האיום של נסראללה על קפריסין, אם זו תסייע לישראל בלחימה נגד ארגון הטרור הלבנוני, עורר פליאה רבה בניקוסיה וגם בממשלה בירושלים – וגורמים המעורים בפרטים מכחישים כוונה כלשהי מצד קפריסין לסייע לישראל בפעילות מלחמתית. אבל האיום מציף מעל לפני השטח את הקשר הביטחוני בין ישראל לאי השכן, ומגביר שם את החשש מהשלכות של מלחמה נרחבת מול לבנון – כשברקע הדיווח שישראל כבר מעבירה משאבים לצפון כחלק מהיערכות למתקפה רחבה.
תושבים בקפריסין מגיבים לאיום של נסראללה
(צילום: רויטרס)
באיום שלו, נזכיר, טען נסראללה כי לחיזבאללה יש "מידע" ולפיו ישראל משתמשת בשדות תעופה בקפריסין לצורך אימונים. "הם ישתמשו בשדות האלה במקרה של מלחמה. אם קפריסין תאפשר זאת, היא תהיה חלק מהמלחמה", איים. בקפריסין וגם בישראל הופתעו כאמור מהאיום הזה, שבאופן חריג מושמע נגד מדינה שחברה באיחוד האירופי – שם כבר מיהרו לגבות את ניקוסיה והבהירו שאיום עליה הוא איום על האיחוד כולו.
נסראללה, כך נראה, מעריך שבמקרה של מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה מטוסי חיל האוויר יצטרכו לנחות ולהמריא מקפריסין – והוא מבקש ליצור הרתעה ולמנוע את האפשרות הזאת. אולם לא ברור מהיכן הביא נסראללה את ההערכה הזו, וגורמים שמעורבים בנושא אמרו שהיא לא פחות ממופרכת.
"קפריסין לא תאפשר למטוסים של אף מדינה – כולל ישראל – להשתמש בשדות תעופה שלה כדי לצאת ולתקוף מדינה שלישית. ישראל גם לא ביקשה את זה מעולם. זה לא בקלפים של אף אחד", אמר גורם שמעורה בנושא. זה לא אומר שמטוס ישראלי שייקלע למצוקה בעת מלחמה לא יבקש לנחות נחיתת חירום בקפריסין – אבל להמריא ממנה כדי לתקוף מדינה שלישית, זה לא יקרה לדברי הגורם.
7 צפייה בגלריה
נסראללה והנוף בפאפוס. "הקפריסאים לא מטומטמים, הם לא יאפשרו לתקוף משטחם"
(צילום: shutterstock)
"הקפריסאים לא יאפשרו לאף מטוס להמריא מהם כדי לתקוף את לבנון. הקפריסאים לא מטומטמים. אין להם שום כוונה לאפשר לאף מדינה אחרת לעשות שימוש בשטח שלהם לתקוף מדינה אחרת", הוא הוסיף. הבהרה דומה ניפק אתמול גם דובר הממשלה בקפריסין, קונסטנטינוס לטימביוטיס, שאמר כי קפריסין לא תאפשר לאף מדינה לבצע פעולות צבאיות על האי – אך לצד זאת ציין כי ישנו "מצב מוזר" שבו לבריטניה יש עדיין בסיסים בקפריסין, הקולוניה שלה לשעבר. "יש להם סטטוס שונה" אמר.
תרגילים ועסקאות נשק: הקשר הביטחוני
בעקבות האיום הודיעו השלטונות בניקוסיה כי הם בוחנים ומעדכנים "כל העת" את ההיערכות אל מול ניסיונות לבצע פיגועי טרור באי, ולפי דיווח בתקשורת הסעודית הם אף מתכוונים לעבור על רשימות הלבנונים שחיים באי ולאתר מביניהם גורמים שקשורים לחיזבאללה. אבל החשש בניקוסיה מאפשרות של הסלמה אזורית הוא מעבר לטרור, ולצד האיום של נסראללה באי מוטרדים מהשלכות מרחיקות לכת במקרה שבו תפרוץ מלחמה של ממש בין ישראל לחיזבאללה.
