בהצהרה שפורסמה זמן קצר לאחר פרסום הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, אמר היום (ב') שופט בית הדין הבינלאומי קארים חאן כי הוא "אסיר תודה על העצה" שניתנה לו על ידי פאנל המומחים המיוחד שמונה לנושא.
הצהרתו של קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: ICC )
7 צפייה בגלריה
ייצגה קורבנות של דאעש, ייעצה בתיק רצח ראש ממשלת לבנון. אמל קלוני, לצד בעלה ג'ורג' קלוני
(צילום: AP)
בין החברים בפאנל גם אמל קלוני (46), עורכת דין לבנונית-בריטית, פרופסורית ומרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, וגם פעילת זכויות אדם שעבדה על מספר תיקים של סכסוכים גלובליים. מאז 2014 היא ידועה בעיקר בתור אשתו של השחקן ההוליוודי ג'ורג' קלוני. בפאנל נמצא גם השופט בן ה-94 תיאודור מירון, משפט יהודי-אמריקני-ישראלי בעל שם - שבעבר היה היועץ המשפטי של משרד החוץ הישראלי ושגריר ישראל בקנדה.
בדוח חוות הדעת שהגישו חברי פאנל המומחים, קלוני מוצגת כמי שייצגה קורבנות של דאעש בשלושת המשפטים היחידים בעולם שבהם הורשעו ברצח עם, כמי שנרתמה למאבק כנגד הכחשת רצח העם הארמני והקימה את ״קרן קלוני לצדק״ שמספקת תמיכה משפטית חינם לקורבנות של הפרות זכויות אדם ברחבי העולם. היא גם ייעצה לבית הדין הבינלאומי בתיק נגד רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי.
בשנת 2014 קלוני הייתה אמורה לחקור את ישראל במסגרת דוח של מועצת זכויות האדם של האו"ם על אירועי מבצע "צוק איתן". כמה שעות לאחר הודעת האו"ם, קלוני חזרה בה כיוון שהייתה "עסוקה מדי". בין לקוחותיה בעבר ניתן למנות גם את ג'וליאן אסאנג', מייסד "ויקיליקס", וראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו.
מירון, יהודי יליד פולין, עלה לארץ אחרי השואה. הוא הצטרף למשרד החוץ והיה עוזר ליועץ המשפטי של המשרד. הוא ייצג את ישראל כיועץ בפני בית הדין הבינלאומי בפרשת הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה, ןכן השתתף במשא ומתן עם אוסטריה על הסכם הסגרה בינה לבין ישראל. בשנים 1967-1961 היה חבר במשלחת הישראלית לאו"ם בראשות השגריר מיכאל קומיי.
באוגוסט 1967 התמנה ליועץ המשפטי של משרד החוץ ובנוסף היה אחראי למחלקה הקונסולרית. הוא כתב חוות דעת הקובעות כי הקמת התנחלויות אזרחיות בשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים, כמו גם הריסת בתי חשודים בטרור, וכן גירושם, הם הפרות של אמנת ז'נבה הרביעית. בשנים 1975-1971 כיהן כשגריר ישראל בקנדה. ב-1977 התפטר מתפקיד שגריר ישראל ליד מוסדות האו"ם בז'נבה מאחר שמשרד החוץ סירב לאשר לאשתו לעבוד במקביל כמתורגמנית. ב-1978 היגר לארצות הברית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: איתי בית-און / לע״מ )
7 צפייה בגלריה
"שימוש מכוון בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה". נתניהו, חאן וגלנט
(צילום: דנה קופל, שחר יורמן, AFP)
מלבד קלוני ומירון, חברים בפאנל גם שופטי בית הדין הבינלאומי לשעבר, לורד פולפורד, סגן נשיא בית המשפט לערעורים של וויילס לשעבר, עורכי הדין הבריטים היהודי דני פרידמן והברונית הלנה קנדי, וכן אליזבת וילמהרסט, לשעבר סגנית היועץ המשפטי של משרד החוץ הבריטי.
בחוות הדעת נכתב כי המומחים מצאו את גלנט ונתניהו אשמים ב״פשע מלחמה של שימוש מכוון בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה״, בניגוד לאמנת ז׳נבה וכי הפשע אינו מוגבל רק למניעת מזון, אלא כולל גם חפצים אחרים החיוניים להישרדות אזרחים כמו מים, דלק ותרופות.
