הודעת נשיא בית הדין הבינלאומי על הוצאת צו המעצר נגד פוטין
(צילום: רויטרס)
גורמים בכירים הבקיאים במשפט הבינלאומי אמרו ל-ynet אמש (שישי) כי החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להוציא צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגין מעורבותו בפשעי מלחמה, היא "הדרמטית ביותר" מאז הקמת בית הדין ב-2002. עד היום הוצאו צווי מעצר בעיקר נגד מנהיגים מאפריקה, ועתה צו המעצר יצא נגד מנהיג שנחשב לאחד החזקים בעולם.
צו המעצר שהוצא נגד פוטין תקף ב-123 מדינות בעולם, כשישראל וארה"ב לא נמנות בהן מכיוון שאינן חברות בבית הדין הבינלאומי. כל מדינה באירופה שאליה יגיע פוטין תיאלץ לממש את הצו ולהסגירו להאג. בעבר היו חילוקי דעות האם צווי מעצר בינלאומיים צריכים להיות מוחלים גם על ראשי מדינות או שהם חסינים מפני העמדה לדין פלילי.
4 צפייה בגלריה
צו המעצר נגד פוטין תקף ב-123 מדינות, לא בישראל וארה"ב שאינן חברות בבית הדין הבינלאומי
(צילום: AP, shutterstock)
כך למשל בית הדין הפלילי דחה בקשה בקשר להעמדה לדין של מנהיג בסודן, אך הפעם החליט להוציא את הצו נגד פוטין. בהצהרה מטעם בית הדין בהאג נכתב כי "יש יסוד סביר להניח שפוטין נושא באחריות פלילית אינדיבידואלית לפשעים", בהם חטיפת וגירוש ילדים מאוקראינה.
כעת, מסבירים הגורמים, ייאלץ פוטין להיזהר בצאתו מגבולות רוסיה. המשמעות הסמלית, הם אומרים, מדהימה את הקהילה הבינלאומית. צו מעצר הוצא גם נגד מריה אלכסייבנה לבובה-בלובה, הנציבה לזכויות הילד בלשכת הנשיא פוטין, בגין אותן האשמות.
מיד עם פרסום ההחלטה הגיב עליה בביטול משרד החוץ של רוסיה ואמר כי "צו המעצר נגד פוטין חסר משמעות". דוברת המשרד הסבירה כי רוסיה אינה חתומה על אמנת רומא, שעליה מבוססת החוקה של בית הדין הבינלאומי - ולכן היא לא מחויבת לבית הדין בהאג. מהקרמלין נמסר מאוחר יותר כי "רוסיה לא מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי, וכל החלטותיו בטלות ומבוטלות".
נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי הגיב לראשונה על ההחלטה כארבע שעות לאחר פרסומה והגדיר את החלטת בית הדין כ"היסטורית". לדבריו, "פוטין היה חייב לאשר את גירוש הילדים". ראש הסגל שלו אמר כי "צו המעצר נגד פוטין הוא רק ההתחלה". גם התובע הכללי של אוקראינה, אנדריי קוסטין, אמר כי מדובר בהחלטה "היסטורית עבור אוקראינה ועבור מערכת הצדק הבינלאומית כולה".
גם בבית הלבן תמכו בהחלטה ומסרו כי אין ספק שרוסיה מבצעת פשעי מלחמה באוקראינה. דובר מחלקת המדינה האמריקנית אמר כי בוושינגטון כבר הגיעו למסקנה על כך שהרוסים מבצעים פשעי מלחמה, אך בית הדין בהאג הוא עצמאי ומקבל החלטות כראות עיניו. הנשיא ג'ו ביידן אמר לכתבים כי "ההחלטה מוצדקת. היא לא מוכרת על ידי ארה"ב מבחינה בינלאומית, אבל היא העלתה נקודה נכונה - ברור שפוטין ביצע פשעי מלחמה".
