אחרי שפקע האולטימטום שהציבה לסטודנטים הפרו-פלסטינים שמפגינים נגד ישראל, אוניברסיטת קולומביה, שעומדת בלב סערת המחאות בקמפוסים בארה"ב, הודיעה כי החלה להשעות סטודנטים שסירבו לפנות את מאהלי המחאה שהקימו עד השעה 14:00 (שעון ניו יורק). ההחלטה התקבלה אחרי יותר משבוע של הפגנות שקוראות לאוניברסיטה שבניו יורק להסיר את השקעותיה בישראל ובחברות שלטענת המוחים תומכות במאמץ המלחמתי שלה בעזה - שהתפשטו לאוניברסיטאות נוספות בכל רחבי ארה"ב, וכללו עימותים עם שוטרים ומעצרים המוניים.
בעקבות זאת, אחרי חצות (שעון ניו יורק) השתלטו כמה מהסטודנטים הפרו-פלסטינים שבמאהל המחאה על היכל המילטון, אחד הבניינים המרכזיים של האוניברסיטה, אחרי שפרצו את דלת הכניסה וניפצו את השמשות שלה. למעשה, הם החלו להעביר את ציוד המאהל פנימה. מאות אחרים מאגפים את הבניין מבחוץ וחוסמים את דלתות הכניסה. אותו בניין לא נבחר סתם – זהו המקום שבו החלה מחאת הסטודנטים של 1968 נגד מלחמת וייטנאם והגזענות נגד שחורים. אז לקחו סטודנטים את אחד הדיקנים של המוסד כבן ערובה, והחזיקו בו 24 שעות. צפו בתיעוד הפריצה, ובעימותים גם באוניברסיטת טקסס ובניו אורלינס.
תיעוד הפריצה לאוניברסיטה, והמחאות בטקסס
(צילום: רויטרס)
המחאות באוניברסיטת קולומביה
( צילום: מיכאל לובש )
12 צפייה בגלריה
הנשיאה שפיק, והמחאות באוניברסיטת קולומביה
( צילום: AP Photo/Jose Luis Magana, Kena Betancur / AFP)
12 צפייה בגלריה
"השעיה עבור עזה - הכבוד הכי גדול". המחאה בקולומביה
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
האוניברסיטה מסרה לפני כן כי סטודנטים שהסכימו לעזוב את המאהל לפני תום האולטימטום יוכלו לסיים את הסמסטר, בעוד שאלו שלא עשו זאת יושעו ולא יהיו זכאים להשלים את הסמסטר או את לימודי התואר, ותימנע מהם הגישה לקמפוסים ולמעונות. האוניברסיטה גינתה שוב את הקריאות האנטישמיות בהפגנות, קראה להן "פשוט מתועבות״ והוסיפה כי "גורמים חיצוניים" הסתננו לקמפוס ותרמו ליצירת הסביבה העוינת.
ההנהלה אף חזרה על דבריה של הנשיאה מינוש שפיק כי המאהל יצר ״סביבה לא מסבירת פנים לסטודנטים ולאנשי הסגל היהודים שלנו, והסחת דעת רועשת שמפריעה להוראה, למידה והכנה למבחני הגמר". גם אוניברסיטת קורנל שבניו יורק הודיעה כי סטודנטים שסירבו לפנות את מאהל המחאה נגד ישראל יושעו.
במקביל, לפחות 40 סטודנטים פרו-פלסטינים נעצרו הלילה באוניברסיטת טקסס, ובמקום התפתחו עימותים בין מפגינים לשוטרים. במהלך העימותים השוטרים אף השתמשו בגז פלפל וברימוני הלם נגד המוחים, שבשלב מסוים חסמו בגופם ניידת משטרה שבתוכה היו עצורים. גם בשבוע שעבר עשרות סטודנטים נעצרו באוניברסיטה. מושל טקסס הרפובליקני גרג אבוט פרסם ברשתות החבריות סרטונים של שוטרים מגיעים לאוניברסיטה, וכתב: "לא נאפשר הקמת מאהלים". גם באוניברסיטת פלורידה נעצרו תשעה סטודנטים.
לפי נתוני CNN, מתחילת המחאות ב-18 באפריל נעצרו מאות סטונדטים ב-20 קמפוסים, בלפחות 16 מדינות ברחבי ארה"ב. ההפגנות נגד ישראל התפשטו גם לאוניברסיטאות ברחבי העולם: בצרפת, המשטרה פינתה עשרות סטודנטים פרו-פלסטינים שהפגינו בחצר המרכזית של אוניברסיטת סורבון בפריז. גם בקנדה דווח כי מאהלי מחאה נגד ישראל הוקמו באוניברסיטת אוטווה, באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול ובאוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר.
נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שפיק, שלחה אתמול מכתב לקהילת האוניברסיטה שבו עדכנה את חבריה במגעים עם הסטודנטים הפרו-פלסטינים - שבמסגרתם הציעה להשקיע כספים בעזה, בעוד שלא יוסרו השקעות מישראל. ״האוניברסיטה הציעה להשקיע בבריאות ובחינוך בעזה, לרבות תמיכה בהתפתחות הגיל הרך ותמיכה בתלמידים וחוקרים עקורים", כתבה במכתב. לטענתה, "יש רעיונות חשובים שעלו מהדיאלוג הזה, ואנו מתכננים לחקור את המשך העיסוק בהם בעתיד". היא כאמור הבהירה כי "בעוד שהאוניברסיטה לא תמכור (השקעות - ד"א) מישראל, האוניברסיטה הציעה להגיע ללוח זמנים מזורז לבחינת הצעות חדשות של הסטודנטים על ידי הוועדה המייעצת להשקעות באחריות חברתית, הגוף שדן בענייני הסרת השקעות".
לדברי הנשיאה מינוש, האוניברסיטה גם הציעה לפרסם תהליך שיאפשר גישה לסטודנטים לרשימת החזקות ההשקעות הישירות של המוסד, ולהגדיל את תדירות העדכונים שלה. בנוסף, האוניברסיטה הציעה לכנס ועדה מיוחדת שתטפל בסוגיית החופש האקדמי ותתחיל דיון על גישה וחסמים פיננסיים לתוכניות אקדמיות ולמרכזים גלובליים.
מינוש גם פנתה ישירות לסטודנטים וחברי הסגל היהודים וכתבה כי היא "יודעת שרבים מהם, וגם תלמידים אחרים, מצאו את האווירה בלתי נסבלת בשבועות האחרונים. רבים עזבו את הקמפוס, וזו טרגדיה. לאותם סטודנטים ומשפחותיהם, אני רוצה לומר בבירור: אתם חלק מוערך מקהילת קולומביה. זה גם הקמפוס שלכם. אנחנו מחויבים להפוך את קולומביה לבטוחה עבור כולם, ולהבטיח שאתם מרגישים רצויים ומוערכים. הערכים שלנו - כמו גם החובות שלנו על פי חוקי זכויות האזרח - מאלצים אותנו לגנות שנאה ולהגן על כל חבר בקהילה שלנו מפני הטרדה ואפליה. שפה ופעולות אנטישמיות אינן מקובלות, והקריאות לאלימות הן פשוט מתועבות".
עוד הוסיפה מינוש כי "כפי שהוכיחו שבעת החודשים האחרונים, הקמפוס שלנו סוער סביב המחלוקות על המלחמה בעזה. כל השנה, ביקשנו לאפשר לסטודנטים ולסגל שלנו הזדמנויות לנהל דיאלוג בונה, וסיפקנו מקום נרחב להפגנות ועצרות שיתקיימו בשלווה וללא הפרעות לחיים האקדמיים. אבל עלינו לקחת בחשבון את הזכויות של כל חברי הקהילה שלנו. המאהל יצר סביבה לא מסבירת פנים עבור רבים מהסטודנטים והסגל היהודים שלנו".
לטענת הנשיאה, "שחקנים חיצוניים תרמו ליצירת סביבה עוינת בניגוד לחוק, שאינה בטוחה לכולם - כולל לשכנינו. זאת הסחת דעת רועשת עבור התלמידים שלנו הלומדים למבחנים ולכל מי שמנסה להשלים את שנת הלימודים האקדמית". מינוש הוסיפה כי ההפגנות תימשכנה, אך במקומות מורשים בלבד, עם פנייה של המוחים בהתראה של יומיים מראש. "אין לנו שום כוונה לדכא את חופש הביטוי או את הזכות למחאה שלווה", הדגישה.
מינוש כתבה כי המשא ומתן למעשה נכשל בינתיים, אך הוא עדיין נמשך. "למרבה הצער, לא הצלחנו להגיע להסכמה. שני הצדדים בדיונים הללו הציעו הצעות חזקות ומתחשבות ועבדו בתום לב כדי להגיע לבסיס משותף. אנו מודים לכולם על עבודתם החרוצה, השעות הארוכות והמאמץ הזהיר, והלוואי שהיו מגיעים לתוצאה אחרת. מטרת השיחות של האוניברסיטה הייתה החלטה בשיתוף פעולה עם המפגינים שתגרום להסרה מסודרת של המאהל מהדשא. הסטודנטים התבקשו גם להתחייב להמשיך ולמלא אחר כללי האוניברסיטה, לרבות אלה על הזמן, המקום והאופן להפגנות ואירועים".