עוד נכתב: ״לדעת הוועדה, בעוד שניתן לטעון באופן סביר שישראל הייתה הכוח הכובש בעזה גם לפני 7 באוקטובר 2023, ישראל בוודאי הפכה לכוח הכובש בכל עזה או לפחות בחלקים נרחבים ממנה לאחר שהחלה את המבצעים הקרקעיים בשטח. בהתחשב בכך, ועל סמך סקירת החומר שהוצג על ידי התובע, הוועדה מעריכה כי קיימות עילות סבירות להאמין שנתניהו וגלנט יצרו תוכנית משותפת, יחד עם אחרים, לבצע במשותף את הפשע של שימוש ברעב של אזרחים כשיטת לוחמה״.
במאמר דעה שקלוני ומירון פרסמו היום ב"פייננשל טיימס" הבריטי, יחד עם ארבעת חברי הפאנל הנוספים, נכתב כי "ההתקפות של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר והתגובה הצבאית של הכוחות הישראליים בעזה מתחו את גבולות מערכת המשפט הבינלאומי. זו הסיבה, בתור עורכי דין בינלאומיים, שהרגשנו מחוייבים לסייע כשהתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי ביקש מאיתנו לייעץ אם יש מספיק ראיות לאשמות בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
"במשך חודשים עסקנו בתהליך נרחב של סקירה וניתוח, בדקנו בקפידה כל אחת מהבקשות לצווי מעצר, כולל הצהרות עדים, ראיות מומחים, תקשורת כתובה, סרטונים ותמונות".
בדומה לבית הדין, גם פאנל המומחים הקביל בין מנהיגי חמאס לישראל: "הפאנל מסכים פה אחד עם מסקנת התובע כי יש יסוד סביר להאמין ששלושה מהמנהיגים הבכירים ביותר של חמאס - יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה - ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגין הרג של מאות אזרחים, לקיחת לפחות 245 בני ערובה ומעשי אלימות מינית שבוצעו נגדם.
"הפאנל גם מסכים פה אחד כי הראיות שהציג התובע מספקות יסוד סביר להניח שנתניהו ושר הביטחון של ישראל יואב גלנט ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, בגין שימוש מכוון ברעב של אזרחים כשיטת לוחמה ורצח ורדיפה של פלסטינים".
המומחים הגנו על הטענות מצד ארה״ב וישראל על כך שאין לבית המשפט סמכות, וכי הוא נגוע באנטישמיות: "אין זה יוצא דופן שהתובע מזמין מומחים חיצוניים להשתתף בסקירת ראיות, תחת הסדרי סודיות מתאימים, במהלך חקירה או משפט. וזו לא הפעם הראשונה שתובע בינלאומי מקים פאנל מומחים שייעץ לגבי אישומים אפשריים הקשורים לסכסוך. אבל הסכסוך הזה הוא אולי חסר תקדים במידה שבה הוא הוליד אי הבנות לגבי תפקידו וסמכות השיפוט של ה-ICC - שיח שבור במיוחד, ובהקשרים מסוימים אפילו מערב אנטישמיות ואיסלאמופוביה".
עוד כתבו: "נבחרנו בגלל המומחיות שלנו במשפט הבינלאומי הציבורי, דיני זכויות האדם הבינלאומיים, הדין ההומניטרי הבינלאומי והחוק הפלילי הבינלאומי, ובמקרה של שניים מאיתנו, ניסיון כשופטים לשעבר בבתי דין פליליים בינלאומיים. הגענו למסקנות אלה פה אחד, ואנחנו מאמינים שחשוב לפרסם אותם בהתחשב במידה שבה השיח עבר פוליטיזציה, הדיסאינפורמציה רווחה ולתקשורת הבינלאומית נמנעה גישה מקווי החזית".
חברי הפאנל הבהירו כי "להאשמות אין כל קשר לסיבות הסכסוך. הן נוגעות לניהול מלחמה באופן שמפר את הכללים הוותיקים של הדין הבינלאומי החלים על קבוצות חמושות והכוחות המזוינים בכל מדינה בעולם. וכמובן, בקשות הצו שהוכרזו היום הן רק הצעד הראשון". הם הביעו תקווה כי "התובע ימשיך לנהל חקירות ממוקדות לרבות ביחס לפגיעה הנרחבת של אזרחים כתוצאה ממסע ההפצצות בעזה וראיות לאלימות מינית שבוצעה נגד ישראלים ב-7 באוקטובר".
בסיום המאמר כתבו: "אין ספק שהצעד שננקט היום על ידי התובע הוא אבן דרך בתולדות הדין הפלילי הבינלאומי. אין קונפליקט שיש להוציא מהישג ידו של החוק; חייו של ילד לא מוערכים פחות מחיים של אחר. החוק שאנחנו מיישמים הוא חוק הומני - לא החוק של כל צד נתון. עליו להגן על כל קורבנות הסכסוך הזה וכל האזרחים בסכסוכים הבאים".