"אם יש רעידת אדמה בלבנון – הצונאמי פוגע בקפריסין", הסבירו בכירים קפריסאים, שחוששים שמלחמה בלבנון תהפוך את האי ליעד לבריחה המונית משם. בניקוסיה מבינים אמנם שנסראללה לא מרוצה מהיחסים הקרובים מול ישראל, אבל לא מבינים עדיין מה הוא רוצה מהם. האינטרס של קפריסין הוא להנמיך את גובה הלהבות ולהימנע ממשבר מהאיום של נסראללה. זו אולי הסיבה להצהרה המתונה למדי של הנשיא ניקוס כריסטודולידיס, שאמר כי דברי מזכ"ל חיזבאללה "לא משקפים את המציאות" וכי קפריסין רואה עצמה חלק מהפתרון של הסכסוך ולא חלק מהבעיה שלו.
אבל האיום על האי לא מגיע בחלל ריק לחלוטין, ובין ישראל לקפריסין יש קשרי ביטחון והגנה הדוקים. אלו באים לידי ביטוי בשני אלמנטים מרכזיים: ישראל היא הספקית הראשונה או השנייה של ציוד ביטחוני לקפריסין – לצד או אחרי צרפת – ולפי פרסומים שונים, מכרה לאי ספינת קרב, מערכות הגנה אווירית ועוד. בין המדינות יש גם שם שיתופי פעולה בתרגילים, וצה"ל וצבא קפריסין מבצעים יחד אימונים שלא מכוונים נגד צד שלישי. רק לפני שנתיים התקיים בקפריסין תרגיל צה"לי, שפורסם כי היה הגדול ביותר מחוץ לגבולות ישראל. באותו תרגיל לקחו חלק יותר מ-50 ספינות, נחתות, מטוסים ומסוקים – ואלפי לוחמים.
באופן כללי, ניתן לומר כי היחסים בין ישראל לאי השכן היו מצוינים לפני המלחמה – ונשארו טובים גם לאחריה, חרף ביקורת לא מעטה שנשמעת בקרב גורמים בקפריסין מאז פרוץ הקרבות. המראות הקשים מעזה עוררו ביקורת קשה כלפי ישראל בדעת הקהל המקומית, בעיקר מצד גורמים בשמאל הפוליטי, אולם הממשלה בניקוסיה הייתה ונשארה ידידה של ישראל.
מהרגע הראשון שבו פרצה המלחמה הביעו בקפריסין סולידריות עם ישראל, תמכו בזכותה להגנה עצמית – במגבלות החוק הבינלאומי – וגינו באופן חריף מאוד את חמאס. נשיא קפריסין כריסטודולידיס הגיע לביקור הזדהות כבר בתחילת המלחמה, באוקטובר, ושר החוץ שלו הגיע לביקור בנובמבר. משרד החוץ הקפריסאי אף הניף באותה עת את דגל ישראל בצעד חריג יחסית מבחינה דיפלוטית, שנבע כמובן מזוועות הטבח ב-7 באוקטובר. גם בפרלמנט הזדהו עם ישראל, והקרינו את דגלה על קירותיו.
אולם עם הימשכות המלחמה גברה הביקורת באי – וכבר לא ניתן לראות שם מפגני תמיכה פומביים בישראל. אין ספק שהתמשכות המלחמה נותנת רוח גבית למבקרי ישראל, אך עמדות הממשלה נותרו חיוביות ביחס אליה. לא ניתן למצוא גינויים מקפריסין – למעט מקרה חריג אחרי שצה"ל הרג בשוגג שבעה עובדי סיוע הומניטרי מהארגון "המטבח המרכזי העולמי". אלו חילקו מזון לפליטים ברצועת עזה, מזון שהגיע במסדרון ימי מקפריסין. בעקבות אותה תקרית קשה, התפרסמה הודעה משותפת של קפריסין ואיחוד האמירויות שבה היה גינוי להתקפה הספציפית הזאת של ישראל.