לאחר ההודעה ששלחה הנשיאה, פרסמה האוניברסיטה כאמור הודעת אזהרה למפגינים, שבה הם נקראים לעזוב את מאהל המחאה שהקימו, ולא - יושעו. ההנהלה גם הודיעה על סגירת הקמפוס הראשי לכל מי שאינו סטודנט או נמנה עם סגל האוניברסיטה. "המאהל והשיבוש הבלתי מורשה בקמפוס יוצרים סביבה לא מסבירת פנים עבור חברי הקהילה שלנו", נכתב באזהרה שהועברה לסטודנטים במאהל. "גם גורמים חיצוניים תרמו לסביבה הזו, במיוחד סביב השערים שלנו, וגרמו לחששות בטיחותיים - כולל עבור שכנינו".
נולדה במצרים, גינתה את מתקפת חמאס: זוהי מינוש שפיק
אתמול, כשהתמוטטו שוב השיחות בין הנהלת קולומביה למפגינים, חשבה לעצמה לבטח נשיאת האוניברסיטה: איך הגעתי למצב הזה? נמט שפיק, נשיאת המוסד שנחשב עד לאחרונה לאחד ממקורות הגאווה של ארה"ב, הפכה בשבועיים האחרונים בעצמה לשנויה במחלוקת - עם קריאות להתפטרות משני הצדדים.
זה לא היה אמור להיות כך: לפני פחות משבועיים העידה בקונגרס שפיק, המכונה בפי כל "מינוש". בניגוד לשימוע הקטסטרופלי בדצמבר של נשיאות אוניברסיטאות הרווארד, פן ו-MIT, שפיק הגיעה מוכנה. שפיק, ילידת מצרים, לא היססה לפני שאמרה כי יש "גל אנטישמיות בקמפוס", והיא מתייחסת אליו "ברצינות", והבהירה כי לצד מחויבות לחופש הביטוי היא מוכנה לנקוט "צעדים אגרסיביים".
בקיצור, היא אמרה את כל הדברים הנכונים, אך באותו יום הקימו עשרות סטודנטים פרו-פלסטינים אוהלים על מדשאה במרכז הקמפוס של קולומביה. למחרת, במסגרת הצעדים האגרסיביים שהבטיחה, הזעיקה שפיק את משטרת ניו יורק כדי לפרק את המאהל.
זוהי החלטה נדירה מאוד של ראש אוניברסיטה, ומכאן החל הסחרור: תוך ימים ספורים הוקמו מאהלים דומים בקמפוסים בכל רחבי ארה"ב, ומה שהיה הפגנה קטנה ונקודתית הפך לסיפור המסוקר ביותר באמריקה. וכך, חצי שנה אחרי שנכנסה לתפקיד, מוצאת עצמה שפיק יושבת על כיסא מתנדנד, וסופגת האשמות משני צדי המתרס. שי דוידאי, המרצה הישראלי באוניברסיטה שדרכו לקמפוס נחסמה, אמר השבוע: "יש לנו אנשים שמחדירים טרור אל תוך הקמפוס, ואני פשוט לא מבין איך האוניברסיטה אפשרה את זה. כרגע כל זה עומד על אדם אחד - מינוש שפיק".
שפיק (61), כלכלנית בהכשרתה, שימשה סגנית מנהל קרן המטבע הבינלאומית וסגנית נגיד הבנק המרכזי של בריטניה. לתפקיד נשיאת קולומביה היא הושבעה ב-4 באוקטובר, וביום השבעתה נכחו בקהל מאות מפגינים שמחו על עניינים פנימיים באוניברסיטה. שלושה ימים אחר כך, כל זה נשכח. ב-9 באוקטובר פרסמה שפיק הודעה שבה אמרה כי היא "הרוסה מהמתקפה הנוראה על ישראל“. בתחילת נובמבר הודיעה על הקמת כוח משימה למאבק באנטישמיות, והרחיקה מהקמפוס שני ארגונים פרו-פלסטיניים, בהם Jewish Voice for Peace.
מאז מינוש מנסה ללכת על חבל דק, כשכל צד בטוח שהיא תומכת בשני. בשבוע שעבר הוצף סרטון של דברים שאמרה שפיק חודשיים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. בדיון שעסק בשורשים הכלכליים של הטרור, אמרה כי "מה שבאמת מטריד באזור, הוא שלמעשה יש בסיס די רחב של חברה שיש לה קצת אהדה לטרוריסטים... כי הם רואים את מעשיהם כסוג מחאה נגד מערכת שלא מספקת את הסחורה בעבורם בפן הכלכלי או הפוליטי“. קולומביה פרסמה תגובה שבה נאמר כי "שפיק מגנה טרור. נקודה. לרמוז משהו אחר זה עיוות מוחלט של דבריה“.
כך או אחרת, היא יודעת כי אם היא לא רוצה להפוך לנשיאה עם הקדנציה הקצרה בהיסטוריה של קולומביה, היא צריכה להביא לסוף הכאוס על הדשא.
פורסם לראשונה: 05:19, 30.04.24
