ג'ימור (58), כריסטינה (41) והבן דוד (12) עלו לישראל מקייב, בירת אוקראינה, בחודש מרץ האחרון בסיוע הסוכנות היהודית, אחרי שברחו מהמלחמה וההרס שחולל הצבא הרוסי במדינה. בחודשיים האחרונים הם חיים בקיבוץ יחיעם.
בני הזוג אפטקר נולדו בקירגיסטן ועברו לא מעט בתים בעקבות הלימודים והעבודה שלהם. כריסטינה היא מומחית בינלאומית לאיידס וג'ימור מומחה לשחפת, ולפני חמש שנים הם עברו לקייב מתוקף תפקידם. "תמיד היינו מחוברים לשורשים היהודיים שלנו", סיפר ג'ימור, והוסיף: "חיינו חיים טובים, עבדנו במשרות בכירות והבן שלנו למד בבית הספר היהודי בעיר, אבל הכל השתנה כשהחלה הפלישה הרוסית".
כמו מיליוני אוקראינים, גם הם הפכו לפליטים, וכשההפצצות הגיעו עד לקייב ובניין בגובה 25 קומות קרס במרחק של קילומטרים בודדים מהם, החליטו ג'ימוק וכריסטינה לנוס על נפשם. "העיר התחילה להתרוקן, יותר ויותר אנשים עזבו. נסענו ברכבת מקייב ללבוב, משם שכרנו רכב ועשינו את הדרך עד לגבול עם מולדובה. כבר בדרך היה לנו ברור שהיעד זה ישראל".
הם בחרו לעלות כי "עלייה לישראל הייתה חלום ישן שלנו והמלחמה פשוט האיצה אותו. הסיבה שלא עשינו את זה עד עכשיו זה כי היינו במרוץ החיים שלנו סביב העבודה וגם אין ספק שהיו חששות לגבי המעבר הזה - האם יכירו בהשכלה ובניסיון שלנו, האם נסתדר בלי שפה. אבל אנחנו מרגישים שכאן מקומנו", אומרת כריסטינה.
בשבועיים הראשונים שלהם בישראל משפחת אפטקר שהתה בבית מלון בתל אביב, אחד מ-40 ששכר משרד העלייה והקליטה עבור העולים החדשים שברחו מהמלחמה. שם חשבו היכן יוכלו להתגורר בישראל ולשלם שכר דירה מבלי שהם עובדים. אחרי בירורים הם גילו על תוכנית החינוך נעל"ה ועברו לגור בקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי, במסגרת תוכנית "בית ראשון במולדת" של הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית. "כרגע אנחנו מתמקדים בלימוד עברית ובלהכיר את התרבות הישראלית. הכל פה מאוד חדש לנו ואנחנו גם רוצים שדוד יכיר פה חברים וכמובן בהמשך ילמד בבית הספר כמו כל הילדים", אומר ג'ימור.
"לחיות בקיבוץ, אחרי שחיינו באוקראינה ובקירגיסטן זו חוויה בפני עצמה, כל יום אנחנו מגלים כאן דברים חדשים. בעיקר הופתענו מההתגייסות של אנשי הקיבוץ להביא לנו אוכל ודברים הביתה, ולעזור במה שצריך בלי לצפות לשום תמורה חזרה", מסרה המשפחה. לקראת יום העצמאות, הם ציינו בהתלהבות כי "אנחנו גאים ומתרגשים להיות פה ביום המיוחד הזה. כשראינו את המלחמה הזו שמתחוללת באוקראינה ידענו שיש לנו בית אחד והוא כאן בישראל".