הממשלה תדון מחר (ראשון) בישיבתה השבועית בהארכת שירות החיילים הסדירים בצה"ל לשלוש שנים. שר הביטחון יואב גלנט צפוי למסור לשרים סקירה בנושא, אחרי כמעט תשע שנים שבהן משך השירות הסתכם ב-32 חודשים.
לפי חוק השירות הקיים, שירות החובה אמור בכלל להתקצר בחודשיים, מ-32 חודשים ל-30. בצה"ל דרשו להחזיר את השירות למתכונת של 36 חודשים, בצל העומס הכבד שגרמה המלחמה והמחסור בחיילים.
גלנט בוועדת חוץ וביטחון, השבוע
(צילום: שחר יורמן)
מאות חיילים נפלו בקרבות מאז 7 באוקטובר, אלפים נוספים נפצעו ולא צפויים לחזור לכשירות מבצעית, וכך נוצר פער משמעותי בסד"כ המבצעי הסדיר של צה"ל.
השבוע אמר שר הביטחון גלנט בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי "צה"ל הוא גוף של כולנו שלא משתייך לאף מפלגה. בניגוד למטוסים או פצצות, חיילים אי-אפשר להביא מחו"ל ולכן אנחנו צריכים לגייס עוד. אנחנו הולכים בכיוון ההפוך מכל מה שאנו צריכים - בגיוס בחרדים, בהארכת שירות הסדיר ובהגדלת גיל הפטור משירות המילואים - עלינו לפעול יחד, החיילים מוכנים לעשות הכול אבל מבקשים רוח גב".
מאריכים - ולא מגייסים חרדים
הארכת שירות החיילים הסדירים תובא לממשלה בשעה שרוב החרדים בגיל גיוס עדיין פטורים ממנו. לפני כשלושה שבועות, נזכיר, אישרה מליאת הכנסת את דין הרציפות ולמעשה את המשך קידום חוק הגיוס שהגישה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ. מאז, פסק בג"ץ כי למדינה אין סמכות להורות על הימנעות מגיוס בני ישיבות - ועל רקע זה, הורתה היועמ"שית למערכת הביטחון לפעול מיד לגיוס 3,000 בני ישיבות - ולעצור את התקצוב לאלה שאינם נענים לפסיקה.
הצעת החוק שעל הפרק כרגע קובעת גיוס של יותר מ-2,000 צעירים חרדים לשירות צה"ל בשנה הראשונה לחקיקתו, ואז עמידה ביעד גיוס חרדים הולך וגדל מדי שנה - עד שבשנת 2036 יגויסו קרוב ל-10,000 חרדים. החוק ביקש לשמור על מעמד "תורתו אומנותו" המעניק פטור מגיוס ללומדי תורה, אך לקבוע לצידו עיצומים כלכליים על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס: בשנת גיוס שבה לא יעמדו ב-95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. החוק, כאמור, גובש לפני טבח ה-7 באוקטובר, ולפי ההתבטאויות של בכירי הצבא, אינו עומד בצרכיו כיום.
חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, אליו התנגדו כשישבו באופוזיציה בממשלת בנט, למעט גלנט שהצביע נגדו במליאה. למרות אישורו של החוק, חלק מחברי הליכוד הודיעו כי תמיכתם הייתה רק בקריאה ראשונה, ואם לקראת קריאה שנייה ושלישית לא תעבור ההצעה שינויים משמעותיים המרחיבים את מעגלי הגיוס – הם יתנגדו.
לאחר ההצבעה עבר החוק לדיונים ותיקונים בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, שמתנגד בעצמו לחוק במתכונתו הנוכחית, אמר אחרי פסיקת בג"ץ בשבוע שעבר כי "להגיד ש'מחר נגייס את כולם זה ישראבלוף'", ולאחר מכן הדגיש כי "החוק לא יעבור ללא הסכמה רחבה".
אדלשטיין אמר עוד לפני כינוס הדיונים בוועדה כי "השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל ולצרכי הביטחון של מדינת ישראל". לדבריו, "זוהי נקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק - וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו".
חברי הכנסת החרדים לא השתתפו בדיונים, דבר שעורר ביקורת מצד חבריהם למשכן. אדלשטיין אמר כי הסיעות החרדיות הן לא הרוב וכי אין בכוונתו לריב ולהתווכח או לגרור אנשים בכוח לדיונים, וכי מטרתו היא להביא חוק שיענה לצרכי מערכת הביטחון.
