בהלה עזה אחזה בציבור אחרי הפרסומים כי במסגרת גיבוש ההסכמים הקואליציוניים דרשה מפלגת יהדות התורה מבנימין נתניהו, לצד איסור על ייצור חשמל בשבת והרחבת החופים המופרדים, גם תגבור שיעורי תלמוד (אם בכלל היו כאלה לתגבר) במערכת החינוך החילונית.
הליכוד טרם אישר כי הדרישות יתקיימו, ובכל זאת פרסומן עורר זעזוע בקרב מי שאוהב להכין לעצמו אספרסו טרי בשבת או לכתוב מאמר לראשון כשהמחשב, ובכן, עובד. אבל דווקא הדרישה להרביץ קצת תלמוד בתלמידים חילוניים - מעוררת מחשבה. סליחה על התלמודית, אבל לי אין שום בעיה שילדיי ילמדו תלמוד. שעתיים תלמוד בשבוע, אפילו בגרות בתלמוד. יותר מכך, אם לא יצטיינו בתלמוד - אשמח להביא להם מורה פרטי לתלמוד.
אגדיל ואומר שייתכן ואני, חילונית-פרוגרסיבית שכמותי, אישה שמתפללת מדי בוקר לג'וזף פילאטיס, הפסדתי מכך שלא למדתי בבית ספרי תלמוד, ושאיני יודעת אם החכם שמצוטט בגמרא הוא תנא או אמורא. למה שאשעתק את בורותי בנושא לילדיי? להפך, דרוש תיקון. שילמדו וילמדוני. הלוא מדובר בשורשים, בחלק משמעותי מההיסטוריה של העם היהודי. אירועי אנטישמיות היסטוריים של שריפת תלמוד הם משהו שצריך להכיר, ובלי להכיר את התלמוד - גם אם ברמה שטחית - העניין נידון לכישלון.
בהחלט ארצה שילדיי יכירו את מה שעבור אבות אבותיהם בגולה היה אוצר רוחני; את מה שרודפיהם השמידו כדי לפגוע בעולמם הפנימי, בזהותם. אני בטוחה שהורים רבים יסכימו איתי. אנחנו נבהלים כשנציגי הציבור החרדי מבקשים להתערב בחינוך החילוני כי במשך שנים מטפטפים לנו, לנכדי ולניני הציונות המעשית - שאנחנו יהודים פחות. שאין בנו אהבת הדת והמולדת. רק בשבוע שעבר כינה אותנו אבי מעוז "מתייוונים". התוצאה היא לא רק פילוג, הסתה וחושך על פני תהום: היא גם פגיעה בזהות היהודית של הציבור החילוני, עד כדי רתיעה מסמליה.
רתם איזקצילום: גיא כושי ויריב פייןבטור ב"הארץ" קראה ענת קם לציבור לפצוח במרי אזרחי בדמות חגיגת חג המולד. למה? לאן הלכת? החשכה של שליחי הדת מטעם עצמם לא אמורה להקרין על היהדות שלי ועל הסמלים שלי. וכן, החנוכייה היא שלנו, החילונים והחילוניות, בדיוק כפי שהיא של מעוז, או אריה דרעי, או בנימין נתניהו. החנוכייה, הדגל, הכותל, וכן, גם התלמוד. יאללה, תביאו לנו קצת תלמוד. נשמח להכיר. וכשנבין תלמוד, ונגלה שבעצם מדובר בהגות הדוגלת בעידוד שיח, ביישוב בין דעות, בפקפוק, תרשו לנו לשאול למה סגרו את ארון הספרים? תרשו להביא לשולחן שאלות שיובילו לפסיקת הלכות חדשות בעניינים פורצי דרך? שאילתא.
אבל רגע, הנה הכוכבית, להלן האותיות הקטנות: צריך שניים לטנגו. הילדים שלי ידעו מה זה דף גמרא, בעלי התוספות ואגדתא דרבה בר בר חנה, והילדים שלכם ידעו מי היה יוסף חיים ברנר ויכירו את השיר "הָקִיצָה עַמִּי" של יהודה לייב גורדון, עם המשפט "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" ששיקף את רוחה של תנועת ההשכלה, שחבריה שאפו למודרניזציה ועדיין היו יהודים. הגדלת דעת דרושה בשני הצדדים, וכולנו חוטאים בבורות שמרחיקה אותנו לא רק איש מרעהו, אלא גם מעצמנו. תנו לנו תלמוד, קחו חיים נחמן ביאליק. אולי גם נעמי שמר. עם הספר לא מפחד מידע. אם יפחד, יגלה שהוא עם הפייסבוק.
- רתם איזק היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