"אף אחד לא פטור מעונש"
הגורמים גם הסבירו בשיחה עם ynet את המשמעות של ההחלטה מבחינת ישראל, שנגדה נפתחה חקירה במרץ 2021 על "פשעי מלחמה בעזה וביהודה ושומרון". לדבריהם, עדיין מוקדם להעריך את המשמעות של הצעד התקדימי לישראל, אך המסר של בית הדין ברור: הוא אינו מהסס להתעסק גם עם מנהיגי מדינות. הגורמים הדגישו שנגד ישראל תלויה ועומדת בבית הדין הבינלאומי בקשה לעריכת חקירה מיוחדת על פשעי מלחמה בקשר להעברת אוכלוסייה לשטחים כבושים. בקשה אחרת היא לחקור את מעשיה בלחימתה בעזה.
4 צפייה בגלריה
"זה לא משנה אם אתה ראש מדינה או צבא, אתה לא פטור מעונש". תובע בית הדין קארים חאן
( צילום: AP)
תובע בית הדין, קארים חאן, אמר בריאיון ל-BBC אמש כי "אף תובע לא מתחיל עם מטרה, אלא עם ראיות". לדבריו, "זה לא משנה אם אתה ראש מדינה או צבא, אתה לא פטור מעונש". הוא ציין כי "האישים האינדיבידואלים אחראים למעשיהם. לא צריך להיות עורך דין, רק בן אדם, כדי להבין עד כמה המעשים (שמיוחסים לפוטין) חמורים". אותו תובע הוא זה שקיבל את "החקירה הפתוחה" נגד ישראל.
לבית הדין הבינלאומי סמכות לחקור אישים אינדיבידואליים, אך לא מדינות. הוא הוקם כדי להעמיד לדין את האחראים לפשעים שנחשבים לחמורים ביותר - רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. לבית המשפט יש סמכות עולמית, אך הוא נחשב ל"מוצא אחרון", ומתערב רק במקרים בהם הרשויות המקומיות אינן יכולות או רוצות להעמיד לדין.
לבית הדין אין את הסמכות או הכוח לעצור חשודים, והוא יכול להפעיל סמכות שיפוט רק בשטחי מדינות החתומות על אמנת רומא, שאותה רוסיה כאמור לא אישררה. בית הדין צריך במקרה של פוטין להסתמך על מדינות ברחבי העולם שיסייעו בביצוע מעצרים והעברת חשודים להאג.
נשיא בית הדין אמר בהצהרה כי שופטי בית הדין הפלילי הוציאו את הצווים, וכעת תלוי המעצר בקהילה הבינלאומית, שתצטרך לאכוף אותם. "בית הדין עושה את חלקו בעבודה כבית משפט והשופטים הוציאו צווי מעצר. הביצוע יהיה תלוי בשיתוף פעולה בינלאומי", אמר.
משפט אפשרי נגד בכירים רוסים נותר רחוק, זאת מהסיבה שמוסקבה אינה מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי - ופוטין ינסה להתחמק מכך באמצעות מדינתו בכל דרך. גם אוקראינה, יש לציין, אינה חברה בבית הדין, אך היא כן העניקה לו סמכות שיפוט בשטחה.
לפי תחקיר של סוכנות הידיעות AP, שפורסם בחודש אוקטובר האחרון, מתחילת המלחמה נלקחו אלפי ילדים מהמקלטים בערים האוקראיניות שלבסוף נכבשו – כמו מריופול, ומבתי יתומים בשטחים שבהם שולטים הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס במזרח אוקראינה. בתחקיר ביקרו כתבי AP במחנה ברוסיה שבו נמצאים מאות יתומים אוקראינים.
AP ציינה כי גורמים רשמיים שהיו אחראים לגירוש הילדים לרוסיה עשו זאת ללא הסכמת הילדים ולעיתים שיקרו להם, ואמרו שהוריהם המאמצים אינם רוצים בהם. אותם ילדים הועברו למשפחות רוסיות וקיבלו אזרחות רוסית. החוק הרוסי אוסר על אימוץ של ילדים זרים, אך בחודש מאי חתם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על חוק שמעניק אזרחות רוסית בהליך מזורז לילדים אוקראינים ללא השגחה הורית.
פורסם לראשונה: 22:47, 17.03.23
