הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקביעת הליך חדש למינוי נציב שירות המדינה - במסגרתו נתניהו יהיה זה שיבחר בנציב. ההצעה התקבלה חרף עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהזהירה מפני מניעה משפטית.
- לעיון במכתב היועמ"שית - לחצו כאן
היועמ"שית קבעה כי ראש הממשלה לא יכול למנות בעצמו את נציב שירות המדינה, ושיש לשמור על הנוהל של בחירת הנציב על-ידי ועדת איתור. לפי הצעת נתניהו, תתוקן החלטת הממשלה ממרץ 1999 בנוגע לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, כך שבאופן חד-פעמי יתווסף לרשימת התפקידים הנבדקים על-ידי הוועדה תפקיד נציב שירות המדינה.
לפני ישיבת הממשלה כתב המשנה ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, עו"ד גיל לימון, מכתב בשמה, ובו הבהיר כי ההצעה "איננה הולמת את אמות המידה המשפטיות המהותיות בנוגע למינוי בעלי תפקידים בכירים; הוגשה בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת שהטילה על הייעוץ המשפטי לממשלה את התפקיד של גיבוש מנגנון מינוי חדש לתפקיד זה, ובהתעלם מחוות דעת משפטיות מקצועיות שהונחו בפני הממשלה, כחלק מיישום החלטת הממשלה הקודמת, מבלי שהוצגו טעמים מקצועיים לכך".
במכתב הוסיף לימון: "אישורה יביא לכך שהליך מינויו של נציב שירות המדינה הבא לא יוכל להגשים את התכלית של מינוי בעל תפקיד מקצועי ועצמאי, שביכולתו לממש את אחריותו לשמור על שירות מדינה מקצועי, איכותי, עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי. על כן, לעמדתנו, קיימת מניעה משפטית לקדם אותה". עוד נכתב כי "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד".
לפי ההצעה, הממשלה תמנה את הנציב הבא לפי הצעת ראש הממשלה בפטור ממכרז. משמעות המהלך היא שנתניהו עצמו יבחר את הנציב, ואז הוועדה המייעצת למינוי בכירים תדון במינוי כפי שהיא עושה כשמגיעים לפתחה מינויים כמו הרמטכ"ל, המפכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר, ראש השב"כ, ראש המוסד ונגיד בנק ישראל.
הבוקר, שר הביטחון יואב גלנט הביע תמיכה בהצעת ראש הממשלה. "ועדה מייעצת כמקובל מאז ומעולם זה כלי מרכזי המאפשר לממשלה לממש את מדיניותה בהתאם לרצון הבוחר", אמר גלנט.
"דורשת להכתיב מדיניות, כאילו היא הממשלה"
במהלך הדיון התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמדת היועמ"שית, ואמר: "הם המדינה, והמדינה זה אני", כרפרנס ללואי ה-14 והמשפט המפורסם המיוחס לו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "יש לנו סמכות, ואנחנו לא חורגים ממנה". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "היא (היועצת - א"א) רוצה להשתלט גם על המינוי הזה. היא מנסה לנהל אותנו. הגיע הזמן להראות לה הדרך החוצה - בואו נפטר אותה".
המזכיר יוסי פוקס הגיב בהרחבה על מכתב היועמ"שית, ותקף: "לאחרונה מתבצעים ניסיונות חסרי תקדים של הייעוץ המשפטי לשלול מן הממשלה את הסמכות והאחריות המסורים לה בדין להעביר הצעות החלטה, בניגוד גמור לאיזון שהתקיים בממשלות הקודמות. השיטה שנבחרה על ידי הייעוץ המשפטי למנוע מהממשלה לממש את מדיניותה, הינה בדרך של קביעת 'מניעויות משפטיות' סדרתיות, להצעות החלטה אף שאינן סותרות חוק או פסיקת בג"ץ".
