרג המדיני וגורמי הביטחון בגלל שיקולים חשובים יותר כמו הבעלות הקטארית על התחנה.
כך הייתה גם התעקשותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ליצור עימות עם היועצת כשביקש להתיר לשוטרים לירות ברגלי מפגינים ערבים במהלך שני תרחישים ביטחוניים. לא עזר לבן גביר כשהוסבר לו שכבר היום מותר לכל שוטר המצוי בסכנת חיים לירות. בהרב-מיארה התירה לו תוך הטלת סייגים. גם במקרה הזה, בסופו של דבר מי שעצר את יוזמת בן גביר היה ראש הממשלה נתניהו שמסרב להעלות את הדרישה לאישור הממשלה.