כמו באזורים אחרים בעולם, גם בקפריסין היו הפגנות נגד ישראל, אולם אם בעבר היו תקופות שמחאות כאלו נערכו מדי שבוע, כעת הן נדירות הרבה יותר. בכל מקרה לא מדובר בהפגנות גדולות, והמשתתפים הם לא קפריסאים ברובם אלא מהגרים ערבים. ב-22 באוקטובר פוצצו מהגרים סורים מטען צינור ליד שגרירות ישראל בקפריסין. האירוע הסתיים ללא נפגעים, וארבעה חשודים נעצרו.
"מטמורפוזה" ביחסים, וברית נגד טורקיה
בין המבקרים הבולטים של ישראל בקפריסין ניתן למנות את מפלגת השמאל הגדולה AKEL (המפלגה הקומוניסטית), שטוענת לטיהור אתני וג'נוסייד מצד ישראל ומתארת אותה כמדינת אפרטהייד. אבל היא לא הרוב בפוליטיקה הקפריסאית, ומאז פרוץ המלחמה עברו בפרלמנט בניקוסיה שתי החלטות טובות מבחינת ישראל – שגינו את החמאס וקראו לשחרור החטופים.
7 צפייה בגלריה
נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. תומך בישראל, ומגנה את חמאס
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
היחסים בין ישראל וקפריסין, ראוי לציין, עברו מטמורפוזה ב-20-15 השנים האחרונות. לפני כן, במשך תקופה ארוכה מאוד, הן היו שכנות עם הגב האחת לשנייה. ישראל פתחה קונסוליה בקפריסין ב-1950, עוד לפני שזו קיבלה עצמאות מבריטניה. ב-1960, כשקיבלה עצמאות – ישראל פתחה שם שגרירות, אך הקפריסאים פתחו שגרירות בישראל רק ב-1994.
בין הסיבות לקרירות ביחסים באותה עת הייתה העובדה שישראל, עד סוף שנות ה-90, הייתה קרובה מאוד לטורקיה. טורקיה שכבשה את צפון קפריסין ב-1974 נחשבת שם לאויב מספר 1. בנוסף, כשקפריסין קיבלה עצמאות היא לא ראתה עצמה כמדינה אירופית הנמנית עם הגוש המערבי, אלא ראתה עצמה כחלק מתנועת המדינות הבלתי-מזדהות. חבריו הטובים של הנשיא הראשון של קפריסין, הארכיבישוף מקראיוס השלישי, היו מנהיגים כמו נאצר במצרים, טיטו ביוגוסלביה ונהרו בהודו.
אולם קפריסין עברה לאורך השנים תהליך של שינוי בתפיסה שלה את עצמה, ממדינה בלתי-מזדהה לחלק מהגוש המערבי-אירופי – וב-2004 היא הצטרפה לאיחוד האירופי. ככל שקפריסין התקרבה לגוש המערבי-אירופי, וככל שישראל התרחקה מטורקיה – הלכו הצדדים ומצאו אחד את השני. כך הוקמה הברית ההלנית המפורסמת בשנת 2010 – בין ישראל, קפריסין ויוון – ברית שסימנה משקל נגד לטורקיה. יום אחרי תקרית המרמרה באותה שנה, הפכה ישראל ליקירת הקפריסאים.
