טייוואן הודיעה הלילה (בין שבת לראשון) כי 39 מטוסי קרב סיניים התקרבו אתמול למרחב האווירי שלה – במפגן הכוח הגדול ביותר עד כה של בייג'ינג כלפי האי בעל השלטון הדמוקרטי שעליו היא טוענת לבעלות. הגיחה הזו שברה את השיא שנרשם רק יום אחד לפני כן, כאשר ביום שישי דווח על מטס דומה של 38 מטוסים סיניים שהתקרבו למרחב האווירי של טייוואן – במקביל לחגיגות יום השנה ה-72 לשלטון הקומוניסטי בסין היבשתית.
לפי הודעת משרד הביטחון בטאיפיי, המטוסים הסיניים לא נכנסו לתוך המרחב האווירי האוטונומי של טייוואן, אלא למה שמכונה "אזור הזיהוי הביטחוני" שלה, אזור שבו דורשות הרשויות של מדינה כלשהי ממטוסים שחולפים לידה להזדהות בפניה.
כמו במטס של יום שישי, גם אתמול המטוסים הסיניים התקרבו לטייוואן בשני גלים נפרדים, אחד שכלל 20 מטוסים בשעות היום ושני שכלל 19 מטוסים בשעות הלילה. רוב המטוסים, כך לפי הודעת משרד הביטחון בטאיפיי, היו מטוסי קרב מסוג J-16 ו-Su-30. המטס כלל גם שני מטוסים נגד-צוללות מסוג Y-8 ומטוס שליטה ובקרה מסוג KJ-500.
טאיפיי מסרה כי שלחה בתגובה מטוסי קרב משלה על מנת להזהיר את המטוסים הסיניים, וכן שיגרה לעברם אזהרות באמצעות מערכות רדיו. גם מערכות הגנה אוויריות נפרסו כאמצעי זהירות. ראש הממשלה של טייוואן, סו צנג-צ'אנג, גינה את הגיחות האוויריות הללו. "סין תמיד פעלה באופן ברוטלי וברברי על מנת לסכן את השלום האזורי", אמר במהלך טקס חניכה של פארק מדעי בדרום טייוואן.
סין נוהגת כדבר שבשגרה לשגר מטוסי קרב ומפציצים – כאלו שמסוגלים לשאת גם נשק גרעיני – לגיחות בסמוך לאי, אולם בשנה האחרונה הגיחות הללו גברו באופן משמעותי. טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין.
ממשלת טייוואן מדגישה כי רק לתושבי האי יש הזכות לקבוע את עתידם, והיא דוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח רשמית את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, אולם הנשיא שי ג'ינפינג קרא לאחרונה לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום".
סין לא התייחסה עד עתה לשני המטסים האחרונים, אתמול וביום שישי, אך בעבר אמרה כי מטרתם להגן על הריבונות הסינית ולהגיב למה שבייג'ינג מכנה "קנוניה" בין הרשויות בטייוואן לארה"ב, בעלת הברית החשובה ביותר של האי – אשר מספקת לו גיבוי דיפלומטי חשוב לנוכח העובדה שסין מנצלת את מעמדה הבינלאומי הגובר כדי לבודד את טייוואן בזירה הזו.
אף שמומחים לסכסוך לא סבורים שסין מתכוונת לתקוף בפועל את טייוואן, בגיחות האוויריות שלה היא שולחת בבירור מסר מאיים: אחת הגיחות הללו, בחודש שעבר, נערכה שעות אחדות אחרי שהשלטונות בטאיפיי הודיעו כי בכוונתם להצטרף להסכם השותפות הטרנס-פסיפית (CPTPP) – הסכם שמגרסה קודמת שלו נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ פרש ב-2017, ושכעת גם סין מבקשת להצטרף אליו.
כמה מומחים מדגישים גם את העובדה שהמטוסים הסיניים התקרבו בשתי הגיחות האחרונות אל איי פראטאס, אטול של שלושה איים קטנים ולא-מיושבים בים סין הדרומי, דרומית להונג קונג. גם עליהם טוענת סין לבעלות, אולם הם נשלטים על-ידי טייוואן, שמחזיקה שם כוח צבאי קטן. יושיוקי אוגסווארה, פרופ' מאוניברסיטת טוקיו שמתמחה ביחסים בינלאומיים, קרא כבר בדצמבר אשתקד למערב להקדיש תשומת לב מיוחדת למתרחש באיים הקטנים הללו. "סין יכולה להשתלט על אי פראטאס מתי שהנשיא שי ג'ינפינג רק יחליט", הוא כתב אז במגזין The Diplomat. "האיים הם מוקד שמועד להתלקחות – וארה"ב, יפן ומדינות דמוקרטיות אחרות נדרשות להפנות אליהם את תשומת לבן".
הגיחות האחרונות נערכו שבוע בלבד לפני חגיגות "היום הלאומי" בטייוואן, יום השנה להתקוממות עממית שהחלה ב-10 באוקטובר 1910, אשר הובילה בהמשך להפלת השלטון הקיסרי בסין ולהקמת הרפובליקה הסינית. ביום זה ייערך מצעד צבאי בבירה טאיפיי שיכלול גם מטס אווירי, ונשיאת טייוואן צאי אינג-וון – שמאז היבחרה לראשונה ב-2016 גברה מאוד המתיחות מול סין, כיוון שזו רואה בה בדלנית שתומכת בעצמאות – צפויה לשאת את הנאום המרכזי.