"מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה, שתרם רבות לכינון הברית בין המדינות בשנות ה-90. והנה כיום עומדת גם בפני בנו, הנשיא ה-11 יצחק הרצוג, הזדמנות למלא תפקיד משמעותי בכתיבת פרק חדש ביחסי ישראל-טורקיה. למעשה, הוא כבר התחיל לעשות זאת. מאז נבחר לנשיאות ביוני האחרון הוא הצליח לייצר ערוץ תקשורת חיובי ויעיל עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ונראה כי רכש את אמונו.
אמון הדדי היה מצרך חסר ביחסי ישראל-טורקיה בשנים האחרונות, ובהיעדרו נרתעה ישראל בשנה האחרונה מלהיענות לרמיזות מאנקרה בדבר נכונות לשפר יחסים. בחודשים האחרונים, במקביל לקשר שנוצר בין הנשיאים, הרמיזות הפכו מפי ארדואן עצמו לאמירות ברורות.
הסיום המוצלח של פרשת מעצר הזוג הישראלי נטלי ומורדי אוקנין באיסטנבול תרם לבנייה המחודשת של האמון. במהלך המשבר שיתפו פעולה אנשי מקצוע משתי המדינות, בסיוע דרגי ממשל בכירים, וסיפקו סיפור הצלחה. כתוצאה מכך נפתח ערוץ קשר חדש וחשוב בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין ארדואן. בנט "מעביר מסרים" ו"יש לו גישות חיוביות", אמר לאחרונה נשיא טורקיה.
החמימות כלפי ישראל היא חלק ממהלך טורקי-אזורי לשיקום יחסים. גם עם איחוד האמירויות, מצרים, ארמניה, יוון וערב הסעודית מנסה טורקיה לנוע קדימה. עם איחוד האמירויות היא כבר חתמה על הסכמי ענק כלכליים, ואף נשמעו רמיזות על פרויקטים עתידיים משותפים לשתיהן עם ישראל.
טוב תעשה ישראל אם תדגיש תועלות שבהחזרת היחסים לדרג שגרירים: דיאלוג ביחס לסוריה ואיראן, שדרוג סחר ותיירות, סיוע לקידום יחסים עם מדינות מוסלמיות ושלום עם הפלסטינים
באנקרה טוענים שהמתיחויות עם מדינות האזור מהוות משקולת על מדיניות החוץ הטורקית, ושעל כן צפויים מאמצי הנורמליזציה השונים לצבור תאוצה ב-2022 (כך על פי מאמר שהתפרסם לאחרונה במכון הטורקי SETA שמקורב לשלטון). עבור ישראל, מדובר בהזדמנות לחמם יחסים עם טורקיה תוך צמצום החשש מפני פגיעה בקשרים עם ידידותיה באזור.
הרי כל זמן שאיחוד האמירויות וטורקיה היו יריבות מרות, וכל זמן שהמתיחות בין טורקיה למצרים הייתה בשיאה – התקרבות ישראלי לא הייתה מתקבלת שם בעין יפה. לגבי יוון וקפריסין, ישראל הצליחה כבר ב-2016 להגיע להסכם עם טורקיה מבלי לערער על הקשר החשוב איתן, וניתן לחזור על כך גם הפעם.
ואולם, יש לשים לב לנראטיב שמתלווה לניסיונות חימום היחסים. ב-2016, כשבאופן רשמי הסתיים משבר משט המרמרה, המסר לציבור היה שהדבר נחוץ על מנת להעביר גז טבעי מישראל לטורקיה. כעת, לאחר הנסיגה האמריקנית מתמיכה בצינור הגז מישראל לאירופה דרך קפריסין ויוון, שבה טורקיה ומדגישה את אפשרות ייצוא הגז מישראל לאירופה דרכה. זה לא מסגור נוח לישראל מבחינת יחסיה עם המדינות ההלניות.
ד"ר נמרוד גורןצילום: אפרת סערבמקום זאת, טוב תעשה ישראל אם תדגיש תועלות אחרות שבהחזרת יחסים עם טורקיה לדרג שגרירים: קידום דיאלוג אסטרטגי ביחס לסוריה ואיראן, שדרוג היקפי סחר ותיירות, הרחבת שיתופי פעולה פוליטיים ואזרחיים, והסתייעות בטורקים לקידום יחסים עם מדינות מוסלמיות ושלום עם הפלסטינים.
הנשיא הרצוג צריך להיענות בחיוב להזמנה המרומזת לבקר את ארדואן באנקרה. לקראת ביקורו, כדאי שיספר לנשיא הטורקי שהוא משאיר במטוסו כיסא ריק, ושישמח לארח בו – בדרכו חזרה לארץ – שגריר טורקי חדש לישראל. כמו ב-1992, הגיע הזמן לפתוח דף חדש ביחסי שתי המדינות. וכמו אז, נשיא ממשפחת הרצוג יכול לסייע לכך.
- ד"ר נמרוד גורן הוא הנשיא והמייסד של "מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית", ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