7 צפייה בגלריה
הבוקר בניקוסיה. הפגנות נגד ישראל? מעט מאוד - בעיקר ממהגרים ערבים
(צילום: REUTERS/Yiannis Kourtoglou)
ההתקרבות בין ישראל לקפריסין הביאה לשינוי אדיר ביחסים, והדבר מתבטא גם בקשר כלכלי הדוק. ישראל היא ספקית התיירים מספר 2 של קפריסין, אחרי בריטניה. בשנה האחרונה הגיעו מישראל לאי 410 אלף תיירים, לעומת 1.2 מליון מבריטניה. ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל, התרומה שלנו לתיירות שם היא הגדולה ביותר. התיירות היא אחד הענפים המרכזיים בקפריסין, ובתחום הזה אנחנו נחשבים מעצמה. תשע חברות תעופה טסות על הקו לאי, ורק היום המריאו 19 טיסות לקפריסין.
"רכוש גנוב": בקפריסין מברכים על ההשקעות מישראל, אך לא על כולן
ישראלים משקיעים גם רבות בתחום המלונאות באי, ופעילים מאוד בתחום הנדל"ן – גם בפיתוח פרויקטים על ידי יזמים, וגם ברכישת דירות על ידי ישראלים רבים. פה ושם מתחילים לצוץ בקפריסין התבטאויות בתקשורת שמאשימות את הישראלים בעלייה במחירי הנדל"ן ובקושי של תושבים לרכוש דירה, אך ככלל הקפריסאים מברכים על ההשקעות מישראל.
מאידך, יש גם תופעה שלילית שמרגיזה מאוד את הקפריסאים – ההשקעה הרבה של ישראלים בנדל"ן בחלק הטורקי של קפריסין, בצפון האי. רק לאחרונה פורסם שישראלי נעצר בקפריסין בגלל השקעות נדל"ן בחלק הטורקי – דבר שנחשב לעבירה פלילית בחלק היווני. בראיית הקפריסאים היוונים, מי שקונה נדל"ן בצפון קפריסין קונה את הרכוש הגנוב של הוריהם. ההשקעות הללו סופגות ביקורת רבה בקפריסין, והישראלים מוזכרים בהקשר זה לצד רוסיה וטורקיה שמשקיעות גם הן בחלק הצפוני. קפריסין כבר הגישה בשל כך מחאות חריפות לישראל.
גם מול לבנון הקשרים של קפריסין ארוכי שנים, וחוקת קפריסין אף מכירה באופן רשמי בקהילה המארונית (לצד הקתולים והארמנים), שאוכלוסייתה באי מונה אלפים בודדים. לאורך השנים הגיעו לאי לא מעט אנשים שברחו מלבנון, בהתחלה בעיקר נוצרים אך בהמשך גם סונים ושיעים. במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כל האזרחים הזרים שפונו מלבנון הגיעו תחילה לקפריסין, ברכבת אווירית של מטוסים ואוניות, וממנה התפנו לרחבי העולם.
עוד מקור משמעותי שמשפיע על היחסים בין קפריסין ללבנון הוא ההסתננות של פליטים ומהגרים, בעיקר סורים, מלבנון. הם מגיעים באופן בלתי-חוקי לקפריסין והדבר היה מקור למתיחות בחודשים האחרונים. רק בשבועות האחרונים ערך הנשיא הקפריסאי כריסטודולידיס שני ביקורים בלבנון על מנת לטפל בבעיה – ומאז נראה שסירות המהגרים הפסיקו להגיע.
הקפריסאים מוטרדים כאמור מאוד מהשלכות של מלחמה אפשרית בין ישראל לחיזבאללה. בהקשר זה חשוב להבין משהו על האופי שלהם: קפריסין היא לא מדינה של "לוחמים". זו אומה ששרדה מאות שנים תחת כיבושים זרים, של מוסלמים, צלבנים, עות'מאנים ובריטים. כאשר קיבלו עצמאות ב-1960, זה לא היה כי הם ניצחו במלחמת שחרור. בקפריסין רואים עצמם "חברים של כולם", ולכן האיום של נסראללה מעורר שם דאגה.
פורסם לראשונה: 21:41, 20.06.24
