אמונה רווחת שהשתרשה בימי תחילת המגפה בעולם ובישראל קובעת שנגיף הקורונה לא פוגע בילדים. התפיסה הזו אולי הייתה נכונה בעבר, אבל וריאנט דלתא הפך את התמונה על פיה. ילדים נדבקים ומדביקים, והנגיף מדלג ביניהם במהירות מסחררת. בימים האחרונים אומתו בין 1,200 ל-1,500 תלמידים ביום. יותר מ-12 אלף תלמידים מוגדרים כעת כחולים פעילים, ויותר מ-60 אלף נמצאים בבידוד. כל זה כאשר מערכת החינוך בכלל סגורה ברובה, דבר שמלמד על פוטנציאל התחלואה העצום כשתשוב ותיפתח מחדש.
למרבה הצער, גם המחשבה שילדים אינם מפתחים מחלה קשה כתוצאה מקורונה שגויה. אין ספק שרובם עוברים את המחלה בקלות, אבל ככל שיהיו יותר נדבקים נראה יותר סיבוכים גם בקרב בני הגילים הצעירים. נכון לאתמול היו מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ 13 ילדים מגיל לידה עד 18, בהם אחד במצב קריטי. חוק המספרים הגדולים קובע שאירועים כאלה יתרחשו יותר ויותר.
מחלקות הילדים בישראל סתומות כבר עכשיו במאות חולים שנדבקו בווירוסים שונים. לא בטוח שהן יוכלו להתמודד עם גל התחלואה שמצפה לנו. מנתוני המרכז לבקרת מחלות בארה"ב עולה כי בשבוע האחרון אושפזו בארה"ב 1,400 ילדים עם קורונה. רופאים בפלורידה דיווחו השבוע כי תשעה ילדים מתו שם מהמחלה בתוך ימים ספורים. בקצב ההדבקה הנוכחי זה רק עניין של זמן עד שגם בישראל ימות ילד בריא מהנגיף.
בתוכנית של משרד החינוך אין אף מילה על התנאים שנדרשים לפתוח את מערכת החינוך: למידה בקבוצות קטנות, למידה בחוץ, אוורור של הכיתות, העברת פעילויות כגון אכילה לאוויר הפתוח, חובת חיסונים לצוות ועטיית מסכות
באנגליה דווח השבוע כי יותר מ-34 אלף ילדים, בהם 11 אלף בני שנתיים עד 11, סובלים מתופעות שונות זמן ממושך לאחר ההחלמה, זאת גם אם במהלך המחלה עצמה הם סבלו רק מתסמינים קלים, אם בכלל. במרכז שניידר לרפואת ילדים, שם נפתחה מרפאת מחלימים לילדים, טופלו עד היום מאות ילדים, שסובלים מתופעות שונות הפוגעות מאוד באיכות חייהם.
העובדה שהממשלה מניחה לעשרות אלפי ילדים ובני נוער להידבק מבלי לנקוט שום צעדים של ממש כדי להגן עליהם תעלה ביוקר לא רק להם ולבני משפחותיהם, שיצטרכו להתמודד עם תחלואה מאוחרת ואולי נכות, אלא גם למדינה, שתצטרך לשאת בהוצאות הרפואיות העתידיות שלהם.
על רקע כל הסכנות האלה נחשף אתמול (יום א') המתווה המשותף של משרדי החינוך והבריאות לפתיחת שנת הלימודים הקרבה, המתייחס אך ורק לפעילות הנדרשת במקרה של הדבקה בקורונה, ולא בחלק המהותי יותר — בדרכים למנוע אותה. המתווה הזה כולל, כך נטען, "ארבע שכבות הגנה" למניעת הדבקה, אולם בפועל אין בו ולו צעד אחד שעשוי להבטיח כי הילדים שלנו אכן ילכו לגנים ולבתי הספר וישובו בריאים.
בתוכנית של משרד החינוך אין אף מילה על התנאים שנדרשים על מנת לפתוח את מערכת החינוך במציאות של הדבקה המונית: למידה בקבוצות קטנות, למידה בחוץ, אוורור מאסיבי ומוסדר מראש של הכיתות, העברת פעילויות כגון אכילה לאוויר הפתוח, חובת חיסונים לצוות החינוכי ועטיית מסכות, דבר הנדרש ממילא על פי התקנות אך מעולם לא נאכף ממש. במשרד החינוך הסבירו אמש כי החלק הכולל את הסעיפים המדוברים יפורסם היום, אולם חלק גדול מהצעדים החיוניים האלה, כך הודו, יהיו נתונים לשיקול הדעת של המנהלים והרשויות המקומיות, מה שאומר שבחלק מהמקומות הם ימומשו ובהרבה אחרים – לא.
בעיה יסודית נוספת של התוכנית: מנגנון הבדיקות שעליה היא מושתתת, גם הסרולוגיות וגם בדיקות המטוש השגרתיות, ידרוש כמובן את הסכמת ההורים. במשרד החינוך הודו כי ללא שיתוף הפעולה של ההורים המתווה המתוכנן לא יצלח. למי ששכח, בדיוק בנקודה זו נכשלה תוכנית "מגן חינוך" בגלי התחלואה הקודמים. אין כל סיבה להניח כי הפעם הזו תהיה שונה ומוצלחת יותר.
"במסגרת המשאבים וגבולות הגזרה שיש לנו אנחנו עושים את הכי טוב שאפשר", אמר אמש מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק. אחרי שנה וחצי של מאבק בקורונה, ורגע לפני ש-2.5 מיליון ילדים חוזרים ללימודים, התשובות שמספק משרד החינוך לתלמידים ולהוריהם אינן מספיקות. אפילו לא מספיקות בקושי.
בשלב הזה כבר הגיע הזמן ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון תבין שאין לה אפשרות מוסרית לקחת את האחריות להפקרת שלומם של כל כך הרבה ילדים, ומוטב שתאמץ בהקדם את היוזמה לדחיית פתיחת שנת הלימודים לחודש אוקטובר. בתקווה שבפרק הזמן הנוסף היא תנסה לתקן את החורים העצומים במתווה החזרה ללימודים ותעשה סוף-סוף את מה שלא עשתה עד עכשיו — לדאוג לבריאותם של ילדי ישראל.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com