פיצוצים עזים הרעידו בצהריים (יום שבת) את הנמל המרכזי באודסה, יממה אחרי ההסכם בין רוסיה לאוקראינה שאמור לאפשר את פתיחת הנמלים האוקראיניים בים השחור לייצוא חיטה ודשנים כימיים. הצבא האוקראיני האשים את רוסיה בשיגור טילי שיוט לנמל, ומסר כי שניים מהטילים הופלו - ושניים אחרים פגעו בתשתיות במקום. בצבא האוקראיני מסרו אחר הצהריים כי במתקפה לא נגרם נזק משמעותי, וכי תחנת שאיבה נפגעה.
זמן קצר אחרי המתקפה על הנמל, ראש הסגל של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אנדריי ירמק, האשים את רוסיה בכך שהיא "יוצרת משברת מזון באופן שיטתי". לדבריו, מתקפת הטילים הרוסית היא בגדר "יריקה של ולדימיר פוטין בפרצופם של מזכ"ל האו"ם ונשיא טורקיה, שעשו מאמצים אדירים להגיע להסכם". מזכ"ל האו"ם עצמו, אנטוניו גוטרש, גינה גם הוא את המתקפה "באופן חד-משמעי", ודוברו קרא בשמו לכל הצדדים להסכם ליישמו באופן מלא.
באוקראינה קראו לאו"ם ולטורקיה להבטיח שרוסיה תעמוד בהתחייבויותיה ותאפשר "מסדרון בטוח" לייצוא תבואה מנמלי הים השחור של אוקראינה. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי לפי שעה לא ברור מה בדיוק הותקף בנמל באודסה, ואם התשתית שנפגעה קשורה לייצוא חיטה. גורם בכיר באו"ם אמר לעיתון כי ייתכן שרוסיה לא הפרה מבחינה טכנית את ההסכם, כיוון שלדבריו היא לא התחייבה במסגרתו להימנע מלתקוף חלקים בנמלים אוקראיניים שלא קשורים באופן ישיר לייצוא החיטה.
ובכל זאת, עיתוי המתקפה, יממה אחרי ההסכם לפתיחת הנמלים, עורר זעם ותהיות. משרד החוץ האוקראיני הדגיש כי "במקרה שההסכם לא ימומש, רוסיה תישאר באחריות מלאה למשבר מזון עולמי". אולקסיי הונצ'רנקו, חבר פרלמנט מקומי, טען כי "החלאות האלה חותמים על חוזים ביד אחת - ומכוונים טילים ביד השנייה". שגריר ארצות הברית בקייב הטיל על מוסקבה את האחריות להפצצה, שאותה כינה "מקוממת", והבהיר: "הקרמלין ממשיך להפוך מזון לנשק".
בתקיפה רוסית אחרת היום נהרגו לפי האוקראינים שלושה בני אדם, אחרי שכ-13 טילים רוסיים פגעו בשדה תעופה צבאי ובתשתית רכבת בקירובוגראד שבמרכז אוקראינה. לפי הרשויות, ההרוגים הם חייל אוקראיני ושני מאבטחים בתחנת כוח, לצד עוד תשעה פצועים נוספים. המתקפות הללו שיבשו את רשת החשמל האזורית, ומחוז אחד בעיר קרופיבניצקי אף נותר ללא חשמל כתוצאה מהן. המודיעין הבריטי דיווח הבוקר בעדכון היומי שלו כי ב-48 השעות האחרונות התחוללו קרבות קשים בין אוקראינה לרוסיה, כשהכוחות האוקראיניים המשיכו במתקפה במחוז חרסון, ממערב לנהר דניפרו. "קווי האספקה של הכוחות הרוסיים ממערב לנהר נמצאים בסיכון הולך וגובר", מסר המודיעין הבריטי.