פוקס המשיך ותקף: "היועצת המשפטית, בטענה שלפיה אני חורג מסמכותי בעצם המענה שאני נותן לה כנועץ מבטאת תיאטרון אבסורד. היועצת המשפטית דורשת להכתיב לממשלה את מדיניותה כאילו היא הייתה הממשלה הנבחרת, ואם מישהו מהממשלה הנועצת מעז לענות לה ולהצביע על הכשלים שבקביעותיה, היא מנסה להגדיר את תשובת הנועץ ליועץ, כייעוץ משפטי בחוסר סמכות".
כמו כן, המזכיר הציג שלוש דוגמאות מ"אירועים אחרונים שבהם הייעוץ המשפטי חרג מסמכותו", וטען כי "אין שאלה שבג"ץ מוסמך לבטל החלטות ממשלה כשהוא מוצא אותן בלתי חוקיות, אך מהיכן הסמכות של יועץ משפטי לבטל בעצמו החלטות ממשלה?". לדבריו, "היועצת מלינה על חריגה מסמכות ועל סדרי ממשל בלתי תקינים: אין חריגה מסמכות ומסדרי ממשל תקינים גדולה מהחידוש התקדימי שהיועצת מבקשת לייצר כאן ולהפוך עצמה לבג"ץ ללא חוק מסמיך וללא הליך משפטי כלשהו".
בדיון, שר הכלכלה ניר ברקת פנה אל המשנה ליועמ"שית, ואמר: "לא שמעתי פעם אחת את היועמ"ש שואל 'איך אני יכול לעזור?', זה הרי תפקידו". המשנה לימון אמר: "אנחנו משרתי ציבור ממלכתיים". השר אמסלם השיב לו: "אתם ממלכתיים?!". לימון הוסיף: "הפרשנות שלנו היא שהדרך הנכונה היא למנות את הנציב באמצעות ועדת איתור". השר יריב לוין התרעם: "יש חוק! אתה מעל החוק? לא צריך פרשנות. החוק מאוד ברור". נתניהו התערב: "אתם לא מבינים מה זה דמוקרטיה. אין בעיה לבדוק טוהר מידות. הציבור שולח את הנבחרים ליישם מדיניות ולמנות מינויים בכירים".
לימון סיכם: "הממשלה בעצמה הציעה שיגובש נוהל חדש. נדרשים כישורים לתפקידים בכירים. ודאי שנציב צריך כישורים כאלה. אסור שזה יהיה מינוי פוליטי".
הנציב היוצא פרופ' הרשקוביץ צילום: חיים צח, לע"מהתיקון המדובר, לפי הצעת נתניהו, ייעשה בשל סמיכות מועד סיום כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי פרופ' הרשקוביץ. לפי ההחלטה, מכיוון שהרשקוביץ משמש חבר בוועדה המייעצת בראשות השופט גרוניס - הוא יוחלף ובמקומו תמנה הממשלה לוועדה זו אדם ששימש בעבר נציב שירות המדינה, או מנהל כללי של משרד ראש הממשלה בעבר, ושאינו מכהן כיום בשירות המדינה.
בהחלטה המדוברת ייקבע כי ההצעה תקפה לבחירתו של נציב שירות המדינה בלבד. היועצת המשפטית לממשלה הציעה בעבר למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור, אולם ראש הממשלה נתניהו התנגד לכך בתוקף - בטענה שוועדה כזאת בהרכב חריג נמצאת בשליטתה של בהרב-מיארה. העמדה הנחרצת של היועצת המשפטית הובילה להשתלחות נגדה מצד כמה שרים בממשלה.
התנועה לאיכות השלטון תקפה בחריפות את אישור ההחלטה: "מדובר בפגיעה קשה בעקרונות המנהל התקין המאיימת על עצמאותו ומקצועיותו של שירות המדינה. העברת סמכות המינוי לידי ראש הממשלה באופן ישיר פותחת פתח מסוכן למינויים פוליטיים ולשחיתות שלטונית, תוך רמיסת שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה. אנו קוראים לממשלה לחזור בה מהחלטה הרסנית זו ומתחייבים להיאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת להגן על טוהר המידות ועל עצמאות שירות המדינה". יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא, מסר: "התנועה נחושה לבלום את הניסיון המסוכן הזה ולעצור את גל השחיתות המאיים להציף את המדינה".
פורסם לראשונה: 11:31, 11.08.24
