"חוק התרומות", שיאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל תרומות עבור ההליכים המשפטיים שלו, אושר היום (ב') בקריאה טרומית במליאת הכנסת, כש-53 הצביעו בעד ו-49 נגד. ועדת השרים לענייני חקיקה תמכה אתמול בקידום החוק, על אף חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאמרה כי ההצעה תהווה "פתח לשחיתות שלטונית".
יוזם החוק ח"כ עמית הלוי, שהכחיש את הקשר בין הצעתו למשפחת נתניהו, אמר במליאת הכנסת טרם ההצבעה כי "הצעת החוק הזו נועדה למטרה מרכזית אחת - להפסיק את ההתעמרות באנשי ציבור שנמשכת אצלנו כבר שנים רבות, ולהפסיק את המצב שבו אנחנו אומרים לנבחר ציבור 'מהיום אתה בכלוב בודד, אין לך משפחה וחברים, ולא תוכל לפנות אליהם בשעת מצוקה'. אנחנו מדברים על יחסים טבעיים בין חברים. הזכויות הכי בסיסיות שלנו לקיים מערכת יחסים של תן וקח - אלה הפכו לעבריינות". במליאה החלה מהומה, וחברי כנסת מהאופוזיציה התפרצו לדבריו כשצעקו "בושה" ו"מושחתים".. ח"כ מיכל שיר מיש עתיד אמרה כי "הציבור משלם על המשפט שלו", והצביעה על רה"מ נתניהו.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן אמרה במליאה כי "ההצעה באה לאפשר לעובדי צבור להיעזר בתרומות כמו כל אדם מן המניין שנאלץ לממן הליך משפטי או טיפול רפואי, תוך שמירה על האיזונים המתאימים כדי לשמור מפני הפגיעה בטוהר המידות". היא קראה לחברי הכנסת מהאופוזיציה להגיע לוועדה שתדון בהצעה, ולהעלות את הבעיות שלדעתן קיימות בהצעה, ולהכין נוסח מאוזן לקריאות הבאות. לסיום אמרה: "זו הצעה ששומרת על כולנו".
הקואליציה העניקה בנוסף פטור מחובת הנחה להצעת החוק, כך שהליך העברתה יקוצר, ולא יידרש להמשיך 45 ימים מרגע הנחת ההצעה ועד לדיונים בעניינה. הצעת תיקון חוק שירות הציבור ("המתנות") של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, נועדה לאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות מאזרחים למימון הליך משפט או טיפול רפואי - ולא רק עבורם, אלא גם עבור בני משפחותיהם. הצעת החוק הייתה צריכה לעבור לוועדת החוקה לדיון, אבל בגלל שהוועדה עסוקה רק בסעיפי המהפכה המשפטית היא תעבור לוועדת הכנסת - שם יחליטו באיזו ועדה יתקיימו הדיונים, לשם הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
כזכור, רק בחודש אוקטובר האחרון הורה בית המשפט העליון לנתניהו להשיב 270 אלף דולרים מתוך 300 אלף שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. לפי בג"ץ, הכספים ניתנו לנתניהו בניגוד לחוק המתנות - ועליו להשיבם לעיזבונו של בן דודו המנוח. בית המשפט הבהיר אז כי אף שמדובר בבני דודים, אסור היה לנתניהו לקבל ממיליקובסקי סכום כזה, בשל הקשרים העסקיים ביניהם. כך גם נתניהו לא יכול היה לקבל את כספי גיוס ההמונים שאספו עבורו תומכיו בסך מיליוני שקלים, לסיוע בהוצאות המשפט.
הצעת החוק תאפשר לנתניהו לקבל את הכספים, וגם יוכל גם בנו יאיר לקבל תרומות מהציבור למימון הליכים משפטיים שאליהם הוא נקלע בשל שלל אמירות ופרסומים שבגינן הוא כבר נתבע בעבר לא אחת.
בקואליציה תומכים בהעברת החוק, ואף מקדמים אותה במרץ. בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהועברה לוועדת השרים לחקיקה טרם ההצבעה אתמול, היא הזהירה שהצעת החוק תהווה "פתח לשחיתות שלטונית".
למרות זאת, אישרה ועדת השרים את ההצעה, שאושרה כאמור בהצבעה טרומית. עוד טענה היועמ"שית: "יש להתנגד להצעה, שכן יש בה כדי להתיר ניצול של התפקיד השלטוני או של המעמד הציבורי של עובד הציבור לשם הפקת טובת הנאה, פרטית או אחרת, בניגוד לדין הקיים שתכליתו שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ועל חובת הנאמנות לאינטרס הציבורי".
האישור בקריאה טרומית - ולוח הזמנים עד לכניסתו לתוקף של החוק
הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, אך זהו עדיין שלב מאוד ראשוני, וישנה עוד דרך ארוכה עד שהחוק יעבור. בכדי שהחקיקה תושלם והחוק ייכנס לתוקף, הצעת החוק תעבור לוועדה בכנסת שתדון על הנוסח ותכין אותו לקריאה ראשונה. אחרי שהוועדה תאשר את הנוסח לקריאה ראשונה, הוא יידרש לעבור בהצבעה נוספת במליאת הכנסת, ואחר כך שוב יחזור לדיון בוועדה להכנה לקריאות שנייה ושלישית.
אחרי שהוועדה תאשר את הנוסח הסופי של הצעת החוק, היא תובא למליאת הכנסת להצבעות בקריאה שנייה ושלישית, ואם אכן תעבור ברוב קולות, היא תיכנס לספר החוקים ובכך גם לתוקף. לקואליציה יש שלושה שבועות לסיים את החקיקה עד סוף מושב החורף, כך שהצפי הוא שההצעה תעבור במושב הכנסת הבא, אחרי פגרת הפסח.