"מגדלור של תקווה"? פרטי ההסכם
ההסכם בין רוסיה לאוקראינה, שהושג אתמול בתיווך טורקי ובחסות האו"ם, אמור להשפיע על כל שוק המזון העולמי ולהיטיב בעיקר עם המדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה, שלא מסוגלות לעמוד במחירי החיטה שהאמירו בגלל המלחמה באוקראינה. הסכם שכזה יוכל להשפיע גם על מחירי הלחם בישראל, ולמעשה על האינפלציה בכל העולם.
גורמים בכירים באו"ם העריכו אמש, לפני הפיצוצים באודסה היום, כי בעוד כמה שבועות אוקראינה תייצא תבואה משלושת הנמלים שלה בים השחור. הנמלים אמורים להיפתח בפיקוח טורקיה והאו"ם, וכמות התבואה שתיוצא תעמוד על כחמישה מיליון טונות מדי חודש. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שבמסגרת ההסכם תיוצא תבואה שנקצרה בשנה שעברה במשקל 20 מיליון טונות.
מעבר האוניות אל הנמלים ומהם, כך אמר גורם באו"ם, יובטח במסגרת "הפסקת אש דה-פקטו" שעליה הסכימו רוסיה ואוקראינה בכל הנוגע לאוניות והנמלים שבהסכם, אף שהמילה הפסקת אש לא מוזכרת כלל בהסכם שעליו חתמו נציגי קייב ומוסקבה.
ההסכם בין רוסיה לאוקראינה, שנחתם אתמול אחר הצהריים באיסטנבול, כולל הקמה של צוות נציגים מהאו"ם, מטורקיה ומאוקראינה, שתפקידו יהיה לוודא את העמסת התבואה על האוניות בנמלים האוקראיניים, לפני צאתן אל הים השחור הממוקש במוקשים אוקראיניים ורוסיים. מלבד זאת, הוחלט כי כלי שיט אוקראיניים ינחו את אוניות המשא כיצד לנווט באזורים הממוקשים, וייצרו מפה של נתיבי השיט הבטוחים.
ההסכם כולל גם הסכמה לפיה אוניות המשא ייצאו מהים השחור דרך מצר הבוספורוס בטורקיה, שם יוקם מרכז פיקוח עם נציגים מהאו"ם, מאוקראינה, מרוסיה ומטורקיה. האוניות שיגיעו לאוקראינה ייבדקו על ידי מרכז הפיקוח הזה, כדי לוודא שאינן נושאות נשק או פריטים שיוכלו לשמש את הצד האוקראיני בלחימה. אוקראינה ורוסיה, כאמור, הסכימו לעצור את המתקפות על כלי השיט המסחריים ועל הנמלים שנמצאים בהסכם.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שארגונו עבד במשך חודשיים על ההסכם, אמר בטקס החתימה באיסטנבול כי מדובר ב"מגדלור של תקווה בים השחור", והוסיף כי ההסכם מהווה "הקלה לעולם, שצריך אותו יותר מתמיד". גוטרש קרא לרוסיה ואוקראינה לעמוד בהסכם במלואו, והוסיף כי הן הצליחו להתגבר על מכשולים ולשים בצד את הפערים בדרכן לחתימה. עם זאת, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו ושר התשתיות האוקראיני אולכסנדר קובקרוב לא לחצו ידיים אחרי ההסכם ואף נמנעו מלשבת באותו שולחן. בהמשך הבהיר זלנסקי כי הסכם מלא להפסקת הלחימה יושג רק אחרי שהשטחים שכבשה רוסיה ישוחררו.
אוקראינה ורוסיה, נזכיר, היו לפני פרוץ המלחמה ב-24 בפברואר אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות ההספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש.
מוסקבה וקייב הטילו שתיהן את האחריות למשבר זו על זו: ממשלת אוקראינה האשימה את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמנע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי. רוסיה מצדה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי בפועל מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. לדברי מוסקבה, במשבר המזון המתהווה יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.