7 באוקטובר 2023. עם הזריחה, החל הסיוט. כך מתוארות השעות הראשונות למתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה, בפרויקט מיוחד שעושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך תיעוד והנצחה של הטבח. מדובר ביוזמה של חברת Treedis הישראלית, שבנתה חוויה אימרסיבית במטרה לאפשר למשתמשים לצאת לסיור וירטואלי בבתי המשפחות שיקיריהן נרצחו ונחטפו, לשוטט בין חדרי הבתים השרופים ולהיות עדים להתכתבויות המצמררות בין בני המשפחה ובין הנצורים לכוחות ההצלה. ככה זה נראה:
סיור דיגיטלי מצמרר ביישובי העוטף
(צילום: Treedis)
בשלב זה האתר מאפשר סיור בבתיהן של חמש משפחות: משפחת בכר, משפחת שוש ומשפחת הונוולד-קורנפלד מקיבוץ בארי; משפחת ליבשטיין ומשפחת ברדיצ׳סקי מכפר עזה. סיפורים נוספים, בהם זה של משפחת ביבס, צפויים להתפרסם בהמשך עם התרחבות הפרויקט. בחברה מיפו מאות בתים ביישובי העוטף לאחר הטבח, ועל גבי המיפוי הטכנולוגי נוספות שכבות של חומר תיעודי, במטרה לבנות סיפורים שלמים ומקיפים שיכניסו את המשתמשים עמוק ככל האפשר.
אפשר לדוגמה לחזות במה שאירע בבית משפחת ברדיצ'סקי בכפר עזה, שם איתי והדר היו עם ילדיהם, תאומים בני 10 חודשים, בממ"ד רגע לפני שהמחבלים פרצו פנימה. הדר יצאה להכין בקבוקים לתאומים ונורתה דרך חלון המטבח ואיתי בעלה נורה בממ"ד זמן קצר לאחר מכן. המחבלים השתמשו בתינוקות הבוכים כפיתיון כדי לארוב לכל מי שניסה לחלץ אותם. התאומים נשארו לבד בממ"ד במשך כ-14 שעות עד שחולצו.
בבית משפחת בכר שבקיבוץ בארי, אפשר להאזין לעדותו המצמררת של אב המשפחה אבידע, וכן לתחינות של הדר בת ה-13, שנשלחו באמצעות הודעות קוליות בוואטסאפ. אפשר גם לצפות בשיחת הווידאו של הדר עם מוקד מד"א, שמסביר לה כיצד לבצע חסימת עורקים עם מגבת ולטפל בפציעות שלה ושל אחיה.
בשגרה עוסקת חברת Treedis בבניית מרחבים וירטואליים ויצירת "תאומים דיגיטליים" של נכסים, לצורכי הדרכה, שיווק, בטיחות ושימושים נוספים. היא הוקמה על ידי נתנאל לומברוזו ועומר שמאי, שהכירו במהלך שירותם כמפקדי פלוגות בחטיבת הצנחנים. עם פרוץ המלחמה הוקפצו השניים לשירות מילואים כסמג"דים בחטיבה בגזרת הצפון. "הבנו מיד שמחובתנו וביכולתנו לתרום גם בזירה נוספת", מספר שמאי, "שהיא חשובה לא פחות: תיעוד הזוועות והחורבן בעוטף".
וכך החליטו בחברה להשתמש בטכנולוגיה כדי לתעד את מה שהתחולל בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. לאחר מיפוי ויצירת תאומים דיגיטליים של הזירות הקשות, צוות החברה בשיתוף עם מומחים שנרתמו לפרויקט, החלו להשתמש בפלטפורמה לבנייה של הסיפורים הקשים באופן אימרסיבי, שגורם למשתמשים לחוש כאילו הם נמצאים שם.
"יום לאחר הטבח אחד הלקוחות הגלובליים שלנו שלח הודעה, שהמסר העיקרי שלה הוא הקושי שלהם לדמיין שמה שמופיע בתקשורת אכן קרה", סיפר לומברזו. "מיד הבנתי שהטכנולוגיה שפיתחנו מהווה נשק הסברתי שאי אפשר להתכחש לו. היינו חייבים לעשות מעשה".
שמאי מוסיף: "זה חיזק את ההכרה שלנו בכך שניצבת בפנינו הזדמנות חד-פעמית להשפיע על התפתחות הנרטיב והאופן שבו הסיפור מסופר בעולם. הפרויקט מאפשר תיעוד ראשון מסוגו של זירות מורכבות, עם שכבות מידע רלוונטיות וסוגי מדיה שונים, במטרה לספר סיפורים שאסור שיישכחו. הפרויקט נמצא בתחילתו דרכו, ואנחנו מתכננים להמשיך ולשתף פעולה עם גופים שונים בכדי לספר את הסיפורים הקשים בצורה שתמחיש לכל העולם את מה שאירע בשבת של 7 באוקטובר".
הזירות השונות בעוטף נסרקו באמצעות סורקי תלת-ממד המבוססים על חיישני Lidar (של חברות Matterport ו-Leica). החומרים הועלו לפלטפורמה של החברה ונערכו באמצעותה. אבל האתגר בפרויקט לא היה רק טכנולוגי. "בלתי אפשרי לנתק את הרגש בעבודה על פרויקט שכזה", אמר אחד ממנהלי הפרויקט, בועז גולדשמידט. "בתור בעל והורה לילדים תמיד החשש הכי גדול הוא מפגיעה במשפחה, וכשאתה נחשף לסיפורים של כל המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל, אתה לא יכול שלא לחוש את הכאב והאובדן. הסיפור של משפחת בכר נגע בי בדיוק במקומות האלה, אי אפשר להישאר אדיש למה שהם עברו בתור משפחה ובתור יחידים. ובסופו של דבר, זאת מטרת הפרויקט, לחשוף את כולם לסיפורים הללו".
רותם אליה, אחד ממנהלי הפרויקט אמר: "כמות הסיפורים מה7 באוקטובר היא בלתי נתפסת. הסיפור של משפחת שוש נראה כאילו לקוח מסרט, שבו הגיבורה צריכה להחליט באיזה צד לבחור. זה טראגי לעבור חוויה כואבת כזו של בחירה בין בעלך לילדים. ניסינו בפרויקט לתת לצופה את הקולות מהסיטואציה הנוראית בזמן אמת".
